האם בנק הפועלים מאמין שמעריב תעמוד באמות המידה הפיננסיות

>> חברת מעריב החזקות הפסידה 57 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008, לעומת הפסד של 36 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. ההפסדים נובעים מירידה בהכנסות מפרסום. הכנסותיה של מעריב ירדו ב-20% ברבעון החולף, בהשוואה לרבעון הרביעי ב-2007, והסתכמו ב-89 מיליון שקל.



מעריב סובלת מהתגברות התחרות בעיתונות הכתובה, בשל כניסת מתחרים חדשים, בהם החינמונים "ישראל היום" (של שלדון אדלסון), "24 דקות" (של "ידיעות אחרונות") ו"ישראל פוסט" (של דור אלון) כניסת המתחרים החדשים גרמה גם לירידה בחשיפה לעיתון "מעריב" בימי חול - מ-17% ב-2007 ל-14.5% ב-2008. בסוף השבוע ירדה החשיפה של "מעריב" מ-21.8% ב-2007 ל-19.5% ב-2008. הירידה בחשיפה גרמה לאובדן מקומו המסורתי של "מעריב" כמתחרה העיקרי של "ידיעות אחרונות".

הפריצה המסחררת של "ישראל היום" מחשיפה של 15% ב-2007 ל-21.5% ב-2008 התרחשה בעיקר על חשבון "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", והחריפה את תחרות המחירים בענף.



מעריב עברה כמה תוכניות התייעלות, שנועדו להתאים את הוצאותיה לירידה בהכנסות מפרסום (ירידה של 8.5% ב-2008 לעומת 2007, ל-196 מיליון שקל) ומהפצת עיתונים (ירידה של 8.8% ב-2008 לעומת 2007, ל-144 מיליון שקל). כחלק מתוכנית ההתייעלות האחרונה צומצמה מצבת כוח האדם של החברה מ-2,710 עובדים בתחילת 2008 ל-2,343 בסופה ול-2,300 במועד הדו"חות הכספיים.



הירידה במצבת העובדים לא באה לידי ביטוי מהותי ב-2008. הוצאות השכר קטנו ב-2% ב-2008 לעומת 2007, והסתכמו ב-166 מיליון שקל. המשמעות של נתונים אלה היא שכל שקל שמעריב השקיעה בשכר, הניב הכנסה של 1.64 שקל ב-2008, בהשוואה להכנסה של 1.92 שקל ב-2007.



למרות הירידה במספר העובדים, עברה מעריב להפסד גולמי של 2.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008, בהשוואה לרווח גולמי של 17.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. ההפסד הגולמי נובע, בין היתר, מעדכון ההפרשה לפיצויים ב-7.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008.



בנוסף, ההפסד הגולמי נובע, ככל הנראה, גם מירידה מהירה בהכנסותיה של החברה ברבעון הרביעי לעומת תחזיותיה, וכן מהעלייה במחיר הנייר, שמהווה 84% מצריכת החומרים בחברה. מחירי הנייר עלו לקראת סוף 2008 ב-50% בהשוואה למחירם בסוף 2007 - זאת, על אף שמעריב מציינת כי מחיר הנייר שנצרך ב-2008 היה נמוך ב-6.5% לעומת מחיר הנייר שנצרך ב-2007, כתוצאה משולבת של ירידה בשער החליפין של הדולר כלפי השקל וירידה במחיר הנייר במחצית הראשונה של 2008.



ההפסד התפעולי של מעריב תפח ל-50 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008 - כלומר, גידול של 90% בהשוואה להפסד התפעולי ברבעון המקביל לו ב-2007. למרות הצהרות חוזרות ונשנות על התייעלות בשנים האחרונות, מתקשה מעריב להקטין את הוצאות המכירה, ההנהלה והוצאות כלליות, ועוד פחות מכך להתאימן לירידה בהכנסותיה.



הוצאות המכירה, ההנהלה והכלליות של החברה ירדו ב-2008 ב-9% בהשוואה ל-2007. מגמת הצמצום בהוצאות נבלמה ברבעון הרביעי של 2008, שבו הן גדלו ב-7% בהשוואה לרבעון המקביל לו ב-2007, בשל גידול של 3.9 מיליון שקל בהוצאות הנהלה וכלליות כתוצאה מגידול בחובות מסופקים.



NRG התכווץ ב-50%



מעריב החזקות מעריכה שתגיע לאיזון תפעולי ברבעון השני של 2009, בעקבות הקטנת מצבת כוח האדם בחברה מ-2,700 בתחילת 2008 ל-2,300 כיום, וקיצוץ שכר מדורג של 5% עד 20%. בנוסף, החברה מעריכה שהוצאותיה התפעוליות יהיו נמוכות ב-70 מיליון שקל ב-2009 בהשוואה לממוצע ההוצאות התפעוליות ב-2008.



