בחן את עצמך: האם אתה מפסידן?

בשבוע שעבר בחנתם את עצמכם במבחן האולטימטיווי: מבחן הגדרת הווינר. אבל מצאתם, בוודאי, שאתם לא. כמובן שעובדת אי היותו של אדם ווינר לא הופכת אותו באופן אוטומטי ללוזר (אם כי הפיתוי לחשוב כך גדול!), ועדיין: רוב הסיכויים הם שאתם לוזרים.



הסיבה לכך, אגב, פרוזאית לחלוטין, שלא לומר סטטיסטית גרידא: מיעוט מועט מן המועט שבמיעוט המועט ביותר הם מצליחנים. הרוב המוחץ של האנושות נושא עיניו לאותה קבוצת עילית מוצלחת ומשתמש בה כרף לקבוע לפי גובהו את חלומותיו. זה מגוחך להתחקות אחר אדם, לשאוף להידמות למישהו אחר, או לבקש לעצמך לחיות חיים של הזולת רק מכיוון שהם נדמים לך טובים משלך - אבל כמו האמרה המפורסמת: "אנשים קטנים - חלומות קטנים; אנשים גדולים - חלומות גדולים; ווינרים - לא צריכים לחלום בכלל". נדמה לי שזו האמרה המפורסמת. מכל מקום, המצאתי אותה עכשיו.

ונעבור למועד ב', ולמבחן "כיצד תדע שאתה מפסידן". שיטת הניקוד דומה לזו מהשבוע שעבר: גובה הניקוד כגובה מספר התשובה שבה בחרתם. בהצלחה.



א. כשאני ניגש למבחן קובע:



1. הבוחן ניגש אלי בתחילת המבחן, מראה לי את הכיתוב ח"ל (חייב לעבור) בצמוד לשמי ברשימת התלמידים וקורץ לי בסימפטיה רבה. תוך כדי כך הוא מגניב לתוך ידי את טופס המבחן מלא בתשובות הנכונות.



2. הבוחן ניגש אלי בתחילת המבחן, לוחש על אוזני "אם אתה זקוק להארכת זמן של חצי שעה אין בעיה" וקורץ לי בסימפטיה רבה.



3. הבוחן ניגש אלי בתחילת המבחן, טופח על שכמי ואומר לי "שיהיה בהצלחה".



4. הבוחן ניגש אלי בתחילת המבחן אומר לי "אני מסתכל עליך. ציוץ אחד שלך ואתה עף מהחדר. סימנתי אותך, אבאל'ה. דיר באלאק, טמבל".



5. הבוחן ניגש אלי בתחילת המבחן, מבקש ממני להתלוות אליו מחוץ לחדר, שם הוא קורע את תעודת הזהות שלי, לוקח ממני את הארנק, הולם בפרצופי ואומר "הערב אתה חוזר הביתה ברגל".



ב. כשאני מתחיל בהצגת מצגת עסקית בישיבה חשובה:



1. המנכ"ל מציג אותי לנוכחים במלים "בני דוידוב, הגיוס הטוב ביותר שלנו מאז הקמת החברה והמשנה הבא למנכ"ל החברה".



2. המנכ"ל מציג אותי לנוכחים במלים "בני דוידוב, אחד הגיוסים הטובים ביותר שלנו בשנה האחרונה והמשנה הבא למנהל מחלקת תקשוב ובקרה".



3. המנכ"ל מציג אותי במלים "בני דוידוב, גיוס לא רע שלנו. אם כי לא אחד מהטובים בהכרח ועובד שאנו מתלבטים אם להעניק לו קביעות".



4. המנכ"ל מציג אותי במלים "בני דוידוב, איזה אידיוט שהכלומניקים מחברת הכוח אדם שלחו. אל תתייחסו לשום דבר שהוא אומר. הוא, למעשה, טכנאי המחשבים".



5. המנכ"ל מצלצל לשומר בכניסה וצורח עליו בטלפון, "אמרתי לך לא לתת להומלס הדפ"ר הזה לעבור אותך בכניסה. אתה מפוטר! לפני שאתה הולך הביתה, סחבק, תשלח לפה את האבטחה".



ג. כשאני מגיע הביתה ביום הולדתי, בערב, אחרי יום עבודה ארוך:



1. אני מדליק את האור ובפנים מחכה לי קבוצה צוהלת של אנשים יפים וטובי ניחוח שקוראים בשמחה אותנטית "הפתעה! מזל טוב, בני!"



2. אני מדליק את האור ובפנים מחכה לי קבוצה צוהלת של אנשים יפים וטובי ניחוח שקוראים בשמחה אותנטית "הפתעה! מזל טוב דויד!"



3. אני מדליק את האור ובפנים מחכה לי קבוצה עגומת פנים של אנשים דומים לי (כלומר, לא כל כך טובי מראה, וריחניים כמו בית שחי של ספורטאי בולגרי אחרי טריאתלון) והם קוראים בכעס "אוף אתך, נודניק! איזה איחור דפקת".



4. אני מדליק את האור ובפנים מחכה לי כלב שתום עין וקטום זנב, שמו דינגו והוא אכל לי את התינוק.



5. אני מדליק את האור, אבל הוא מסרב להידלק. אני משתמש בנר כדי להאיר את החדר. מוציא מתוך המגירה נייר ועט, כותב עליו "מזל טוב, בני!", מדביק את הנייר על הקיר ומתיישב מולו, בוהה, מהרהר עם עצמי איזה מוות מהיר יותר - בנפילה מראש בניין גבוה או ביריית אקדח.



ד. כשאני מדליק סיגריה ברחוב:



1. מזנקים עלי אנשים מכל עבר, ביניהם שלוש דוגמניות שיצאו מתוך מיניבוס, ומציעים להדליק לי אש.



2. מזנקים עלי אנשים מכל עבר, ביניהם דוגמנית אחת שיצאה מתוך מונית שירות, ומציעים להדליק לי אש.



3. עוצר אותי ילד בן עשר ושואל אותי, "אח שלי גיבור, אפשר סיגריה?"



4. ניגש אלי פקח עירוני זריז, רושם לי דו"ח וקנס של 5,000 שקל ואומר לי, "בפעם הבאה זה ייגמר בקלבוש, אהבל".



5. מזנקים עלי שני שוטרים סמויים מתוך מיניבוס, מלווים בשב"כניק מחופש לדוגמנית, דופקים לי מכות רצח ואומרים לי שאני עצור בחשד למסירת מידע אסור לסוכן זר.



ה. כשאני פותח עיתון בבוקר:



1. אני מדפדף במהירות לכותרת של TheMarker ושמח מאוד לראות שהתמונה שלי, ששמו מתחת לכותרת "האקזיט הגדול ביותר מאז ומעולם לחברה ישראלית בתחום הביו-טכנולוגיה", מחמיאה לי מאוד.



2. אני מדפדף במהירות לכותרת של TheMarker ומתבאס קצת לראות שהתמונה שלי, ששמו מתחת לכותרת "האקזיט הגדול ביותר מאז ומעולם לחברה ישראלית בתחום הביו-טכנולוגיה", מוציאה אותי קצת קירח.



3. אני מדפדף במהירות לכותרת של TheMarker ומפרגן לחבר הכי טוב שלי שפרצופו משובץ מחויך וזורח מתחת לכותרת "האקזיט הגדול ביותר מאז ומעולם לחברה ישראלית בתחום הביו-טכנולוגיה".



4. אני מדפדף במהירות לכותרת של TheMarker ומודאג לקרוא: "חשד: בני דוידוב, טכנאי שיניים מרעננה, הוא הנוכל שהתחזה למנכ"ל חברת ?פרי גליל'. המשטרה תבקש הבוקר להאריך את מעצרו בחמישה ימים נוספים".



5. אני בתא הכלא, מציץ בסוהר שמעלעל בכותרת הראשית של TheMarker וקורא שם: "בני דוידוב, איש אחזקה מכפר שלם, צפוי להיות מוסגר הבוקר לתאילנד, שם ממתין לו גזר דין מוות בגין סחר בלתי חוקי בתרופות נגד הרפס".



סיכום הנקודות



5-9 נקודות: החיים שלך דבש, גבר-גבר. אל תשכח להודות כל לילה לפני השינה לאלוהים על מזלך הטוב, זה אם אתה מצליח בכלל להירדם מרוב נחת ושמחה שממלאים את גופך.



10-14 נקודות: החיים שלך ריבת פטל. מתוקים וטעימים, אבל עם פוטנציאל להתקלקל בהינתן תנאי אכסון לא מתאימים. אין לך שום סיבה להיות שאנן. מקסימום זחוח מעט.



15-19 נקודות: החיים שלך לא משהו אבל אתה "סוחב", כמו שאומרים. אלוהים לא אוהב אותך, אבל אתה בחברה טובה - הוא לא אוהב אף אחד. אם תתעלם מהמציאות, היא לא בהכרח תנשוך אותך בחוטם.



20-24 נקודות: החיים שלך זבל, אבל נותרה בך איזו אופטימיות אינפנטילית, שאפשר ומשהו טוב יצמח מהם יום אחד. אתה לא יוצלח, אבל זה מתבטא בעיקר בחוסר המודעות שלך.



25 נקודות: אתה מפסידן אבסולוטי. אתה המלך מידאס בהפוכה: כל דבר שאתה נוגע בו נהפך לחרא. ההיבט הטראגי של העניין: זה אפילו לא דימוי שלך. גנבת אותו מטוני סופראנו. אגב טוני סופראנו, החבר'ה מהשוק האפור מחכים לך מתחת לבית. הם בדיוק למדו בעיטה חדשה באימון קיקבוקס שלהם והם עומדים להתאמן עליך בשכלול הטכניקה החדשה שצברו.



וקטנה לסיום



ואדם סנדלר אמר: "הדבר היחיד שאני מנצח בו באופן קבוע הוא תחרויות ?הלוזר הגדול מכולם'".