החודשים האחרונים היו קשים במיוחד בשוק העבודה - פיטורים, הורדות שכר, מעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע והגבלת הוצאות הם חלק מהצמצומים שבהנקטו חברות שונות. בקומברס למשל, בנוסף לפיטורי כ-100 עובדים בישראל, נסגר חדר הכושר ובוטל הסבסוד לארוחות הצהריים של העובדים.
אפשר להבין איך בימים של מיתון וירידה בביקושים, כששורת ההכנסות נפגעת והחברות מנסות להוריד עלויות, הצעדים האלה אכן נדרשים - לפחות בחלק מהמקרים. אבל לקיצוצים האלה יש גם פוטנציאל גבוה ליצירת תסיסה אצל העובדים, במיוחד בשני מצבים: כשעובדי הביניים נפגעים בעוד שההנהלה ממשיכה לטוס במחלקות ראשונות ולקבל בונוסים ותמריצים אחרים, וכשהגזירות נוגעות להגבלת נסיעות ברכב, הוצאות על אוכל, ימי מחלה או ימי חופשה - עניינים שהעובד מקשר לצרכים בסיסיים.
עניין נוסף שיכול לעורר תרעומת בקרב העובדים הוא כששיעור הורדת השכר של ההנהלה הבכירה זהה לזה של העובדים הזוטרים. ההפרש בין המשכורות הוא עשרות אלפי שקלים ולכן, לפחות בעיני העובד הזוטר, ניתן היה לצפות שההנהלה תוותר על שיעור גבוה יותר.
גם דברים קטנים יכולים לייצר מרמור גדול. באחד ממשרדי רואי החשבון הגדולים הורידו באחרונה את רמת הקפה במטבח - קנו קפה זול יותר והפחיתו את מספר מכונות הקפה. אף שמדובר בקיצוץ שיכול להיתפש כשולי יחסית, זהו נושא שיחה מרכזי בקרב עובדי המשרד הממורמרים. דוגמה נוספת ממשרד גדול היא כיבוי אוטומטי של המזגנים החל בשעה מסוימת.
אחת לכמה שנים מתהפך עולם התעסוקה. בתקופות כמו היום, כשהפעילות מצטמצמת והביקוש לעובדים יורד, גם רמת המיקוח של העובדים בירידה. הם סופגים את המכות, לא מבקשים דבר ונאחזים חזק בכיסא עד שהסערה תחלוף. אבל כשהשוק מתעורר, והמעסיק צריך יותר מכל את העובד - שאז גם נפתחות לו חלופות חדשות - הוא עשוי למצוא את עצמו עם עובד ממורמר שמחפש את הדרך החוצה.
לרמת שביעות הרצון של העובדים יש משמעות רבה משנדמה. מחקרים מצאו כי עובד מאושר הוא גם עובד טוב יותר ויש בזה היגיון. מי שאוהב את מקום העבודה שלו גם ייטה להשקיע יותר, יעשה זאת עם מחויבות גדולה יותר וימעט להחסיר. עובד ממורמר, לעומת זאת, מקטר על כל דבר, לוקח חופש מחלה על כל כאב ראש וההספק שלו נמוך יותר.
גם בימים כאלה, כשכולם טרודים בבעיות של נזילות, בעלי מניות לחוצים ולקוחות שלא יכולים לשלם - כדאי להכניס למשוואה את העובדים, להסביר להם את המצב ולשמוע מה הם חושבים. ככה הם יוכלו לספוג בקלות יחסית הרעה בתנאים שמתחייבת לפעמים מהמצב.
יש חברות, כמו גוגל, שכבר הבינו שמקום עבודה "כיפי" הוא גם מקום עבודה פרודוקטיווי יותר. אז נכון שלא כל סטארט-אפ בפתח תקוה צריך לתת לעובדים שלו קורקינטים ושירותי שמרטפות וכביסה, אבל לכולם כדאי לגלות רגישות לשביעות הרצון של העובדים ולשתף במה שקורה - דווקא בימים כאלה. בונוס בגובה חמש משכורות למנכ"ל, כשהחברה מפסידה והעובדים מוותרים על חלק משכרם - הוא לא צעד בכיוון הנכון.
מהומות הקפה
אפרת נוימן
2.4.2009 / 13:44