מסתבר שדילמת האסיר שרירה וקיימת במשרדי עורכי הדין הגדולים. כולנו מכירים את יאנוס המיתולוגי בעל ארבעת הפנים. אבל, מסתבר שהוא גם שחקן פוקר לא רע, מה שהופך את שם המשחק להרבה יותר מעניין.
כל עו"ד שכיר במשרד מסחרי גדול מכיר את חוקי המשחק - מוצלח ומוכשר ככל שיהיה, בדרך כלל עתידו כשותף במשרד לוט בערפל, ובמקרה הטוב מלווה ב"הצהרות בלפור" שמהן ועד לאוטואמנסיפציה הדרך עוד ארוכה.
השאלה היא - מי ימצמץ ראשון? מקובל לחשוב כי לאחר כ-5 עד 6 שנים כשכיר הגיע הזמן לדבר על שותפות. יש להניח כי כוחות השוק ישחקו עם המספר הזה ובעתות שפל המסלול לשותפות יתארך.
שאלת השאלות היא למעשה הימור - האם כדאי לאחר כ-3 שנים להעלות זאת על השולחן ואז לבחור בדרך החוצה? (מאחר שסביר להניח כי הבטחה מוחלטת לא תינתן בשלב זה), או להמתין בסבלנות לתום התקופה, לקוות שהשוק יתאושש ואז לזרוק את השאלה לחלל האוויר?
צריך לזכור כי בשלב הזה, לאחר כ-5 שנות עריכת דין, במקרה שאין הבטחה לשותפות, יציאה לשוק הפתוח היא כבר יותר בעייתית מאחר שכל משרד אחר ירצה לתהות על קנקנך - וזה לוקח זמן וכוחות נפש להתחיל מחדש - כשאתה כבר למעשה "זקן" מבחינה מקצועית.
היתרון בהגירה
היתרון בהגירה הוא פסיכולוגי בעיקרו - במשרד בו גדלת תמיד תשלוט אווירת הפטרוניזציה - גידלנו אותך, הכשרנו אותך, אתה תמיד תהיה חייב לנו. תמיד תהיה הילד הקטן של "אמא". סממן זה לא יצוץ במשרד חדש אליו הצטרפת כבוגר.
ומה לגבי השותפים? להם תמיד נוח לשחק בפוקר אל תוך הלילה וכל המרבה הרי זה משובח. מבחינתם, לדחות את הקץ תוך פיזור אבני דרך בצורת הצהרות אמורפיות לרוב - זה קלף מנצח.
במיוחד יתמזל מזלם כשהשוק רדום והביקוש לעו"ד מנוסים יורד. עד כאן מדובר במשחק הוגן יחסית.
אולם, בשיחות שערכתי עם מספר עורכי דין שהם שכירים בכירים עולה כי קיימת מערכה נוספת בזירה המוסרית. הם מדברים על ערכי מוסר ירודים, אם בכלל, על פנים רבות ומגוונות של השותפים ועל סטנדרטים כפולים ומשולשים.
חלקם הזכירו את "אפקט הדוברמן", בו שותף, אשר לכאורה מטפח אותך במשך שנים ומפזר עליך קומפלימנטים מקיר לקיר שגורמים לקירות להסמיק, משנה פניו לפתע. כשאתה כבר עומד איתן על רגליך ורוצה לשעוט קדימה, תגלה שהוא שם לך רגליים תוך נקיטת מניפולציות שונות ומשונות מאחורי הקלעים.
לעתים קורה שלעו"ד מסוימים נאמר מפורשות בארבע עיניים כי עתידם במשרד מובטח. אולם, לאחר שאלו החלו לתת ביטוי לקריאטיוויות האישית שלהם במשרד, תוך נתינת ערך מוסף החורג מגבולות עבודת השכיר, זמן קצר לאחר שיחת מוטיווציה זו, הפך השותף את פניו והפנה להם את העורף. וזאת במקרה הטוב.
בעניין זה ראוי לציין כי קיים מיעוט של משרדים מובילים בהם נשמרת אווירה "מוסרית" תוך הקפדה על כללי משחק הוגנים.
בסופו של יום רק דבר אחד ברור - כיצד עורך הדין מעריך את עצמו. רוב עו"ד עמם שוחחתי המליצו על "עמידה על שלך", דיבור כן וישיר מול השותפים בניסיון לברר לאן אתה הולך. אחרי הכל, לא כולנו אוהבים לשחק פוקר.
עצה נוספת שקיבלנו מהרבה עו"ד היא לעשות Due Diligence. מאחר שכולנו יודעים שהעבר הוא הנביא הטוב ביותר של העתיד, תמיד כדאי לשוחח עם עוה"ד שעבדו בעבר עם השותף הספציפי ולנסות לצייר את קלסתרונו. הרבה פעמים התוצאות יהיו מפתיעות.
פוקר שותפים
אמיר הלמר
25.11.2001 / 14:13