וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התרסקות גאידמק לא פסחה על ביקור חולים; גורמים: "מהקופה הציבורית נוזלים כספים שמשרתים מקורבים"

רוני לינדר-גנץ

1.4.2009 / 8:46

ביקור חולים במשבר חמור ונערך לפיטורי עשרות עובדים, אך היו"ר דודי זילברשלג העביר לעמותה שבשליטתו 1.6 מיליון שקל. בית החולים מעסיק ארבעה רואי חשבון, ובנוסף משלם עשרות אלפי שקלים בחודש ל"יועץ השקעות". ועד הרופאים: "אנחנו הכספומט של ההנהלה"


קשה לקנא בעובדי בית החולים ביקור חולים. עובדי המוסד הירושלמי הוותיק, שנוסד לפני יותר מ-140 שנה, לא ידעו בשנים האחרונות רגע אחד של נחת וביטחון. גם בימים אלה הם עדיין פותחים כל בוקר את העיתון בחשש למצוא בו חדשות רעות נוספות. הם לא מצליחים להתרגל למציאות שבה חרב הפיטורים וסגירת בית החולים מונחת תדיר על צווארם.

לפני שנה נדמה היה שיש תקווה: לאחר ארבע שנים שבהן היה ביקור חולים תחת כינוס נכסים, בנובמבר 2007 נראה היה שהוא עומד על רגליו: ארקדי גאידמק רכש אותו תמורת 32 מיליון דולר, והתחייב לשמור אותו כעסק חי על כל עובדיו במשך חמש שנים.

גאידמק התכוון אז להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, וראה בבית החולים - המשרת את האוכלוסייה החרדית בעיר - יעד אסטרטגי שיעזור לו לבסס את מעמדו בקרב מגזר זה. הוא מינה את מקורבו והיועץ האסטרטגי שלו דודי זילברשלג ליו"ר עמותת ביקור חולים, והפקיד בידיו את ניהול המוסד.

ואולם תוכניות לחוד ומציאות לחוד: התרסקותו של גאידמק לא פסחה על ביקור חולים, ובנובמבר 2008 הפסיק להזרים כספים לבית החולים.

בימים אלה מתרוצץ זילברשלג ממקום למקום בניסיון לגבש תוכנית הבראה לבית החולים: הוא מתדפק על דלתות שרי הממשלה ונפגש עם נציגי הרופאים וההסתדרות. בתחילת השבוע שעבר הוצגה התוכנית לרופאים. המוטיב המרכזי בתוכנית, שהגיעה לידי TheMarker, הוא קיצוץ בשכר העובדים ופיטורים של 70 מהם - כ-10% מעובדי בית החולים (30 יוצאו לפנסיה ו-40 יפוטרו).

נכון לעכשיו כבר קיבלו עשרות עובדים הודעה על הפסקת עבודתם, ובחודש שעבר קוצץ באופן חד-צדדי שכרם של כל העובדים בשיעור של כ-15%. לפי התוכנית ייסגר מכון הלב, ותצומצם באופן דרמטי מחלקת אף אוזן גרון. בנוסף, יקוצץ שכר העובדים הנותרים באופן פרוגרסיווי בשיעור של 12%-28%, ויוקפאו התשלומים לקרנות ההשתלמות, וכן תשלומי ההבראה, הביגוד והמענקים.

"גורל ביקור חולים נתון ממש בידי העובדים. אם לא נגיע להבנה עם העובדים על קיצוץ - לא נוכל לשרוד ו-1,000 עובדים יילכו הביתה", אמר באחרונה זילברשלג ל-TheMarker. ואכן, נראה כי ישנה תמימות דעים בנוגע לכך.

