"לא יכול להיות שבעלי שליטה ימשכו סכומי עתק וישוועו להצלה מהממשלה"

>> "מה שנמצא היום על סדר היום הוא הסדרי חוב. אבל צריך להבין טוב - הסדרי חוב הם לא ברירת מחדל. ברירת המחדל היא להחזיר את הכסף למוסדיים", כך פתח רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, את דבריו בכנס איגוד החברות הציבורית שנערך אתמול בבורסה.



"מי שלווה כסף, צריך לפרוע את החוב במועד שנקבע. השוק הזה מבוסס על אמון. פגיעה באמון תשנה את חוקי המשחק. המחויבות שלנו היא למצות באופן אקטיווי את כל הצעדים להחזר הכסף", אמר ורמוס.

ורמוס הקדיש את דבריו לוויכוח על פתרון בעיית שוק האג"ח ולחוסר היכולת של חברות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הגופים המוסדיים. פסגות שבניהולו מנהל כ-100 מיליארד שקל בתיקים, קרנות נאמנות וקופות גמל - אחד הגופים הגדולים בשוק ההון.



"אם הולכים על הסדרים, צריך לעשות זאת דרך קריטריונים ברורים. אם פירוק חברה לא משפר את מצב העמיתים - אנחנו נתנגד לפירוק. נעשה הסדרים רק כאשר זה משרת את האינטרסים של העמיתים שלנו עכשיו ולטווח ארוך. אנחנו לא מחפשים פלסטר לבעיות של החברה, ולא נסכים לדחות את מועד הפירעון כדי שהחברה תהיה ממונפת ומסוכנת יותר. במקרה של הסדר צריך להבטיח שהחברה ממשיכה לפעול לאורך זמן במצב יותר טוב. כמו כן, אנו דורשים שיתוף פעולה בין בעלי המניות למחזיקי האג"ח. אנו נסרב להסדר כשמדובר בפתרון שטחי או כשמבנה ההון של החברה לא משתפר".



בבורסה צופים גל פירעונות בהיקף של 2 מיליארד שקל בחודשים מאי ויוני, וההנחה היא כי חברות רבות לא יוכלו לעמוד בתשלומים. התרחיש הזה מוליד באחרונה הצעות שונות שיאפשרו לחברות לדחות תשלומים, בין היתר בחסות המדינה. באחרונה התעורר ויכוח סוער סביב תרומתם של בעלי השליטה להסדרים, והאם הם ייאלצו לוותר על מניות. ורמוס נמנע מלהזכיר שמות או הצעות, אבל הפתרון שהציע בלט: דחיית חובות תמורת המרת החוב למניות.



"כשבאים להסדר חוב ודחייה, בראש ובראשונה דרוש פיצוי למחזיקי האג"ח כנגד הגדלת הסיכון והארכת מועדי הפירעון. מחזיקי האג"ח ממשיכים עם החברה לעוד כמה שנים. על זה צריך לפצות אותם, אם בדרך של מניות, אופציות או אג"ח להמרה. זה הכלי שיש לבעלי השליטה לפצות אותנו כדי שמחזיקי האג"ח יוכלו להשתתף באפסייד. המחיר שהם משלמים הוא דילול שלהם במניות החברה", אמר.



בלי דיווידנדים



ורמוס התנה את ההסדרים בקריטריונים נוספים: הוא ציין כי אם נקבע הסדר חוב, החברה צריכה להפסיק לחלק דיווידנדים, על אף שגם הציבור שמחזיק במניות החברה, ולא רק בעלי השליטה, נהנה מהחלוקה. "כל דבר שיש בו החלשת מבנה ההון צריך להיפסק. יש לחזק את מבנה ההון על ידי המרת חוב למניות, הזרמת הון או הלוואות בעלים. כמו כן, יש להגביל את תגמול בעלי השליטה בתקופת ההסדר. לא יכול להיות שבעלי שליטה ימשכו סכומי עתק מהחברות שלהם וישוועו להצלה מהממשלה. יכולים לקרוא לזה בונוס, דמי ניהול או שכר - זה פשוט לא יכול להיות.



"כמו כן, אם הולכים להסדר עם מחזיקי האג"ח, דוחים במקביל את תשלומי הקרן והריבית לבנקים ולנושים אחרים. הגבלת שעבודים חדשים לא תיעשה ללא הסכמת מחזיקי האג"ח. לא כל העקרונות רלוונטיים לכל החברות, הטיפול בכל חברה שונה ופרטני, ואין פתרון גורף.



"יש כאן חלון הזדמנויות עבור קובעי המדיניות לחיזוק הממשל התאגידי. יש להגביר את רמת הדיווח והשקיפות בדיווחים של החברות. לא יכול להיות שיש פרויקט שבעלי העניין בחברה קשורים בו באופן אישי מצד אחד, והפרויקט קשור מצד שני לחברה בה הם שולטים".



"ומה המוסדיים צריכים לעשות? הם צריכים לפתח יכולת מחקר חוב ובקרת אשראי תוך ליווי משפטי. המוסדיים צריכים להפסיק להתלונן על עוד הנחיות וחוזרים של משרד האוצר, אלא להטמיע אותם ולהתאים עצמם לרגולציה חדשה בתחום החוץ הבנקאי. עליהם להיות אקטיוויסטים בכל המערכות ולהשמיע את הקול של האנשים שבחרו לשים אצלם את הכסף".