הוצאות מימון של 3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008 - בהשוואה להוצאות מימון של 3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007 - העבירו את מעריב להפסד נקי של 56.8 מיליון שקל ברבעון החולף, בהשוואה להפסד של 36.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.



מעריב צופה למהפך בתוצאותיה הכספיות ברבעון הראשון של 2009. החברה צופה שהכנסותיה ברבעון הראשון של 2009 יהיו גבוהות מהכנסותיה ברבעון הרביעי של 2008, ושההפסד התפעולי שלה ברבעון הראשון של 2009 יהיה נמוך באופן "משמעותי מאוד".



הערכה זו אינה מתיישבת, לכאורה, עם הנכתב על ידי מעריב עצמה במקום אחר בסקירת המנהלים, שם נכתב: "מחיר הנייר שהוזמן בסוף 2008 היה גבוה בשיעור ממוצע של 50% לעומת מחיר הנייר שהוזמן בסוף 2007. לקראת סוף 2008 החלו מחירי הנייר לרדת, דבר שיבוא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים רק החל ברבעון השני של 2009".



מאחר שמעריב מחזיקה במלאי של שלושה חודשים, ומכיוון שלקראת סוף 2008 מחירי הנייר הגיעו לשיא ושער החליפין של השקל כלפי הדולר פוחת בסוף השנה ב-8.5% ביחס לרמתו הממוצעת במחצית הראשונה של 2008, נראה שמעריב תספוג גם ברבעון הראשון של 2009 מחיר נייר גבוה יחסית.



הצפי לשיפור בהכנסות ברבעון הראשון של 2009 עומד בסתירה, לכאורה, למה שמעריב עצמה כותבת: "ב-2008 נמשכה מגמת הקיטון של הפרסום בעיתונות המודפסת לעומת התקציבים באפיקי מדיה אחרים, יחד עם הסטת תקציבי הפרסום לאינטרנט, ומתחילת 2009 מוחרפת מגמה זו".



הזרוע המקוונת של מעריב, NRG, אינה נשכרת ממגמה זו. מעריב מדווחת על ירידה של 38% בהכנסות של NRG ב-2008, בהשוואה ל-2007, ל-7.5 מיליון שקל - בהמשך לירידה של 20% ב-2007 בהשוואה ל-2006.



ההכנסות של NRG נחתכו ב-50% בשנתיים האחרונות - קריסה מפליאה כשמדובר באתר אינטרנט - ונראה שקיצוץ של 37% במספר עובדי האתר ב-2008 לא יתרום לשינוי המגמה בקרוב.



לפי נתונים אלה, הירידה בהכנסותיה של NRG חריפה מהירידה בהכנסותיו של העיתון שהגיעה ל-18% ב-2008 בהשוואה ל-2007, ובולטת על רקע עלייה של 12.6% בהכנסותיה של וואלה ב-2008.כך שייתכן שמעריב אינה סובלת רק ממצב שוק העיתונות אלא גם מרמת ניהול נמוכה.



אשראי לחברה ששרפה 200 מיליון ש' בשנתיים



הפסדים מצטברים של מעריב החזקות, שהגיעו ל-210 מיליון שקל בשנתיים האחרונות, גרמו להווצרות הון חוזר שלילי (עודף של התחייבויות לזמן קצר על נכסים לזמן קצר) בהיקף של 119 מיליון שקל, כשהונה העצמי נחתך ב-55% בסוף 2008 לעומת רמתו בתחילת השנה.



רואי החשבון של החברה מציינים בדו"חותיהם כי המשך פעילותה במתכונתה הנוכחית ועמידתה בהתחייבויות בגין איגרות חוב ואשראי מבנקים, מותנות בעמידתה בתוכנית העסקית, כולל תוכנית התייעלות, ובתחזית תזרים המזומנים שנגזרת ממנה.



מעריב צירפה לדו"חות הכספיים שלה דו"ח תזרים חזוי לתקופה שמאפריל 2009 למארס 2011, שעל פיו תידרש ל-62 מיליון שקל בשנתיים הקרובות כדי לתפעל את העסק ולעמוד בהתחייבויותיה לבנקים ולבעלי איגרות החוב.



לפי הדו"ח, הפעילות השוטפת של מעריב תייצר עודף של 14.5 מיליון שקל ב-12 החודשים הקרובים, ועודף תזרימי של 15.2 מיליון שקל ב-12 החודשים שאחריהם.