ואולם תחקיר TheMarker חושף כי במקביל לגיבושה של תוכנית ההבראה, מנוהל בית החולים באופן בזבזני ורשלני, הכולל אי-סדרים כספיים, זליגת כספים לחברי העמותה ולמקורביהם וניהול בעייתי. נתונים אלה מעידים על כך שלא רק עצירת התמיכה הכספית של גאידמק הביאה למצבו הקשה של בית החולים - אלא גורמים נוספים, כפי שנחשף להלן.

1.6 מיליון שקל נעלמו

לפני שלושה חודשים חשף ערוץ 10 כי שני צ'קים בסך כולל של 1.6 מיליון שקל הועברו מקופת ביקור חולים לחברת מפעל חיים, שידועה יותר בשם עמותת מאיר פנים - ארגון שהקימו זילברשלג ואשתו. למעשה, אין כל קשר בין בית החולים לעמותה, שמפעילה בתי תמחוי ונקלעה לקשיים (ראו מסגרת). ההעברות אושרו בדיעבד על ידי הוועד המנהל.

בעקבות החשיפה פנה יו"ר ועד הרופאים של בית החולים, ד"ר אפי הלפרין, בתלונה לרשם העמותות - וזה פתח בחקירה. עם זאת, הכסף לא הוחזר עד היום וספק גדול אם יוחזר אי פעם - זאת משום שלטענת זילברשלג מדובר בהעברה לגיטימית וכשרה.

"במסגרת תפקידו של זילברשלג כיו"ר העמותה, הוא מבצע פעולות של גיוס כספים ברחבי העולם למען בית החולים", נמסר מהנהלת בית החולים בתגובה. "הוצאות מיוחדות אלה הן כורח המציאות עקב ירידה ניכרת בתרומות, לאור הזיקה לבעליו של בית החולים, שנתפש בעיני הציבור כ'גביר' שלא נזקק לתרומות. פעולות אלה כרוכות בעלויות שמומנו מכספו הפרטי של בעליו של בית החולים".

עוד אומרים בהנהלת בית החולים כי "ההוצאות אושרו בדירקטוריון עמותת בית החולים ועל ידי היועץ המשפטי שלה, נבדקו על ידי מבקר העמותה ובתיאום עם בעליו של בית החולים. זילברשלג כבר אמר בעבר כי הוא מברך על בדיקת רשם העמותות - שתוצאותיה תשים קץ לכל השמועות המרושעות בנושא. לא הועברו כספים לאנשים פרטיים ועל כן לא היה צורך בהשבתם".

ההשקעה האדירה בגיוס תרומות, לפי טענת הנהלת בית החולים, לא ממש הוכיחה את עצמה: לפי הנתונים המופיעים בהסכם ההבראה, ב-2008 גייס בית החולים תרומות בהיקף של כ-420 אלף שקל בלבד - רבע מהסכום שהוקדש לגיוסן.

זילברשלג עתיד לגלות שלא רק רשם העמותות בעקבותיו, אלא גם גאידמק עצמו: השבוע פורסם כי עורכי דינו של גאידמק פנו לזילברשלג ודרשו ממנו להשיב את הכסף לבית החולים, לאור התוצאות העלובות בתחום גיוס התרומות.

המבקר נהפך ליועץ בשכר מפולפל

זליגת הכספים נעה לא רק החוצה מבית החולים. גם בתוך ביקור חולים עצמו קיימת זליגת כספים מחשידה. ביקור חולים הוא עתיר רואי חשבון ויועצים כלכליים: בבית החולים עובדת מנהלת אגף כספים שהיא רו"ח, בוועד המנהל של העמותה מכהן רו"ח נוסף, ואם לא די בזה - מעסיק בית החולים יועץ כלכלי בשכר כעובד קבוע. מעבר לזה, כבר חודשיים משלם בית החולים סכומים נכבדים לחברת רואי החשבון בן דוד ושות' בעבור גיבוש תוכנית ההבראה.

