לא התפוצצות הבועה ב-2000, לא המפולת של 94' - ואפילו לא ויסות מניות הבנקים ב-83'. אף לא אחת ממפולות נכבדות אלו משתווה בהיקף ובעוצמה למפולת של 2008.
הונם של 500 עשירי ישראל התרסק ב-40% בשנה החולפת - מ-84 ל-52 מיליארד דולר. בין המפסידים הגדולים: משפחת עופר, ששוויה נפל בכ-4 מיליארד דולר, לב לבייב ששוויו התכווץ בכ-3 מיליארד דולר, ואליעזר פישמן וארקדי גאידמק, שהונם נחתך בכ-80%. אבל אפילו בשנה כזו היו כמה מרוויחים: זכי שלום מרשת חצי חינם למשל.
בירידה מתונה: משפחת ורטהיימר
שווי ב-2009: 5-5.5 מיליארד דולר
שווי ב-2008: כ-6 מיליארד דולר
שינוי: 750- מיליון דולר
המשקיע האגדי וורן באפט התוודה רק באחרונה שעשה כמה צעדים "טיפשיים", שפגעו קשות במניית חברתו, ברקשייר הת'אוויי. ואולם רכישת ישקר של משפחת ורטהימר בהחלט לא היתה אחת מאלה. להפך. במכתבו השנתי חלק באפט שבחים יוצאי דופן למנהלי החברה, איתן ורטהיימר, יעקב הרפז ודני גולדמן. "צ'רלי (מונגר, שותפו של באפט בברקשייר) ואני ממשיכים להביט בהשתאות ובהערכה בהישגיה של הנהלת ישקר", הוא כתב.
מאז שמכרה 80% ממניות ישקר לברקשייר של באפט, ביולי 2006, משפחת ורטהימר אינה רק העשירה בישראל - היא גם הנזילה ביותר: 4 מיליארד דולר במזומן קיבלה אז המשפחה, ולאחר שכ-850 מיליון דולר מזה שולמו כמס, נותרו בידיה יותר מ-3 מיליארד דולר. אמנם אי אפשר לדעת היכן השקיעה את מזומניה, אבל ניתן להניח שחלקם נחים בפיקדונות בבנקים ברחבי העולם. איתן ורטהיימר עצמו אמר שמשפחתו לא הפסידה כסף בקרנות גידור, או כדבריו: "מי שישן על הרצפה לא יכול ליפול מהמיטה".
בידי המשפחה גם מניות בחברת טכנולוגיות להבים, ההון שצברה עם השנים וכמובן 20% ממניות ישקר - שהיתה ככל הנראה אחת האחזקות הטובות ביותר של ברקשייר ב-2008 - השנה הגרועה ביותר מאז ומעולם של חברת האחזקות.
בירידה חדה: לב לבייב
שווי ב-2009: 1-1.3 מיליארד דולר
שווי ב-2008: 4-4.5 מיליארד דולר
שינוי: 3.25- מיליארד דולר
יותר מכל חבר אחר ברשימה זו, מייצג לב לבייב את השמדת הערך האדירה שהמשבר הכלכלי גרם. וזאת לא משום שהיה הראשון בין חברי הרשימה שמכר את המטוס הפרטי שלו, אלא משום שייצג יותר מכל אחד אחר את הזינוק בערך שאיפיין את התקופה שקדמה למשבר.
לפני יותר מעשור רכש לבייב את אפריקה ישראל והזניק אותה, בעיקר באמצעות השקעות ענק בנדל"ן ברוסיה. השקיפות במדינה זו אמנם נמוכה מאוד, אמרו לעצמם המשקיעים, אבל הקשרים של לבייב בממשל הרוסי עמוקים כל כך, שהם מחפים על הפרקטיקות העסקיות הנהוגות ברוסיה. הנחה זו התבררה כשגויה ויקרה - למשקיעים וגם ללבייב עצמו, ששווי מניותיו באפריקה ישראל התכווץ בשנה האחרונה ביותר מ-1.6 מיליארד דולר. ב-2008 אף רשמה אפריקה את את ההפסד הגדול אי פעם לחברה ישראלית - 4.8 מיליארד שקל.
