מלכוד התשתיות: משק במצוקה וידיים כבולות

>> ח"כ עוזי לנדאו (ישראל ביתנו), שר התשתיות הלאומיות, נכנס אתמול לאחד המשרדים הכלכליים הבוערים והמתוקשרים בימים אלה - על רקע תגליות גז טבעי, משבר במשק המים ומאבקים בלתי פוסקים בחברת החשמל שמצבה מידרדר והולך.

ואולם דווקא בעת הזו עשויות ידיו של לנדאו להיכבל בשל הקמתה המתוכננת של רשות אנרגיה, שצפויה לנגוס משמעותית בסמכויותיו; בהסכם הקואליציוני שעליו חתמה מפלגתו של לנדאו עם הליכוד, סוכם על הקמת רשות רגולטורית פנים-ממשלתית לתחום האנרגיה - שתמזג לתוכה את רשות החשמל העצמאית ואת רשות הגז הטבעי (הפועלת כיום במשרד התשתיות). עוד סוכם כי הסמכות לאשר את תוכניות הפיתוח של חברת החשמל תופקע מידיו של שר התשתיות - ותועבר תחילה לרשות החשמל, ולאחריה לרשות האנרגיה החדשה.



הרעיון להקמת רשות אנרגיה נולד במשרד האוצר על רקע הביורוקרטיה שמכבידה על משק החשמל הפרטי, והצורך בשיתוף פעולה גבוה יותר בטיפול ביצרני החשמל הפרטיים בין הרשויות. ואולם למעשה, רשות זו תרוקן מתוכן מעשי את מרבית תפקידיו של לנדאו, שמצדו לא יוכל לכאורה לקבוע מדיניות לאומית בתחומי החשמל ומקורות האנרגיה של ישראל.



אם לא די היה בכך, הרי שבהסכם נקבע עוד כי הממונה על התאגידים במשרד הפנים וכן המינהל לפיתוח תשתיות ביוב הפועל במשרד התשתיות - יועברו לרשות המים עד סוף 2009. זאת, במקום הסיכום הנוכחי לפיו יוצאו יחידות אלה מידי שרי התשתיות והפנים רק באמצע 2010 - סיכום שהיה פתוח מן הסתם לשינויים של הרגע האחרון בכל תהליך אישור של חוק הסדרים למשק.



פתרון למצוקת הגז



עם זאת, עד מימוש חזון הקמת הרשות, וסביר שגם לאחריה, יהיו ידיו של השר לנדאו עמוסות. כבר ביום הראשון בתפקידו יידרש לעדכון תוכניותיה האסטרטגיות של המדינה באשר למקורות האנרגיה העתידיים. תגליות הגז הטבעי מול חופי חיפה וחדרה משליכות באופן מיידי על פרסום המכרז להקמת מתקן קליטת הגז הטבעי הנוזלי, שאמור להתפרסם על פי החלטת הקבינט החברתי-כלכלי כבר ביולי.



בנוסף, לתגליות אלה השלכות גם על עמדתה העקרונית של הממשלה בכל הנוגע למשא ומתן אפשרי מול בריטיש גז (BG) ובאשר להפרות החוזיות של הסכם הגז עם מצרים. תגליות הגז עלולות גם לדרוש מן הממשלה, בלית ברירה, מעורבות עמוקה יותר גם בשוק (בעיקר באמצעות חברת החשמל) - וזאת משום הצורך בהעמדת לקוחות מובטחים אשר יצדיקו את פיתוח המאגרים מהר ככל הניתן. על השר יהיה למצוא את הפתרון המהיר ביותר למצוקת הגז הטבעי שמאיימת לפגוע במשק כבר ב-2012, ואולי אף לפני כן.



בחברת החשמל כבר נערכו ל"קבלת הפנים" המסורתית, ופצחו בחודש שעבר בסבב נוסף של מאבקי הנהלה-עובדים סביב תוכנית ההתייעלות בחברה. זאת, כשכבר ב-1 ביולי אמורים להיכנס לתוקפם צווי יישום הרפורמה בחברה. אלה עתידים כנראה להידחות שוב, שכן סיכום עם עובדי החברה על יישום השינוי המבני לא נראה אפשרי בשלושת חודשי העבודה הנותרים. ואולם גם בדחייתם אין כדי לחלץ את החברה מחרב המצוקה הפיננסית, מנטל התחייבויותיה הפנסיוניות, מחריגות השכר ומיחסי העבודה הרעועים ממילא.



שר התשתיות הנכנס יידרש לגשש בימים הקרובים אצל שר האוצר באשר לתוכניות המשרד לקידום הרפורמה בחברה, לאפשרות של כריכתה יחדיו עם תוכנית ההתייעלות (כבקשת העובדים) - או לחלופין להסרתה מעל סדר היום של הממשלה. תהיה ההחלטה אשר תהיה, אין בה כדי להפריע להאצה הנדרשת במהלכים לקידום שוק ייצור החשמל הפרטי, ובראשם - זירוז העבודה הבלתי נגמרת לגיבוש הרגולציה ברשות החשמל, והסרת חסמים סטאטוטוריים.



בענף ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות ייהנה לנדאו מן התנופה שבה הסתיימה הקדנציה הקודמת, עם פרסומם המדורג של התעריפים למכירת חשמל במתקנים הסולאריים השונים ובטורבינות רוח, וכן עם פרסום המכרזים להקמת תחנות הכוח הסולאריות באתר אשלים שבנגב. גם כאן תידרש מעורבותו המאסיווית של שר התשתיות להסרת חסמים בין-משרדיים, זירוז הרגולציה - וחשיבה יצירתית באשר להקלות מוסכמות על האוצר אשר יקלו על היזמים נוכח שוק האשראי הקורס.



משבר המים לא מחכה



ימי הגשם האחרונים קנו למדינה ארכה מסוימת, אך אין להרפות מגיבוש צעדי חירום לאומיים למשק המים. מתקני ההתפלה המתוכננים בשורק ובאשדוד צפויים להתעכב נוכח הקושי הצפוי בסגירות הפיננסיות, ולכן על משרדי התשתיות והאוצר לנסות ולקדם תוכנית חירום מימונית, שתקל על הזכיינים בגיוס האשראי.



במקביל להאצת הליכי הגדלת היצע המים באמצעות התפלה מי ים, מים מליחים והשבת מי קולחין - יש לשקול להפנות מאמצים לצמצום הביקושים באמצעות מודל תעריפי מים מתמרץ, וכמובן להעמיק את קמפיין החיסכון הציבורי, מעבר לגיוס מיטב סלבריטאי ארצנו לתשדירים טלוויזיוניים.