לרשימה המכובדת הזו מצטרף רו"ח נוסף - אבי פונס, שמקבל מבית החולים 58 אלף שקל בחודש בעבור "ייעוץ והשקעות", באמצעות חברה שנמצאת בבעלותו בשם כיפא ייעוץ והשקעות. לשם השוואה, השכר הממוצע של רופא בבית החולים, לפני תוכנית ההבראה, הוא 10-20 אלף שקל בחודש.

פונס היה עד יוני 2008 מבקר עמותת ביקור חולים - תפקיד שלפי החוק אין לקבל בו שכר. הוא התפטר מתפקידו וביולי החל לעבוד תמורת השכר הקבוע.

אילו שירותים מספק פונס תמורת הסכום הגבוה? התשובה לא לגמרי ברורה. במכתב ששיגר מבקר הפנים של בית החולים, אלכסנדר הולנדר, למנהל בית החולים ד"ר רפאל פולק, והגיע לידי TheMarker, מציין המבקר כי "ניסיתי לברר באיזו צורה באה עבודתו (של פונס - ר.ל.ג) לביטוי - האם קיימים דו"חות, פרוטוקולים או הצעות והמלצות. ואולם אין חומר בכתב בנמצא ואיש אינו יודע מה טיב עבודתו".

גם בעניין זה פנה יו"ר ועד הרופאים בבית החולים בתלונה לרשם העמותות, שעדיין נמצאת בבדיקה. מהנהלת ביקור חולים נמסר בתגובה: "בעליו של בית החולים ביקש למנות יועץ כלכלי מטעמו. מינוי זה אושר בוועד העמותה. במסגרת צעדי החירום וההתייעלות הציע פונס מיוזמתו להפחית משמעותית משכרו".

רופא הנשים בכורסת המנהל

החל ביוני 2008 מנהל את בית החולים ד"ר רפאל פולק - רופא נשים ידוע, פעיל ומוערך, אך לדברי הלפרין נטול כל הכשרה או כישורים ניהוליים. פולק כיהן בעבר במשך כמה שנים כמנהל הרפואי של בית החולים, ובחודשים האחרונים מנהל את המוסד.

"מזה שנים אין לבית החולים מנהל מקצועי", מתקומם הלפרין. "למעשה, אין בהנהלת בית החולים ולו אדם אחד בעל תואר במינהל מערכות בריאות או עם הבנה בנושא מורכב ומסובך זה. לא ברור כיצד מתכוונת עמותת בית החולים ליישם תוכנית הבראה ללא שיתופו של גורם מקצועי כלשהו. אני משוכנע שאם היה לבית החולים מנהל מקצועי, חלק גדול מהעיוותים לא היו מתרחשים".

מהנהלת ביקור חולים נמסר בתגובה: "ד"ר פולק מכהן כמנהל הרפואי של בית החולים כחמש שנים, ובחצי השנה האחרונה אף כממלא מקום מנכ"ל בית החולים. פולק ניהל את בית החולים ביד רמה בשעותיו הקשות, והיה שותף פעיל בהבראת בית החולים ובהבאתו לאיזון תקציבי. מינויו כמ"מ מנכ"ל קיבל את ברכת משרד הבריאות, הרופאים ועובדי בית החולים. לעת הזאת אין מתאים ממנו לנהל את בית החולים ולהצעידו לדרך חדשה".

חורים בתוכנית ההבראה

עיון בתוכנית ההבראה מגלה כמה חורים, או כפי שמגדיר זאת הלפרין "אמירות ריקות ללא כיסוי". אחד הבולטים שבהם הוא סעיף התרומות: לפי התוכנית, אמור סעיף ההוצאות על גיוס תרומות להתכווץ מ-1.6 מיליון שקל ל-5,000 שקל, אך בה בעת חוזים כותבי התוכנית גידול משמעותי בתרומות מ-422 אלף שקל ב-2008 ל-2.4 מיליון שקל ב-2009. בל נשכח כי מדובר בשנה של משבר כלכלי, שבה נרשמת ירידה חדה בתרומות.

