לא אחת מוצא עצמו הברנש ניצב מול בבואתו המשתקפת במראה, על פניו שפוך חיוך של שביעות רצון והוא מפזם לעצמו איזה זמזום עולץ. הא! בוודאי אומר לעצמו המציץ במחזה אולימפי זה, והרי לפנינו מצליחן! איזה שורש מתוק הוא זה: צ.ל.ח - וממנו נגזרות כל כל הרבה מלים מתוקות: הצלחה, מצליח, מצליחנות, צלחה (נכון לשימוש גם ב"דרך צלחה, אחא!" וגם ב"צלחה דרכו של בן הבליעל").
ואולם ההצלחה, בריה מופשטת היא. אין לה משורה ואין לה מטר רץ המשמשים לה כלי מדידה. יש שיראו קריירה מוסיקלית ענפה כשל שימי תבורי, לצד הצלחותיו עם נשים ("אם שלמה המלך היה עם 1,000 נשים, אני הייתי עם כל התנ"ך"), כרף שמתחתיו אין רשאי אדם להתקרא מצליח. יש הרואים דווקא את הללו שמשקל גופם ומשקל זהביהם זהים כמוצלחים וכמצליחים בינינו. ויש כאלה (לאחרונה נתחזקה אופנה זו עד למאוד) שהצלחה עבורם היא להתעורר בבוקר עם שיר חדש בלב, חיוך על פנים או סתם, כשהשמש זורחת צהבהבה מעל ראשיהם.
מכיוון שמדובר, אמנם, בעניין רב פנים, נתכנסתי עם עצמי כדי לשים בידיכם את המבחן המושלם לנושא הצלחה. ובקצרה, השיבו על שאלון זה ותדעו לומר בסופו, מצליחנים אתם אם לאו.
הוראות הפעלה: על כל תשובה שבה בחרתם העניקו לעצמכם ניקוד כמספרה בסדר השאלות. שלוש נקודות לשאלה מספר 3, שתי נקודות לשאלה מספר 2 וכן הלאה. אגב, אם הזדקקתם לדוגמה כדי להבין את שיטת הניקוד, ראו עצמכם פטורים מהמבחן. אני חוסך לכם את המתח: אתם לוזרים.
א. כשאני נכנס לחדר מלא אנשים, הם בדרך כלל:
1. מביטים עלי כמו הייתי אוויר ולרוב גם דורכים לי על הרגל.
2. מביטים עלי כמו הייתי אוויר, אבל לא דורכים לי על הרגל.
3. מברכים אותי לשלום וחוזרים לענייניהם, חלקם מחטטים בחוטמם כמו מחפשים אחר גז גולמי.
4. ניגשים אלי מהקצה המרוחק של החדר ומחבקים אותי חיבוק אמיץ.
5. מצביעים עלי, מתלחשים ביניהם ולפעמים אפילו אוזרים אומץ ומבקשים להצטלם אתי.
ב. כשאני נכנס לסניף הבנק:
1. השומר בכניסה מבקש ממני תעודת זהות ושואל אותי אם יש לי עבר פלילי.
2. אני נעמד בתור ומישהו מיד מבקש ממני לשמור לו על התור כי הוא בדיוק יוצא לעשן. אני מסכים.
3. האשנבאי מברך אותי לשלום, אך אין לו מושג מי אני גם אחרי שאני אומר לו את שמי.
4. מנהל הסניף יוצא מחדרו וקורא בקול גדול "בני דווידוב! יום חג הוא לנו!"
5. מנהל הסניף מזנק אלי מחדרו, מבקש משאר הלקוחות להתפנות מהסניף ומעניק לי שירות אישי הכולל תספורת, ארוחת צהריים ומסאז' עדין בגב כף היד.
ג. כשאני מבקש מאשה שפגשתי במועדון את מספר הטלפון שלה, היא:
1. מבקשת מהשומר בכניסה למועדון שיבדוק את תעודת הזהות ואת היסטוריית הרישומים הפליליים שלי ושיקרא למשטרה, על כל מקרה שלא יבוא.
2. היא מחייכת ואומרת, "לא הלילה. לא לעולם לא. לא גם בגלגול הבא ולא גם בכל היקומים המקבילים".
3. היא מחייכת ואומרת, "יש לי חבר, אבל תודה על פנייתך, בכל מקרה. יש מועדון עיסוי ממש מעבר לפינה. אולי תנסה שם את מזלך".
