>> ארה"ב תפסה את השליטה בג'נרל מוטורס (GM), והורתה לקרייזלר להתמזג עם מתחרה זרה, פיאט, או לחדול מלהתקיים. הנשיא ברק אובמה אמר כי המצב הכלכלי חמור דיו כדי להצדיק רמה חדשה של התערבות ממשלתית בניהולו של המגזר העסקי בארה"ב.
המסר של אובמה היה היפוכה של מערכת היחסית שהגדירה את עלייתו של כוח הייצור באמריקה במאה ה-20. אובמה אומר עתה שמה שטוב לאמריקה, טוב לג'נרל מוטורס - לעומת הסיסמה הוותיקה שאמרה כי מה שטוב לג'נרל מוטורס, טוב לאמריקה.
בעבר הלאימה ממשלת ארה"ב לתקופות קצרות את יצרניות הפלדה, וניסתה לנהל את מסילות הרכב בהצלחה מועטה. בתשעת החודשים האחרונים היא תפסה את השליטה בחברת הביטוח AIG ובענקיות מימון המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, ופיטרה את הנהלתן הבכירה, תוך הזרמת סיוע שמגמד את הסיוע שניתן לדטרויט.
ואולם הנהגתה של חברת ייצור ענקית, שעדיין שולטת ברמה בכלכלת המערב התיכון, היא מהלך מסוג אחר לגמרי. בתקופה שבה כלכלנים דנים ביתרונות וחסרונות הלאמתם של בנקים חולים והזרמת הכספים של משלמי המסים לכלכלה, מעלה סוגיית יצרניות הרכב את השאלה אם הממשל בדרכו להתערבות עמוקה יותר במגזר הפרטי.
בהציגו את תוכנית חילוץ יצרניות הרכב ביום שני, הראה אובמה עד כמה מסובך יהיה לממשל להיכנס לתוך השוק. הוא הכריז כי הממשל יגבה את האחריות על מכוניות פונטיאק, ביואיק ושאר מותגי GM וקרייזלר, כך שצרכנים לא יחששו לרכוש מכוניות אלה.
ייתכן שמדובר בצעד הכרחי, ואולם משמעותו היא שהממשלה אינה רק הערב האולטימטיווי לחשבונות חיסכון ופוליסות ביטוח - היא גם תכסה את עלותה של תיבת הילוכים קלוקלת.
אובמה התייסר בניסיונו להרגיע את האזרחים - פעמיים - באומרו כי "לממשלת ארה"ב אין עניין לנהל את GM". אין לה עניין, אבל אולי גם אין לה ברירה.
צוות ההיגוי שמינה אובמה לעניין ענף הרכב הסיק כי תוכנית ההבראה שהציגו היצרניות צנועה מדי בהיקפה, אופטימית מדי, ובכלל, מאחרת בפעולתה - תוצר של אותה חשיבה שאיפשרה ליפאן לנגוס נתח הולך וגדל מהשוק העולמי שהיה בעבר בשליטת ארה"ב. בעקבות זאת פעל אובמה לעשות משהו שלא היה ניתן להעלות על הדעת לפני 12 חודשים.
הוא אילץ את מנכ"ל GM להתפטר - אותה חברה שבעידן קודם היתה שולחת את בכיריה לוואשינגטון לכופף את זרוע הממשל. אובמה הבהיר כי הבית הלבן יפקח וישפיע באופן ניכר על החלטות בנוגע לסגירת מפעלים, ביטול מותגים ושכר עובדים ומנהלים.
בלי נימה של כעס, הוא הותיר במקומו את האיום לאלץ את GM לפשיטת רגל מהירה ומנוהלת, אם זו תהיה הברירה המהירה ביותר להבראת החברה. המסר כוון אל בעלי האג"ח הסרבנים של GM - אזהרה בלתי מעודנת לכך שהם חייבים להסכים לקבל 16-20 סנט לדולר - או להסתכן באיבוד רוב השקעתם.
אובמה למד לקח מטרומן
אובמה לא הלאים את החברה, לפחות לא במובן הטכני. בכך היתה שונה החלטתו ביום שני מהמהלך שעשה הארי טרומן ב-1952, כשהלאים את יצרניות הפלדה של ארה"ב בסוף מלחמת קוריאה, כדי לא לאפשר ליונייטד סטילוורקרס להשבית את הייצור כליל. ההלאמה של טרומן בוטלה במהירות על ידי בית המשפט העליון, שפסק כי לטרומן לא היתה הסמכות להורות על ההשתלטות הממשלתית.
אובמה נזהר מלפעול נגד החוקים הסטטוטוריים. הוא שאב את סמכותו מהעובדה שהבית הלבן ומשרד האוצר שולטים במזומנים הנדרשים להשאיר את GM בחיים. אובמה טען כי ללא התערבות, ייצור המכוניות ייפסק - וארה"ב תישאר ללא יצרניות מקומיות. הוא לא התייחס לשאלה אם מפעלי היצרניות היפאניות, הגרמניות והקוריאניות בדרום ארה"ב נחשבים לתעשייה אמריקאית, ואולם אין ספק שאת המודל שלהם הוא רוצה לשכפל ולשפר.
מתנגדיו של אובמה צווחו כי מדובר בסוציאליזם. שאיפותיו של הנשיא גדולות יותר משל הנשיא טרומן: הוא הפגין נכונות להשתמש בסמכותו במידה נרחבת לא רק להתמודדות עם המשבר המיידי, אלא לעצב את פני התעשייה לעתיד טוב יותר. "זה היה צריך לקרות כבר לפני שנים", אומרת מארי אן קלר, אנליסטית ותיקה בתחום המכוניות, שהיתה מבקרת חריפה של GM, שלדבריה "תמיד נמצאת שנתיים אחרי השוק".
"זה בטח הלם להנהלה, כי כשחושבים על זה, הממשל מעולם לא אמר להם ?לא' בעבר", אומרת קלר. "כש-GM התלוננה על היפאנים, הממשלה כפתה מגבלות התנדבותיות על יבוא מכוניות. כש-GM אמרה שהחמרת דרישות יעילות הדלק יפגעו בה, הדרישות דוללו".
בתור מלווה של המוצא האחרון, הממשל יוכל להיות בעל הדעה בכל החלטה משמעותית עד שהחברה תחזור לשוק החופשי, דבר המהווה סיכון פוליטי גדול לאובמה. אם ביטוחי הבריאות הנדיבים של עובדי דטרויט יבוטלו או יצומצמו, אם השכר יושווה לשכר של עובדים במפעלים של היפאנים והגרמנים בדרום, אובמה יהיה זה שיחטוף את הביקורת - ולא הנהלת GM.
לאובמה לא היתה ברירה: ג'נרל מוטורס הולאמה בלי לקרוא לזה הלאמה
ניו יורק טיימס
1.4.2009 / 9:49