סיסקו מתכננת להגביר קצב הרכישות: "נהיה פעילים ברכישות בשנה הקרובה; המיתון הוא הזדמנות קנייה"

סיסקו, אחת הרוכשות הגדולות ביותר בעולם ההיי-טק אשר ידועה כחובבת רכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות, נערכת לקראת הגברת קצב הרכישות במהלך השנה הקרובה, בעקבות נפילה בהערכות השווי של חברות טכנולוגיה. כך אמר סגן נשיא סיסקו לפיתוח עסקי, נד הופר, האחראי על מדיניות הרכב של החברה, בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג.



"אנחנו נהיה פעילים - לא מקווים להיות פעילים - נהיה פעילים", אמר הופר. "אנחנו ממשיכים להשתמש במיזוגים ורכישות כחלק מרכזי באסטרטגיית הצמיחה שלנו. מבחינתנו, המיתון הוא נקודה חיובית", הוסיף. "קצב הרכישות שלנו קצת הואט בעודנו מוודאים שאנחנו מבצעים את העסקות הנכונות", אמר הופר. "אנחנו צופים להיות פעילים במהלך 12 החודשים הקרובים", הוסיף.



ג'ון צ'יימברס, המנכ"ל הוותיק של סיסקו - יצרנית ציוד רשתות התקשורת הגדולה בעולם - אמר בחודש פברואר כי החברה מתכוונת לנצל את 29.5 מיליארד דולר שבקופת המזומנים שלה לביצוע רכישות. עוד ציין אז כי החברה מעוניינת לרכוש חברות שפיתחו מוצרים שמסייעים לעבודה משותפת של אנשים, כמו גם חברות מתחומים של וידיאו דיגיטלי וטכנולוגיות וירטואליזציה, אשר מאפשרות לחבורת להריץ מספר רב של מערכות וירטואליות על משאב פיסי יחיד, כגון שרת או מערכת אחסנה.



אנליסטים של בנק UBS העריכו לפני שבועים כי בין יעדי הרכישה האפשריים של סיסקו נימנות חברת התוכנות לעסקים BMC סופטוור ויצרנית ציוד האחסון - נטאפ (NetApp).



סיסקו - שעיקר הכנסותיה מגיע ממכירת ציוד לרשתות אינטרנט, במיוחד ללקוחות עסקיים - היא אחת מחברות הטכנולוגיה שביצעו את מספר הרכישות הרב ביותר בעולם, לאחר שרכשה יותר מ-60 חברות במהלך שנות ה-90, וכ-130 חברות מאז הקמתה. החברה רכשה 5 חברות בשנה שעברה, לאחר שרכשה 11 חברות בשנת 2007.



סיסקו - שעל מתחרותיה נמנות אלקטל-לוסנט, ג'וניפר ונורטל - ידועה כחובבת רכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות. סיסקו ישראל מעסיקה כ-700 עובדים, בהם 600 מהנדסים. הסניף הישראלי עוסק בפיתוח, אבל גם במכירות ובתחום הרכישות והמיזוגים. עד היום השקיעה סיסקו מיליארד דולר ברכישת חברות בישראל ובמימון חברות סטארט אפ ישראליות.



"נמשיך לפקוח עין על השוק הישראלי לרכישות נוספות בעתיד", אמר מנכ"ל סיסקו, ג'ון צ'יימברס, בעת ביקור בישראל לפני כשנה. "תעשיית ההיי-טק הישראלית שנייה רק לעמק הסיליקון. עד כה רכשנו 130 חברות בכל העולם, ובישראל רכשנו תשע - יותר מכל מדינה אחרת מחוץ לארה"ב", הוסיף צ'יימברס.



הרומן של סיסקו עם ישראל החל ב-97', כאשר פתחה מרכז בנתניה והחלה את מסע הקניות הישראלי. ב-98' נרכשה קלאס דאטה, שמפתחת תוכנה לניהול חלוקת משימות רשת, תמורת 50 מיליון דולר. ב-2000 נרכשה פנטקום, שעסקה בהעברת מידע על סיבים אופטיים, תמורת 118 מיליון דולר. חברת סיגול סמיקונדקטורס, יצרנית טכנולוגיות סיליקון, נרכשה באותה שנה תמורת 19 מיליון דולר במניות. בשנת 2000 חברת הי-נקס נקנתה תמורת 127 מיליון דולר. הי-נקס עוסקת בגישה למכשירי משיכת מזומנים.



בשנים 2004-2001 האטה סיסקו את מסע הרכש שלה בארץ - בעיקר על רקע התפרצות האינתיפאדה והתפוצצות בועת ההיי-טק. על תקופת היובש היחסי היא פיצתה ב-2004, כאשר רכשה את אינפו-גיר, שעוסקת בגישה לאינטרנט, תמורת 308 מיליון דולר, ואת חברת ריברהד שמתמחה באבטחת רשתות ארגונים, תמורת 39 מיליון דולר. עד הקיץ של אותה שנה, הספיקה סיסקו להצטייד באקטונה החיפאית שמפתחת טכנולוגיות אחסון, תמורת 100 מיליון דולר; ובפי קיוב, שעושה מדידות תעבורת רשת, תמורת 200 מיליון דולר. ב-2005 עשתה סיסקו את רכישתה האחרונה בישראל עד כה, כאשר שיר נטוורקס, העוסקת בנטרול תקלות רשת, נרכשה תמורת 97 מיליון דולר.



סיסקו, אשר רווחיה ומניותיה נהנו מגאות חסרת תקדים בימי בועת האינטרנט, ואשר שווי השוק שלה היה בשלב מסוים הגבוה ביותר בעולם - יותר מ-450 מיליארד דולר - סבלה מהאטה חדה בצמיחה מאז פקיעת בועת מניות הטכנולוגיה. מחיר מנייתה נחתך בשלושה רבעים מאז השיא שרשם בשנת 2000.