אזור התעשייה קרית מטלון בפתח תקוה הוא אזור מתפתח, מלא בחברות ובעובדים. לאור זאת קשה להבין מדוע היצע המסעדות המתאימות לפגישה עסקית קטן כל כך. מרכז יכין וסביבתו עמוסים במקומות לארוחת צהריים, אך מדובר בעיקר ברשתות אוכל ובתי קפה ידועות, בהמבורגריות (המאכל הלאומי של האזור, לפי מספר בתי האוכל שמוכרים את הקציצה) וחומוסיות. לכן Barolo שונה בנוף המקומי.
בשעות הצהריים המסעדה מתמלאת בעובדים ובאורחיהם המגיעים לארוחות חברתיות או עסקיות. עיצוב המסעדה משדר נוחיות נעימה. המקום מעט חשוך וביום שבו ביקרנו בבארולו כל האורחים העדיפו לשבת בחלק החיצוני המקורה, על הכיסאות או כורסאות הדיינר הנוחות.
בארולו מציע דיל הוגן. במחיר של 43-73 שקל תוכלו לקבל מנה ראשונה מתוך מבחר - די דל - של אפשרויות, מנה עיקרית עם תוספת ושתייה קרה. אנחנו לקחנו למנה ראשונה קרפצ'יו וחציל עם טחינה. המלצרית הביאה לשולחן לחם לבן שהיה סתמי לגמרי והוגש עם מטבל עגבניות פיקנטי (ממש לא חריף) וטעים.
לאחר זמן קצר הגיעו מנות הפתיחה. הקרפצ'יו היה טרי וטעים אבל בנאלי. המנה השנייה, שחששנו שתהיה גם היא בנאלית, הפתיעה לטובה. החציל היה בשרני, חם וטעים והטחינה המצוינת שעליו הפכה את המנה להנאה אמיתית.
מהר מאוד, אולי מהר מדי (לנו, כמי שמיהרו, זה התאים. לפגישה עסקית זה עלול להפריע), הגיעו המנות העיקריות. מנת אסקלופ עוף בעשבי תיבול היתה נחמדה, אבל לא יותר מכך. טעמם של עשבי התיבול כמעט לא הורגש. ליד המנה הוגש סלט עייף של חסה, עגבניות ובצל. השניצל היה גדול וטעים. הפירה שלידו היה טעים יותר, נימוח ומלא בטעם.
בארולו היא עדיין האופציה הסבירה ביותר לפגישה עסקית באזור. כדאי לבעלי המקום להבין שבעניין האווירה הם כבר הצליחו, וכעת הגיע השלב להעלות את רמת המסעדה על ידי שיפור ברמת האוכל. עוד קצת מעוף, עוד מעט השקעה ובארולו תנצוץ מעל האפשרויות המעייפות והמשעממות שמציע האזור.
חשבון, בבקשה
ההצעה: מנה ראשונה, עיקרית ושתייה ב-43-73 שקל. טוב לביזנס: עיצוב ואווירה נעימים, אוכל טוב אך טעון שיפור. בשולחנות הסמוכים: עובדי HOT ו-ECI, מנהלים וגם כמה אורחים מחו"ל. יתרון יחסי: אם הפגישה לא מתאימה לבית קפה או לאכילת המבורגר, זו האופציה הטובה היחידה. מישהו מטפל בך: מלצריות משועממות ולא ממש נלהבות, אך מוציאות את המנות במהירות.
Barolo, השחם 21, פתח תקוה. טל': 9222499-03. העסקית מוגשת בימים א'-ה' בשעות 12:00-18:00
רק כי חייבים
מאת אביבית שיין
8.4.2009 / 7:04