"ההפחתה בהוצאות לגיוס כספים נובעת מההוצאה הייעודית לטובת גיוס כספים שעליה דיברנו לעיל", מגיבים בהנהלת בית החולים. "אכן, בתקופה שחונה זו יש צורך לחסוך בעלויות, גם בנושא גיוס כספים".

"אין לנו התנגדות שתתבצע אצלנו תוכנית הבראה", מסכם הלפרין. "נהפוך הוא, אם יהיה צורך אמיתי - אני מוכן אפילו לוותר על משרתי. אבל מהקופה הציבורית נוזלים כספים לכל עבר, שמשרתים את חברי העמותה ואת מקורביהם. יש גבול. אנו דורשים שהתוכנית תהיה מקצועית ומקיפה, ושהיא תהיה בת יישום ותתבצע בשקיפות. בנוסף, אנו דורשים שימונה סוף סוף מנהל מקצועי לביקור חולים, שיקדיש את מלוא זמנו להבראת בית החולים".

לדבריו, עד כה סירב בית החולים לבקשות העובדים לחשוף בפניהם את ספרי החשבונות. "נראה כי הפתרון הקל של זילברשלג לכסות את הגירעון על ידי פיטורים ועל ידי קיצוץ חד-צדדי בשכרנו, הוא ניסיון מעוות להסתיר את האמת ולאפשר לו ולחבריו בהנהלת ביקור חולים להמשיך להשתמש בנו ככספומט שלהם", מוסיף הלפרין.

בנוסף, מפנה הלפרין אצבע מאשימה גם כלפי המדינה, שלדבריו מפקירה את בית החולים העומד בפני קריסה ולא מעבירה לו סיוע כלכלי: "אנחנו כמו כל מפעל שנקלע לקשיים. 800 איש מתפרנסים מבית החולים. למרות התדמית הגרועה, יש פה קהל נאמן ופעילות רפואית ענפה, שכוללת ניתוחים, לידות וחדר מיון. אנחנו מצפים שמדינת ישראל, שטוענת שיש מחסור במיטות אשפוז, תדאג שבית החולים ימשיך לפעול".

במשרד הבריאות הסתפקו בתגובה לקונית לדברים: "המשרד קיים כמה דיונים באשר למצוקה שאליה נקלע ביקור חולים, ובאשר לעתידו".

ומה הלאה? ההסתדרות הרפואית ורופאי בית החולים החליטו לשכור את שירותיו של משרד רואי חשבון חיצוני, ולדרוש מזילברשלג ומחברי הוועד המנהל בעמותת ביקור חולים לפתוח את הספרים ולחשוף בפניהם את כל הכנסות העמותה והוצאותיה מאז תחילת השנה. "רק לאחר בדיקה יסודית ואובייקטיווית כזו נוכל להחליט אם יש באפשרותנו לשתף פעולה עם ההנהלה ביישום תוכנית הבראה כלשהי, או שאין לנו ברירה אלא לנקוט בצעדים אחרים כדי לנסות להציל את ביקור חולים מסגירה", אומרים הרופאים.

הסכינים בבית החולים נשלפו

בשבועות האחרונים סוערות הרוחות בביקור חולים סביב תוכנית ההבראה המתוכננת, הכוללת פיטורים וקיצוצי שכר ניכרים. ההסתדרות אף איימה השבוע להכריז סכסוך עבודה בעקבות תוכניות ההנהלה.

ברקע הדברים עומד, בין השאר, סכסוך קשה בין ועד העובדים ליו"ר העמותה המנהלת את בית החולים, דוד זילברשלג: הוועד יוצא נגד המשך העסקתה בחוזה אישי של מנהלת הלשכה של המנכ"ל הקודם של בית החולים, ד"ר ברי בר ציון, שעזב את בית החולים ביוני 2008. המנהלת ממשיכה בתפקידה בלשכתו הריקה של בר ציון, בעוד לטענת הוועד עובדים חיוניים אחרים עומדים בפני פיטורים.

