בג"ץ וחילוץ הטייקונים

>> הנה כמה תנאים שכדאי להעמיד בפני טייקון שהמדינה מתנדבת לתת ערבות לגוף מוסדי שישקיע באגרות החוב שלו:

1 עליך להגיש תוך חודשיים תוכנית עסקית שתהיה טעונה אישור המדינה.



2 עליך להשקיע הון עצמי בהיקף של 20% מגובה ההלוואה שתמחזר.



3 ההון שיוזרם לך ישמש רק להרחבת העסק, פיתוחו או תפעולו השוטף. תוכל להחזיר אשראי בהיקף שלא יעלה על 50% מהיקף ההון שיוזרם.



4 עליך להוכיח כי אין לך חובות לרשויות המס וכי לא מתנהלות נגדך או נגד עסקיך תביעות משפטיות ולא ננקטים נגדך הליכי כינוס, פירוק או הוצאה לפועל.



5 עליך להוכיח כי לא קיים בחשבונות עסקיך אשראי בפיגור.



6 אנא חתום על ויתור סודיות בנקאית כדי שנוכל לבחון ולאמת כל מידע שמסרת, והתחייב לשתף פעולה בבחינת התרומה הכלכלית של המימון שיוזרם לעסקיך.



ועוד לא דיברנו על ביטחונות, ערבות בעלים, ותנאים נוספים. כמובן שטייקון לא יורשה למשוך דיווידנד מעסקיו כל עוד המימון שמניע אותו נתמך בערבות מדינה. יתרה מכך, גם משיכת משכורת לו או לקרוביו תוגבל לסכום שלא יעלה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק.



לא, זו אינה בדיחה. זו גישה שוויונית. התנאים שפורטו כאן נדרשים מכל בעל עסק בינוני שרוצה לקבל אשראי מהמדינה במסגרת קרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים בינוניים שהוקמה במסגרת "תוכנית ההאצה". הקרן נועדה לתמוך בעסקים "שישנה הצדקה כלכלית לקיומם ושיש להם פוטנציאל להתפתח וליצור מקומות עבודה חדשים לישראלים בישראל". הקרן מיועדת לעסקים שמחזורם השנתי הוא 22-100 מיליון שקל. לא טייקונים, אלא עסקים בינוניים שמניעים את המשק.



מסתבר שאם אינך טייקון, המדינה נוקטת אמצעי זהירות רבים לפני שהיא מפזרת הלוואות. הרבה יותר מאלה שננקטים בהצעות מיחזור החובות של הטייקונים. וזאת, עוד לפני שדיברנו על כך שהתוכנית לעסקים הבינוניים מעמידה מול הלווים את הבנקים, גוף יעיל בניהול חובות. את ניהול חובותיהם של הטייקונים מוצע להמשיך להפקיד בידי הגופים המוסדיים שהוכיחו כי אין להם ידע או עניין לנהל חובות.



היהגיון מחייב הצבת תנאים קשים יותר ככל שהמדינה מעמידה ערבות לחובות גבוהים יותר. התוכניות לחילוץ הטייקונים שנפוצו עד היום לא עושות זאת. ניתן לטעון כי תוכניתו של פרופ' זוהר גושן מציעה לרכך את הסיכונים שבמתן ערבות לרכישות אג"ח באמצעות הדרישה כי הערבות תינתן רק לסל אגרות חוב, כלומר להשקעה שהסיכון בה מפוזר. פיזור הסיכון מעורר אסוציאציות לאותם מכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות שאמורים היו לפזר את הסיכון של נוטלי משכנתאות סאבפריים. אבל גם אם האסוציאציה מרחיקת לכת ופיזור הסיכונים מצדיק הקלה עם הטייקונים, קשה להצדיק את האפלייה בינם לבין עסקים בינוניים.



אם התוכניות לחילוץ הטייקונים יעברו במתכונתן הנוכחית, המקלה, נכון יעשו הגופים המייצגים עסקים בגודל בינוני, איגוד לשכות המסחר למשל, אם יעתרו לבג"ץ. בשם השוויון.