4. היא מחייכת ואומרת, "אשמח להתלוות אליך לדירתך. תן לי רק לגמור את המשקה".
5. היא מחייכת, שולפת מנרתיקה ערימת דפים, מושיטה לי בליווי עט ואומרת, "קח, תחתום. הסכם ממון".
ד. כשאני מגיע למקום עבודה חדש:
1. השומר בכניסה מבקש ממני תעודת זהות, בודק אם יש לי רישום פלילי ומבקש מהמשטרה שישלחו זינזאנה.
2. פקידת הקבלה אומרת לי שלא ידוע לה שום דבר עלי ומבקשת שאמתין רגע. אני ממתין כך עד הצהריים.
3. מנהל כוח האדם בחברה מאחר לפגישה אתי בשלוש שעות, לא טורח להתנצל, אבל שם בידי טופס טיולים נכנס.
4. סמנכ"ל השיווק ניגש אלי מחויך ואומר, "שלום, אדוני המנכ"ל, מר דווידוב. שמי יוסי, אני מחכה בכיליון עיניים להתחיל את עבודתנו המשותפת". אתה סוטר לו.
5. המנכ"ל מחכה לך בחניון, שני סמנכ"לים מקרצפים לך את השמשות ואת הג'נטים ושביל מסומן בעלי ורדים מראה לך את הדרך לחדר הישיבות. שם מחכה לך שלט "בני דווידוב - מותג ואגדה עסקית. אוהבים, מעריכים, מוקירים תודה ובאופן כללי - מודים לאל על מזלנו הטוב. עבדיך הכנועים".
ה. כשאני צופה בטלוויזיה בראיון עם ראש הממשלה אני:
1. זורק נעל על הטלוויזיה, מפליט איזו קללה בערבית, מכניס יד לתוך המכנס ומגרד שם.
2. זורק נעל על הטלוויזיה, מפליט קללה בשפה אירופית כלשהי ומוותר על הגירוד בתוך המכנסיים.
3. מהמהם בעצבנות "ולחשוב שהצבעתי לדגנרט הזה" ואז מחליף ערוץ.
4. מסמס לחברי, "אני מרוצה ממנו היום. תזכיר לי להגיד לו מחר בישיבה שעניבה אדומה עובדת יותר טוב".
5. אומר לדוגמנית העל הבלגית השרועה לצדי ערומה, "הבעיה שלי היא שאני חתיך מדי. אפילו כשאני מתראיין בערוץ הראשון אני נראה טוב".
ועתה: לתוצאות
5-9 נקודות: אתה חדל אישים גמור. אתה משכשך במי האפסיים של החברה, ובעצם אפילו זה לא: אנשים רואים בך אוויר. ובעצם אפילו זה לא: אנשים אינם משגיחים בך, אפילו כשאתה תקוע איתם במעלית עומדת במשך חצי יממה.
10-14 נקודות: אתה חדל אישים גמור. אתה משכשך במי האפסיים של החברה, ובעצם אפילו זה לא: אנשים רואים בך אוויר. עם זאת, כשאתה נתקע איתם במעלית הם שואלים לשמך בחלוף שלוש שעות בקירוב.
15-19 נקודות: אתה לוזר וטוב לך עם זה. התרגלת לבינוניות ואתה משוכנע שאם תעבוד על עצמך מספיק (אתה מכנה את העניין "כוח התודעה") תצליח לשכנע את עצמך שאינך חדל אישים גמור. אתה טועה, כמובן.
20-24 נקודות: אתה מצליחן, ללא ספק, אבל אתה חושב על עצמך טוב בהרבה ממה שאנשים חושבים עליך. אתה נפוח, באופן כללי, ככל הנראה גם שמוק לא קטן ואנטיפט, אבל אנשים מחייכים אליך כי אתה מצוי בעמדת כוח שאליה הגעת בדרך לא ברורה.
25 נקודות: יש לך כוח, השפעה ודימוי עצמי גבוה. כנראה גם שאתה צודק כשאתה חושב טובות על עצמך. נסה להימנע מלהיות נפוח, אנטיפט ושמוק לא קטן. אני יודע שזה קשה לך, אבל תשתדל. אם לא, תגמור חדל אישים גמור, כמו שאר האנשים שסובבים אותך וגורמים לך להרגיש כל כך טוב עם עצמך.
וקטנה לסיום:
ופאט ריילי אמר: "כדי לנצח קודם עליך להפסיד".
בחן את עצמך: האם אתה מצליחן?
שי גולדן
2.4.2009 / 13:44