בתופים ובמצלתיים בירכו שלשום שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, את המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, על כך שאיפשר להם להתחיל להעניק ייעוץ פנסיוני ללקוחותיהם כבר מהשבוע. ההכרזות החגיגיות עשויות היו להיות מרגשות, לולא הן כיסו על האמת המרה: הייעוץ הפנסיוני בבנקים נכשל, וההערכה כיום היא שיחלפו שנים בטרם ייהפך הייעוץ הזה לסיפור הצלחה (אם בכלל).
האמת המרה התחבאה לה בשורות האחרונות של הודעת משרד האוצר, על כניסת שני הגדולים לייעוץ פנסיוני: עד היום, בחלוף שנה ויותר שבה הבנקים הבינוניים עוסקים כולם בייעוץ פנסיוני, רק 44.5 אלף לקוחות, עם היקף חיסכון פנסיוני של 5.6 מיליארד שקל, קיבלו ייעוץ. מדובר בהיקף חיסכון המהווה כ-1.5% מכלל החיסכון הפנסיוני שבידי הציבור. "שעתיים בשנתיים" הגדיר זאת אחד ממנהלי קרנות הפנסיה, והתכוון כי כל הלקוחות שהוא קיבל ממערך הייעוץ של הבנקים בשנתיים - שקולים למה שסוכני הביטוח מגייסים לו במשך שעתיים. אפילו אם מנכים את חלקם של שני הגדולים, שיחלו לייעץ רק השבוע, עדיין מדובר בהיקף חדירה מזערי בלבד של הבנקים לשוק החיסכון הפנסיוני.
ניתן היה לתלות את המספרים הנמוכים בקשיי חדירה ובכך שענף הייעוץ הפנסיוני בבנקים נמצא עדיין בחיתוליו. רק שבכך מתעלמים מהמגמה שהתפתחה בייעוץ הפנסיוני במהלך השנה וחצי האחרונות, אחרי שהבנקים הבינוניים (המזרחי, הבינלאומי, דיסקונט ואגוד) נלחמו בשיניהם לקבל קדימות בכניסה לייעוץ הפנסיוני, לפני שני הבנקים הגדולים, במסגרת מסקנות ועדת בכר. לאחר שהם החלו לפעול בתחום ברעש גדול לפני כשנה-שנה וחצי, בחצי השנה האחרונה הם כולם, ללא יוצא מן הכלל, הורידו הילוך. "הדממנו מנועים", כינה זאת בכיר באחד הבנקים הבינוניים, והתכוון לכך שהם הגיעו להכרה כי אין תועלת בייעוץ הפנסיוני, ולכן גם אין טעם להשקיע בו. על פי כל ההערכות, למסקנה הזו צפויים להגיע בקרוב גם הפועלים ולאומי.
הייעוץ הפנסיוני היה התקווה הגדולה ביותר של ועדת בכר. הוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים נועדה בעיקר כדי להכשיר את הבנקים ליהפך ליועצים פיננסיים ופנסיוניים בלתי מוטים. הכוונה היתה שהניהול של הקרנות והקופות יועבר לידי אחרים, ובתמורה הבנקים ימנפו את מערך הסניפים האדיר שלהם כדי להגיש לציבור את השירות האחד שהוא לא קיבל מעולם: ייעוץ פנסיוני, מקצועי ואובייקטיווי, נגיש ובחינם. צאו וחשבו מה יכול היה ייעוץ פנסיוני המוני כזה, לו היה קיים, לעשות לרבבות בית ישראל במהלך המפולת הגדולה של שוק ההון בחודשים האחרונים: ייעוץ המוני כזה יכול היה להתאים מראש את תיק החיסכון הפנסיוני של הציבור לטעמי הסיכון של הציבור, לחסוך הפסדים מחוסכים מבוגרים, ובכך לייתר את הצורך ברשת ביטחון שהמדינה נאלצה לפרוש עבורם.
רק שייעוץ פנסיוני, מקצועי והמוני כזה, לא היה קיים ערב המפולת - וכעת כבר אין תקוות שהוא יתקיים בקרוב. משרד האוצר, הפטרון של מהפכת הייעוץ הפנסיוני בבנקים, אמנם עוד לא איבד תקווה, אבל גם שם כבר מודים כי חדירת הייעוץ הפנסיוני לבנקים תארך שנים.