מעריב תידרש לבצע מהפך בביצועיה כדי להתקרב ליעדים אלה. פעילותה השוטפת של מעריב ייצרה גירעון של 33 מיליון שקל בתזרים המזומנים ב-2007, וגירעון של 45.7 מיליון שקל ב-2008 - כולל גירעון של 13.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008. מעריב מציינת אמנם שבכוונתה לקצץ 70 מיליון שקל בהוצאות התפעול, אבל נראה שמדובר באתגר ניהולי לא פשוט בהתחשב בחוסר ההצלחה להקטין משמעותית בהוצאותיה ב-2008, ונוכח הציפייה לירידה של 10% בשוק הפרסום - שתגרום לירידה של 19.5 מיליון שקל בהכנסותיה ב-2009.



דו"ח התזרים הצפוי מניח עוד כי השקעותיה של מעריב ברכוש קבוע יירדו למיליון שקל לשנה בשנתיים הקרובות. סיכויי המימוש של הנחה זו נראים מזעריים לאור העובדה שמעריב השקיעה ב-2008 - עוד שנה של מהלכי התייעלות - סכום של 13 מיליון שקל ברכוש קבוע, לאחר שהשקיעה ב-2007 סכום של 17.5 מיליון שקל.



הבנקאי העיקרי של מעריב הוא בנק הפועלים. נכון למועד הדו"חות חייבת מעריב 89 מיליון שקל לבנק הפועלים. הבנק הסכים לדחיית המועד הקובע לעמידתה של מעריב בהתניות הפיננסיות שנקבעו בהסכם המימון מ-29 במארס 2009 ל-30 ביוני 2009.



נכון למועד הדו"חות לא עמדה מעריב בהתניות הפיננסיות, שלפיהן היקף ההתחיבויות הפיננסיות נטו לא יעלה על 40 מיליון דולר, ההון העצמי של החברה לא יהיה נמוך מ-25% מהמאזן ושהיחס בין כל החובות וההתחייבויות הפיננסיות נטו של החברה לבין הרווח התפעולי בנטרול הפרשות לפחת והפחתות (Ebitda) לא יהיה גבוה מ-4.5 עד 6.0.



קריאת הדו"ח מעלה סימני שאלה בנוגע לסיכויה של מעריב לעמוד באמות המידה הפיננסיות שקבע בנק הפועלים, ובנוגע לשאלה מדוע בחר בנק הפועלים להעמיד אשראי נוסף של 50 מיליון שקל למעריב בריבית נוחה של פריים +2.5%.



לא זו בלבד שמעריב לא ייצרה ב-2008 רווח תפעולי תזרימי, אלא ספגה הפסד Ebitda של 77.4 מיליון שקל ב-2008. ההתחייבויות הפיננסיות נטו של החברה הגיעו בסוף 2008 ל-166 מיליון שקל. יתרת ההתחייבויות של מעריב היא יותר מ-200 מיליון שקל, בהתחשב בתוספת אשראי של 50 מיליון שקל מבנק הפועלים. נראה שמעריב תצטרך לעמוד ביעד של רווח תפעולי תזרימי שנתי של 33 עד 45 מיליון שקל עד יוני 2009.



מעבר מ-Ebitda שלילי של 77 מיליון שקל ב-2008 ל-Ebitda חיובי של 33 מיליון שקל נראה כמעט דמיוני, גם אם מעריב אכן תצליח לקצץ 70 מיליון שקל בהוצאות התפעול שלה. מעריב עצמה צופה לעבור לתזרים תפעולי חיובי של 14.5 מיליון שקל ב-2009.



לא ברור מדוע מזרים בנק הפועלים כסף נוסף לחברה שיתרות המזומנים שלה התאיידו מ-205 מיליון שקל בתחילת 2007 ל-2.8 מיליון שקל בסוף 2008, ושהצליחה לקרוס גם בשוק הצומח של האינטרנט - אלא אם בבנק הפועלים סבורים שמצוקת האשראי במשק אינה אלא אגדה, כפי שהצהיר אחד הטייקונים שמשבר הסאבפריים הוא המצאה של עיתונאים.



מעריב מציינת כי רשמה שני שעבודים נוספים על נכסי חברות בנות להבטחת התחייבות החברה לבנק הפועלים, אם כי אינה מפרטת באילו חברות מדובר ומה הערך המאזני של הנכסים. מלבד זאת, ספק אם יש לרישום שעבודים נוספים משמעות רבה במצב שבו חברה אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שלהן התחייבה, ועל כן יכול הבנק ממילא לדרוש פירעון מיידי של האשראי ולתפוס נכסים.



מעריב מציינת כי היא מנהלת מו"מ מתקדם עם כל יתר הבנקים שמעניקים לה אשראי במטרה לקבל את הסכמתם לשמירה על מסגרות האשראי הקיימות של החברה עד סוף 2010 לפחות, כנגד קבלת בטוחות.