השכר הנמוך מבריח את המורים החדשים ממקצוע ההוראה; שכר המורים בישראל - 12% פחות מאשר בחו"ל

בתוך כארבע שנים צפוי מחסור של כ-8,000 מורים במערכת החינוך, בעיקר במקצועות האנגלית, המתמטיקה והמדעים. יתרה מזאת, גם במקצועות הליבה ההומניים, כגון היסטוריה, ספרות ותנ"ך, יורגש מחסור של ממש. כך אמר אתמול ל"הארץ" מקור העוסק בהכשרת מורים. על רקע זה, דו"ח מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוגש לאחרונה למשרד החינוך, מגלה כי הסיבה העיקרית להחלטתם של בוגרים במכללות להוראה שלא לעבוד בבתי הספר היא השכר הנמוך המשולם למורים. זאת, לצד סיבות נוספות כמו שחיקה וקושי בהתמודדות עם בעיות משמעת של התלמידים.



מטרתו העיקרית של דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהגיע ל"הארץ", היתה לבדוק את שיעור ההתמדה במקצוע ההוראה בקרב בוגרים של מכללות לחינוך, כחמש שנים לאחר שסיימו את לימודיהם ב-2003. המחקר הקיף כ-2,700 סטודנטים שלמדו ב-24 מכללות בפיקוח ממלכתי (יהודי וערבי) וממלכתי-דתי. בניגוד למחקרים קודמים, בהם נמצא כי רק כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך עובדים בהוראה, מהמחקר החדש עולה כי השיעור גבוה הרבה יותר ועומד על 72.2%.



נתון זה הוא בעל משמעות בקרב שמנהלות המכללות להוראה נגד משרדי החינוך והאוצר, שקיצצו בשנים האחרונות בתקציביהן. אחד הנימוקים המרכזיים לקיצוץ המתמשך, שהסתכם בשש השנים האחרונות בכ-200 מיליון שקלים, היה כי רק כמחצית מבוגרי המכללות אכן עובדים בסופו של דבר בהוראה. מחקר זה כאמור מערער על התוקף של נימוק זה.



כמו כן, מהדו"ח עולה כי למעלה מ-75% מהסטודנטים שעזבו או לא נכנסו כלל למערכת החינוך במגזר היהודי ציינו כי "שכר נמוך מדי" היה הסיבה המרכזית להחלטתם. בקרב בוגרי המכללות הממלכתיות-דתיות השיעור נמוך יותר. כ-43% מכלל הבוגרים בחרו ב"חוסר אפשרויות לקידום" כסיבה המרכזית, 35% ציינו את "הקושי בהתמודדות עם בעיות משמעת", ו-33% הצביעו על השחיקה שבתפקיד. כ-80% מהערבים דיווחו כי מחסור במקומות עבודה כסיבה העיקרית לצעדם.



במסגרת המחקר נשאלו בוגרי המכללות, שעובדים כמורים, לשביעות רצונם מהיבטים שונים הקשורים לעבודתם. פעם נוספת זוכה השכר הנמוך להתייחסות רחבה בקרב הנשאלים - רק 23% ציינו כי הם שבעי רצון. סעיפים נוספים שזכו לשביעות רצון נמוכה יחסית הם "מעמדו החברתי של המורה" - 31%; תנאי העבודה הפיזיים בבתי הספר - 63%; והשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים להוראה - 64%. עוד מתברר כי כל מורה חמישי השיב כי אינו מרוצה מבחירתו בהוראה כמקצוע, למרות העניין הגדול בתחום.



לעומת נתונים אלה, אחוזים גבוהים מהמורים דיווחו על שביעות רצון בכל הקשור ליחסים עם התלמידים ועם הוריהם, להיבטים של אחריות הכרוכים בתפקידם ועל "מעורבות כללית במקום העבודה".



"משרד החינוך חייב להתייחס לקושי של מורים רבים כל כך בהתמודדות עם בעיות משמעת ואלימות של תלמידים", הסביר המקור העוסק בהכשרת מורים, "ההכשרה המעשית של הסטודנטים להוראה צריכה לטפל בקשיים האלה, אבל הפתרון טמון בסיוע צמוד הרבה יותר מצד המנהלים: המורה החדש צריך להרגיש שלא מפקירים אותו בשטח".



שכר המורים בישראל - 12% פחות מאשר בחו"ל



משכורות המורים בישראל נמוכות באופן משמעותי מהשכר שמקבלים עמיתיהם בארגון המדינות המפותחות - ה-OECD: שכרם של המורים בעלי ותק של 15 שנות הוראה ב-2005 עמד על 88% מהשכר הממוצע במדינות הארגון, והסתכם בכ-14.7 אלף דולרים בשנה. כך עולה מדו"ח של "מרכז מאקרו למדיניות כלכלית", שמתפרסם היום. עוד מתברר כי ב-2006 עמדה המשכורת הממוצעת של מורה ב-OECD על כ-128% מהתוצר המקומי גולמי לנפש, בהשוואה ל-68% בישראל. הדו"ח מתבסס על נתוני "הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי" משנים קודמות, אינו כולל את השפעת השינויים בשכר המורים בעקבות רפורמת "אופק חדש", המיושמת בשנתיים האחרונות במערכת החינוך.



עוד קובע הדו"ח, כי ההוצאה הממוצעת לחינוך במדינות ה-OECD היתה 5.8% מהתוצר המקומי גולמי. לעומת זאת, ההוצאה בישראל היתה הגבוהה ביותר מבין המדינות השונות, והסתכמה ב-8%. נתון זה משמש בדרך כלל את משרד האוצר שטוען כי ישראל מקדישה חלק גדול מתקציבה לחינוך. אולם הדו"ח מזהיר כי שימוש מעין זה בנתון עלול להיות מטעה "מכיוון שהוא תלוי בגודל התוצר של המדינה ובשיעורם של התלמידים מהאוכלוסייה (הגבוה בישראל). לכן, אינו מעיד שבהכרח יותר כסף מוקצה להכשרה של כל תלמיד". כך לדוגמה, ב-2005 הסתכמה ההוצאה לתלמיד בישראל על 4,875 דולרים בשנה, לעומת ממוצע של כמעט 6,000 דולרים במדינות הארגון.



היקף התוכנית להסבת אקדמאים למורים הוגדל ב-33%



נוכח הביקוש הגדול לתוכנית להסבת אקדמאים לתפקידי הוראה, הגדילו משרדי החינוך והאוצר את היקף הפרויקט מ-75 ל-100 סטודנטים. שר החינוך החדש, גדעון סער, הביע בימים האחרונים תמיכה בפרויקט זה ודומים לו. במסגרת התוכנית להסבת אקדמאים ומפוטרים, שנחשפה בעיתון "הארץ", עוברים הסטודנטים הכשרה מזורזת לקראת הוראת אנגלית. לאחר כששה חודשי לימודים, אמורים הסטודנטים ללמד בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, תוך כדי המשך תהליך הכשרתם. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה יורחב הפרויקט גם למקצועות המתמטיקה והמדעים, ויקיף כ-250 סטודנטים. לדברי מנהל האגף להכשרת כוח אדם במשרד החינוך, נוח גרינפלד, "מדובר באנשים עם ניסיון תעסוקתי מוכח, וכ-40% מתוכם באו מרקע של חברות היי-טק. במבחני הידע באנגלית שנערכו להם, רובם השיגו ציונים הקרובים ל-100".