מה השתבש בדרך למימוש התקווה הגדולה למהפכת הייעוץ הפנסיוני, שתגיע לכל בית בישראל? מתברר שהכל. העמלה שמקבלים הבנקים, בשיעור של רבע אחוז מתיק החיסכון הפנסיוני שהם מייעצים לגביו, התבררה כנמוכה מדי. חוסך לפנסיה באמצע חייו, בהנחה שצבר תיק חיסכון ממוצע של 250 אלף שקל, יכניס לבנק עמלה של 600 שקל בשנה - מה שבקושי מכסה את שעת הייעוץ שהוא זכאי לה בשנה, שלא לדבר על כל התמיכה המנהלתית שנדרשת לטיפול בו. מהסיבה הזו הבנקים בחרו להפסיק לייעץ לחוסכים צעירים, ועברו לייעץ רק לחוסכים מבוגרים ערב פרישה - שתיק החיסכון שלהם נמצא בשיאו. רק שרגע לפני הפרישה, אין כבר טעם רב בייעוץ הפנסיוני.
במקביל, הטיפול הטכני במערך הייעוץ התברר כמסובך הרבה מכפי שנחזה מראש: בלי מערכת סליקה בין הבנקים, המעסיקים ומנהלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, העברת הכספים היא כמעט בלתי אפשרית. כך גם כל הקשור להעברת מידע, לניתוח נתוני קופות הגמל השונות ולתפעול שלהן.
וזה עוד לא הכל. התברר שהייעוץ לשכירים, שהם מרבית החוסכים לפנסיה, הוא קרוב לבלתי אפשרי. לרוב המוחלט של השכירים, גם הבכירים שבהם, אין שמץ של מושג היכן מושקעים כספי הפנסיה שלהם, ולכן הם גם לא מסוגלים להביא ליועץ את כל המסמכים הנדרשים כדי שהוא יוכל לנתח את תיק הפנסיה שלהם. למעשה, הדרך היחידה לקבל תמונה מדויקת על מצב החיסכון הפנסיוני של שכיר היא להיות בקשר עם החשב של המעסיק שלו, רק שזה אסור על הבנקים.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שיש את שאלת ניהול התביעות. מה יקרה עם חוסך לפנסיה שנפטר בגיל צעיר, ואלמנתו צריכה לתבוע פנסיית שארים? מי בדיוק בבנקים יהיו מסוגל להגיש תביעות בשמה, ומי יילחם עבורה אם חברת הביטוח מערימה קשיים על העברת דמי הביטוח. ברקע יש את הניסיון הלא מוצלח שנצבר בעולם עם כניסת בנקים לתחום של ביטוח פשוט בהרבה, ביטוח רכב: הבנקים באירופה יצאו מהחוויה הזו בשן ועין, לאחר שהתברר כי ניהול לא מוצלח של תביעות הלקוחות פגע במוניטין של הבנקים, עד שהלקוחות גם חיסלו את תיק הביטוח בבנקים וגם משכו מהם פיקדונות.
שנה ויותר אחרי כניסת הבנקים בישראל לייעוץ הפנסיוני, התברר כי המודל העסקי של הייעוץ בבנקים מסובך בהרבה מכפי שכל המעורבים שיערו. הבנקים הסיקו את המסקנות שלהם, והם מתמקדים עתה בייעוץ פנסיוני רק לעצמאים עשירים ערב פרישה - אחוז מבוטל מהאוכלוסייה. האוצר הסיק את המסקנות שלו, והוא עמל על העבודה הסיזיפית של יצירת תשתיות המחשוב והסליקה - לרבות נסיגה טקטית של האוצר מהמגבלה שאסרה עד כה על הבנקים להקים מערכת סליקה משותפת. רק שהקמת התשתיות המחשוביות האלה צפויה לארוך שנים.
ובינתיים? בינתיים המוני בית ישראל ימשיכו למצוא את עצמם תלויים בסוכני הביטוח ובסוכנויות ההסדר הגדולות כדי שיטפלו בחיסכון הפנסיוני שלהם. המהפכה הגדולה של הייעוץ הפנסיוני האובייקטיווי תצטרך לחכות.
כך נכשל הייעוץ הפנסיוני
מירב ארלוזורוב
2.4.2009 / 6:59