בשנה האחרונה אף החמיר לבייב את מצבו. ביוני 2008 ביצעה אפריקה הנפקת מניות. בהנפקה קנה לבייב עצמו 3.673 מיליון מניות תמורת 782 מיליון שקל - עסקה שככל הנראה מומנה בעזרת הלוואה. מאז ההנפקה צנח שווי המניות האלה ביותר מ-650 מיליון שקל. גם הענפים האחרים שלבייב פועל בהם - יהלומים ומחצבים - קיבלו מכה קשה. על פי ההערכות, שוויו של מלאי היהלומים של היהלומנים נפל בחודשים האחרונים ב-30%-50% - ואצל הגדולים שבהם, אלה המלטשים ומוכרים את היהלומים הגדולים יותר, שיעור הירידה אף גדול יותר.
לבייב ספג כנראה גם הפסדים גדולים מרכישה אישית שביצע. בינואר 2008, כשעזב את ישראל ללונדון, הוא רכש את אחד הבתים היקרים בעיר תמורת 35 מיליון ליש"ט.
הפסדים גדולים מאוד: משפחת עופר
משפחת סמי עופר: סמי, עידן ואייל
שווי ב-2009: 1-1.5 מיליארד דולר
שווי ב-2008: 5-5.5 מיליארד דולר
שינוי: 4- מיליארד דולר
משפחתו של סמי עופר היא זו שהונה התכווץ בשנה החולפת יותר משל כל אדם או משפחה אחרים בישראל - כ-4.25 מיליארד דולר.
כל עוד צמחה הכלכלה האמריקאית, ובעיקר כל עוד נמשכה התנופה התעשייתית בסין, תפח והלך הונה של המשפחה. העלייה במחירי ההובלה הימית, העלייה במחירי הסחורות, הצמיחה ברווחיה של חברת שיט התענוגות שבה הם שותפים, רויאל קאריביין - כל אלה היו אחראיות לכך.
אבל אז נהפכה הצמיחה במהירות לקריסה, והמהפך התבטא היטב בשווי ההשקעות של המשפחה: שווייה של החברה לישראל צנח, וכך גם שוויין של שתי השקעותיה העיקריות, כימיקלים לישראל וצים. בחברה לישראל לבדה נחתך שווי מניות המשפחה ב-2.6 מיליארד דולר. ירידה חדה חלה גם בשווייה של זודיאק, חברת הספנות הפרטית שבבעלות המשפחה, וכן בשווייה של רויאל קאריביין. 550 מיליון דולר נחתכו משווי מניות המשפחה ברויאל קאריביין, בנק מזרחי-טפחות וחברת הנדל"ן מליסרון. ובזודיאק? למעשה, לטווח השווי הרחב של המשפחה השנה אחראי מיעוט המידע על זודיאק, שעל פי אתר האינטרנט שלה מנהלת צי של יותר מ-130 ספינות.
מוקד הפסדים נוסף של משפחת עופר הוא השקעתה הפרטית בחברת התשתיות הצרפתית ואוליה, שהחלה ב-2005 והסתכמה ביותר מ-650 מיליון דולר. בתחילת דצמבר 2007 קבעה המניה שיא של 96 דולר, אבל אז החלה לצלול וכיום היא נסחרת במעט יותר מ-20 דולר.
מנגד, מצבה של המשפחה בתחום הנדל"ן, המנוהל בידי אייל עופר באמצעות חברת קרלייל MG, כנראה טוב משל אחרים הפעילים בענף. פרויקט המגורים הגדול שבנתה בניו יורק - Central Park West 15 - הניב ליזמים רווח הנאמד במיליארד דולר.
שיעור צלילה עמוק במיוחד: מאיר גורביץ' ונוחי דנקנר
שווי ב-2009: 5-15 מיליון דולר
שווי ב-2008: 60-70 מיליון דולר
שינוי: 55- מיליון דולר
מאיר גורביץ' הוא בעל השליטה (73% בכוח ההצבעה) בחברת ארזים, המשקיעה בנכסים מניבים, בעיקר בבריטניה ובגרמניה. הוא הצליח להזניק את הכנסותיה מכ-20 מיליון דולר ב-2003 ליותר מ-80 מיליון ב-2007. ב-2006 נהנתה ארזים מרווח מדהים: 48 מיליון דולר. אבל כשהמכה הגיעה - היא הגיעה בעוצמה רבה, ואז התברר כי הגאות היתה אחראית להצלחותיו של גורביץ' - הרבה יותר מכישרון הניהול שלו.
נוחי דנקנר
שווי ב-2009: 70-100 מיליון דולר
שווי ב-2008: 250-280 מיליון דולר
שינוי: 180- מיליון דולר
קרוב לשש שנים חלפו מאז רכש נוחי דנקנר עם אחרים את השליטה באי.די.בי - וכיום היא דומה רק במעט לחברה שרכש. מלבד החברות שמכרה ורכשה, גם הגופים השולטים בה עברו תמורות. גנדן, החברה הגדולה בגרעין השליטה וזו שבאמצעותה שולט דנקנר בקבוצה, השקיעה כ-850 מיליון שקל והגדילה את אחזקתה מ-31% בעת רכישת השליטה במאי 2003, ל-55%.
במקביל, החלה אי.דיבי לחלק דיווידנדים גדולים - 14 במספר עד היום - בסך כולל של כ-3.7 מיליארד שקל; כ-1.6 מיליארד שקל מזה חלקה של גנדן.
הדיווידנדים מימנו לפיכך כ-80% מעלות הרכישה של כל מניות גנדן באי.די.בי אחזקות וסייעו בפירעון ההלוואות שנלקחו לצורך כך. בשנה האחרונה צנח אמנם שווי השוק של אי.די.בי מ-1.2 מיליארד דולר לכחצי מיליארד, אבל אחזקת גנדן עדיין שווה 1.06 מיליארד שקל, כלומר גנדן נהנית מרווח על הנייר של כ-600 מיליון שקל.
דנקנר ואחותו, שלי דנקנר-ברגמן, הגדילו את חלקם בגנדן מ-57% בעת רכישת השליטה ל-69%, מן הסתם גם בעזרת הדיווידנדים של אי.די.בי. וכמובן, הרווחים שצבר דנקנר באי.די.בי מיתוספים להון שהיה ברשותו עוד לפני שרכש את הקבוצה. טווח השווי הגדול שלו נובע מהאי ודאות לגבי היקף ההלוואות שלקח כדי לממן את הגדלת אחזקתו בגנדן.
ומי שדווקא הרוויחו
צבי קופרלי וזכי שלום
שווי ב-2009: 150-200 מיליון דולר
שווי ב-2008: 110-130 מיליון דולר
שינוי: 55+ מיליון דולר
בני הדודים צבי קופרלי וזכי שלום הם הבעלים של רשת המרכולים חצי חינם, המציעה מוצרים במחירים נמוכים. במיתון של 2001-2003 צמחה חצי חינם במהירות ונגסה נתחי שוק משופרסל ורבוע כחול. המיתון הנוכחי מציב אותה בעמדה מצוינת להמשך צמיחה על חשבון הרשתות היקרות ממנה.
ב-2008, שברובה לא הורגש המיתון, קפצו מכירות הרשת ב-14.4%, ל-1.72 מיליארד שקל, כ-11.5% ממכירות שופרסל. על פי הערכות, הרשת כבר צברה מזומנים של כמה מאות מיליוני שקלים. לפני כחודש זכו השניים במכרז לרכישת מפעל ויטה פרי גליל, שעמד בפני פשיטת רגל, תמורת 105 מיליון שקל. היקף המכירות השנתי של ויטה פרי גליל הוא 250-270 מיליון שקל. בשנה החולפת קנו השניים גם את יקבי בנימינה ב-13.5 מיליון דולר.