פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין בשורות לבנקים

      ב-2008 הסתכמו ההפרשות לחובות במערכת הבנקאית בכ-5 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2009 לא נראה שינוי לטובה. כמה מילים על הטרנדים הפילוסופיים, הכלכליים, ועל התקוות ל-2010

      מאזני כלל המערכת הבנקאית לשנת 2008 (הבנקים הגדולים בעיקר) הצביעו על הפרשה כוללת לחובות בהיקף של 5 מיליארד שקל. 2008 הפכה לשנה שחורה בהיסטוריה הבנקאית, שכן המערכת סיימה אותה ברווח מגוחך של 205 מליון שקל, בהשוואה לרווח ענק בהיקף של 8.9 מיליארד שקל ב- 2007. הצלילה ברווח התרחשה כידוע בעיקר ברבעון האחרון של 2008 ונבעה ברובה ממחיקות ערך בהשקעות ועליה נוספת בהפרשה לחובות מסופקים.

      ההפרשה לחובות מסופקים הייתה יכולה להיות גדולה אף יותר מהמדווח, אלא שהבנקים פעלו להגדלת היקף האשראי שלהם ב- 2008 ולכן היקף ההפרשה לחובות מול היקף האשראי הכולל ירד ומציג תמונה מעט סבירה יותר.

      כבר עכשיו ברור שלפחות במחצית הראשונה של 2009 הבנקים ימשיכו להקיז ולדמם בגלל בעיות אשראי בעיקר. בחלק מניירות הערך, שבהם השקיעו הבנקים, סחף המחיקות ייבלם וייתכן שאף יציג במחצית השנייה של 2009 שינוי קל לטובה. הבנקים החלו בפעילות לחיזוק מבנה ההון משני באמצעות גיוס שטרי הון במטרה להיערך מימונית.

      תיק ההשקעות של לאומי כדוגמה

      היקף תיק ניירות הערך של בנק לאומי בלבד הסתכם בסוף 2008 בהיקף של 45 מיליארד שקל. במהלך 2008 מחק הבנק 5% מערך התיק (הזמין למכירה) סכום של 3.6 מיליארד שקל. ברור שצפויות בתיק מחיקות ענק נוספות של מאות מיליוני שקלים. תמונה דומה עולה גם ממאזני מרבית הבנקים האחרים. להוציא את בנק המזרחי טפחות שמצבו יחסית טוב מהאחרים.

      האמור לעיל אינו נוגע לצד האשראי. כבר עסקו רבות באפשרות של נפילת טייקון, שיזעזע את המערכת הבנקאית ויצריך מחיקות והפרשות בהיקף מרתיע.

      הטייקונים והפילוסוף

      התקשורת עוסקת לאחרונה באפשרות כי טייקונים (אפריקה ישראל) או מיני טייקונים (בוימלגרין ואזורים) עלולים לקרוס. גם חברות קטנות עם עסקי נדל"ן מפוקפקים בערבות רוסיה וקזחסטן מעלות חשדות. מספיק להציץ בתשואות האג"ח שלהן, שנעות בין 500% עד 1100% כדי להבין שהציבור בבורסה סובר שסיכויי הנשמתם קטנים עד אפסיים.

      ברור שנפילת עסקים תגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים. ברור גם שהטרנד החדש של הפילוסוף, שמונה לתפקיד שר האוצר, כי אסור לסייע לטייקונים עלול לפגוע בעסקים בבעיה שכן הבנקים יחששו לתת להם גב פיננסי נוסף.

      הפילוסוף מהאוצר פועל בהשראה "פילוסופית" שבנויה על תאוות הציבור והתקשורת – מי שהסתכן בעסקים שישלם. הגיוני, אפילו צודק. רק מאוד לא חכם.

      שוו בנפשכם שהאוצר יאפשר לבנקים לבצע פריסת חובות לעוד שנתיים-שלוש בערבות המדינה. (סוג מסוים של תוכנית גושן) מצב כזה יאפשר ל"טייקונים" לשרוד את המשבר, לנסות לפרוע חובות בעיתיים ולהתפלל להתאוששות הכלכלה העולמית והישראלית.

      אבל הטרנד הפילוסופי טוען – לא ולא, לא נושיע טייקונים מכסף ציבורי. אם כך ניתן לחלק לקרוס, נגדיל את היקף ההפרשות לחובות של הבנקים בסכומי עתק, נפגע במחזיקי האג"ח שהם בחלקם מוסדיים שמחזיקים את האג"ח עבור הציבור. ניצור בהלה ונגרום לשחיקת ההון הבנקאי ולהקשחת מתן אשראי במהלך 2009. העיקר שנהיה ישרים והגונים על פי הטרנד. על הנזק הישיר והעקיף לא נדבר. מיותר. סוג של פופוליזם, לא של חוכמה בעת משבר.

      אפשר כמובן למצוא דרך ביניים. ניתן לצפות שטייקון שהפך לגמד פיננסי ייתן כשיתאושש לממשלה נתח מהשליטה כנגד הערבות. ישנם פתרונות רבים ויצירתיים ובעיקר הגונים. בישראל כאמור נוהגים ההפך. בואו ונגדיל את: החובות המסופקים, האבטלה, תחושת החידלון והבהלה בשוק ההון (גם המפקח על הבנקים יכול לדחות בשנה את דרישתו להגדלת ההון העצמי של הבנקים).

      להגיע ל-2010 בשלום

      המערכת הבנקאית צריכה לעבור את המחצית הראשונה של 2009 בנזקים סבירים ולקוות שלקראת 2010 תחול התאוששות כלכלית, מצב הלווים ישתפר, תיק ההשקעות יפסיק לדמם וההון העצמי יתייצב.

      לצורך כך חייבים להתרחש מספר תסריטים: האבטלה תיבלם בהדרגה, היצוא ישתפר, התיירות תעלה, הצריכה תגדל או בקיצור המשק יחזור לתלם. גם אם לא יחזור לתלם לפחות יפסיק להירדר והאווירה תשדר יציבות.

      הבנקים ישרדו את המחיקות וההפסדים. אין צורך לדאוג. השאלה היא האם הם יצאו מהמשבר בריאים יותר בתיק האשראי וחכמים יותר למי להעניק הלוואות בעתיד. הלוואי.

      עו"ד צחי כהן, ראש היחידה ללימודי חוץ במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה.