כיצד הושפע המסחר בדולר בישראל מהגורמים המקומיים בהשוואה לגורמים החיצוניים?

בסקירת המקרו השבועית של בנק לאומי מעריכים היום כלכלני הבנק כי תרומת השינוי בשערו של הדולר בעולם מול סל של מטבעות, הכולל את היורו, ליש"ט ויין יפאני הסתכמה בשנה האחרונה בכ-6%, דהיינו כשליש משיעור הפיחות הכולל של השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-18%.



משמעות הדבר היא ששני שליש מהפיחות השקל בתקופה זו מקורו היה בפעילות מקומית, הכוללת, בין השאר, את פעילותו של בנק ישראל בשוק, שבחודש אוקטובר 2008, עת החריף המשבר בעולם עלה עוד יותר משקל הפעילות המקומית בהשפעתה על היחלשות השקל.



אמנם, בנק ישראל הודיע כי לא קבע יעד לשער החליפין, אך "נראה כי מעורבותו השפיעה מאד ותרמה לחולשתו של השקל" אומרים בבנק ומציינים כי "גורמי הרקע המקרו כלכליים המשפיעים על שערו של השקל כמו מאזן התשלומים ותנועות ההון אינם תומכים כיום בהיחלשותו. לכן מעריכים בבנק כי, בעת בה יחליט בנק ישראל על הפסקת מעורבותו הדומיננטית בשוק תיתכן התחזקות מחודשת של השקל.



בנק ישראל הודיע ב-26 במארס כי ימשיך ברכישה של 100 מיליון דולר בממוצע ליום בשוק המט"ח בישראל, כחלק מהתכנית להגדלת יתרות המט"ח. כזכור, החל בחודש מארס 2008 החל בנק ישראל לרכוש מטבע חוץ בשוק המט"ח לאחר כעשור בו לא התערב במסחר.



בתחילה, נרכשו כ-25 מיליון דולר והחל ביולי 2008 הורחבו הרכישות להיקף של כ-100 מיליון דולר ביום, כאשר בחודש נובמבר אשתקד הודיע בנק ישראל כי עדכן את גודל היתרות הרצוי לכ-40-44 מיליארד דולר.



במהלך השנה שחלפה גדלו יתרות המט"ח בהיקף ניכר והן מצויות כיום בטווח האמור. כניסתו של בנק ישראל כ"שחקן" בשוק המט"ח פעלה להגדלת הביקושים. באותה תקופה נרשם פיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר (כ-18% בחודשים מארס 2008-מארס 2009 וכ-30% מאז סוף מאי 2008).