מנגד, דורש זילברשלג מיו"ר ועד עובדי בית החולים, רוני עמרם, שמכהנת כיו"ר ועד במשרה מלאה, להיכנס למעגל העבודה ולהתמנות למזכירה רפואית. עמרם מסרבת, וזוכה לגיבוי של ההסתדרות.

בתגובה לטענת הוועד לגבי מנהלת לשכת המנכ"ל נמסר מהנהלת ביקור חולים: "העובדת מעניקה שירותי לשכה שוטפים ליו"ר העמותה ולוועד המנהל, ובמקביל מבצעת ומנהלת פרויקט מורכב בתחום כוח האדם שבצדו הכנסה נאה לבית החולים".

מי אתה, דודי זילברשלג

קשה למנות את מספר הכובעים שחבש דודי זילברשלג (51) במהלך חייו: משגיח רוחני בישיבה, איש עסקים, פרסומאי, בעלי תחנת רדיו, איש תקשורת, מו"ל, פובליציסט, יועץ פוליטי, פוליטיקאי, איש חסד ואפילו יזם אינטרנט. ואולם הכובע שבזכותו זכה לחשיפה התקשורתית הגדולה ביותר הוא כמייצג המגזר החרדי בתקשורת הכללית, בזכות הכושר הרטורי הבלתי מבוטל שלו.

החברה הראשונה שהקים היתה הוצאה לאור של ספרי קודש בשם תפוצה. בסוף שנות ה-80 החברה קרסה. לאחר מכן היה זילברשלג שותף בהקמת עיתון חרדי בשם "ערב שבת", שמיצב את עצמו כאנטי-ממסדי. זילברשלג אף ערך את העיתון, אך בסופו של דבר הוא נסגר.

בתחילת שנות ה-90 אימץ זילברשלג לעצמו קריירה של פרסומאי. הוא הקים את אחד ממשרדי הפרסום הראשונים במגזר החרדי והוביל קמפיינים של חברות גדולות במשק הישראלי. כפרסומאי הוא ייעץ לפוליטיקאים מובילים שניסו למשוך קולות מהמגזר החרדי, ובהם בנימין נתניהו, אהוד ברק ושמעון פרס. לזילברשלג רשת קשרים ענפה, והוא מיודד מאוד עם ראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט.

ב-2001 הקים זילברשלג את עמותת מאיר פנים, שעסקה בשירותי רווחה ובהפעלת בתי תמחוי. העמותה אף שיתפה פעולה עם ארגון לתת. ב-2006, לאחר שארגון זק"א נקלע לקשיים, מונה זילברשלג לעמוד בראשו כדי להבריא אותו.

הפריצה לתודעה הלאומית של איש העסקים ארקדי גאידמק הזניקה את זילברשלג קדימה. הוא חבר לגאידמק, השתתף בצוות שהקים את תנועת צדק חברתי ותוגמל בהתאם - גאידמק העביר מיליוני שקלים לעמותות בניהולו של זילברשלג. הוא אף מונה על ידי גאידמק ליו"ר העמותה המנהלת את בית החולים ביקור חולים בירושלים.

לפני כשנה מכר זילברשלג את מניותיו (50%) בעיתון "בקהילה" שהקים. מקורבים אליו אמרו אז כי הרקע למכירה היה הצורך הדחוף שלו במזומנים - בעקבות בעיות בתזרים המזומנים של עמותת מאיר פנים. העמותה נקלעה למצוקה קשה בעקבות סכסוך שהיה לזילברשלג עם נשיא ארגון הידידים של העמותה בארה"ב, דוד רוט.

רוט, שהיה אחראי על הזרמת כספי התרומות לעמותה מארה"ב, טען כי היא אינה מתנהלת כראוי ובשלב מסוים הפסיק את הזרמת הכסף. זילברשלג נאלץ בסופו של דבר להעביר את ניהול העמותה לידיים אחרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully