מבין שלל הדו"חות שפורסמו בימים האחרונים בלט לטובה דו"ח אחד, שלא זכה לסיקור נרחב בעיתונות. הוא לא זכה לפרסום רב לאו דווקא בגלל שבמערכות העיתונים לא רצו להקדיש לו מקום, אלא משום שהחברה האם שפועלת בארץ נוהגת לפרסם נתונים בודדים על החברה המצליחה הזו, שמהווה נקודת אור בקבוצה כולה.
אולי זה קצת מפתיע, על רקע התקופה הקשה, שהחברה הזו היא בנק. מדובר בבנק דיסקונט ניו יורק, המנוהל על ידי אריה שר מזה חמש שנים. ולמי שלא הספיק להתעדכן בנתונים, הבנק סיים את תשעת החודשים הראשונים של 2001 עם רווח של 51.8 מיליון דולר - גידול של כ-36% לעומת התקופה המקבילה, ועם תשואה פנטסטית של 17.3% על ההון (בחישוב שנתי).
בנק דיסקונט ניו יורק, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בשדרה החמישית, מנהל נכסים בהיקף של כ-6 מיליארד דולר, והוא פרוש על פני כל יבשת אמריקה. הוא פועל באמצעות סניפים ונציגויות בלוס אנג'לס, בפלורידה, באורגוואי, ארגנטינה, צ'ילה, ברזיל ולימה, וזו עדיין לא הרשימה המלאה. בניו יורק מעסיק הבנק כ-450 עובדים, ומספר דומה של עובדים מועסק בשאר הנציגויות ובסניפי הבנק.
בתקופה בה שר מנהל את הבנק הוא הצליח לשפר את ביצועיו בצורה שגורמת להרבה מנהלי בנקים להביט בו בקנאה. התשואה על ההון עלתה מרמות של 5%-6% לרמה של 17.3% והרווח הנקי עלה פי שלושה מרמה של 24 מיליון דולר בשנת 1996 לרמה של כ-70 מיליון דולר בשנת 2001, וכל זאת בצורה עקבית, שנה אחר שנה.
כשמביטים בהתפעלות על תוצאותיו של בנק דיסקונט ניו יורק אי אפשר שלא להתייחס לפעילות בנק דיסקונט בישראל, בניצוחו של אריה מינטקביץ'. קבוצת דיסקונט, הכוללת בין היתר את הבנק הבינלאומי (26%), בנק מרכנתיל דיסקונט (בעלות מלאה), בנק דיסקונט למשכנתאות (65%) וחברת כרטיסי האשראי ויזה כ.א.ל, סיימה אומנם את הרבעון הקודם עם רווח סימלי של 31 מיליון שקל, אך פעילות הבנק עצמו עדיין מפסידה. כלומר, ללא החברות המוחזקות של הבנק, ובמיוחד ללא בנק דיסקונט ניו יורק, היה מציג בנק דיסקונט הפסדים גם ברבעון השלישי של השנה.
הסיבות להפסדי דיסקונט ידועות. מדובר בעיקר בהסתבכות עם הלוואות לחברות הפועלות בתחום הנדל"ן - מה שהביא להפרשות גבוהות מאוד לחובות מסופקים, ובעיות במבנה כוח האדם בבנק - מה שגרר עשרות ואולי אף מאות עובדים מיותרים. מבנה זה אילץ את הבנק להפריש סכומים גבוהים על מנת לממן תוכנית פרישה מתוכננת של עובדים רבים.
על רקע מצבו של הבנק בארץ בולטת עוד יותר הצלחתו של בנק דיסקונט ניו יורק, שיסיים את שנת 2001 ככל הנראה עם רווח גבוה יותר מזה של הבנק הבינלאומי ודומה לזה של בנק המזרחי , ששניהם מנהלים נכסים בהיקפים גבוהים בהרבה ממנו.
על מנת לבחון ולנסות להבין מקרוב כיצד הצליח בנק דיסקונט ניו יורק להציג תשואה של 17.3% על ההון ורווח של 18.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה, נפגשנו לראיון עם מנכ"ל הבנק, אריה שר. את שר מכירים היטב פעילים רבים בשוק ההון, בבנקאות, ובעיקר במשרד האוצר, שם הוא שימש כנציג המשרד בארה"ב, כחשב הכללי בתחילת שנות ה-80 ולפני כן כיועץ לשר האוצר.
איך אתה מסביר את השיפור המתמיד בתוצאות הכספיות של הבנק, גם על רקע המצב הקשה במערכת הבנקאות בתקופה האחרונה?
"אם מביטים אחורה, ניתן לראות כי הבנק לקח פחות סיכונים בעבר, וגם פעל בתחומים מצומצמים יותר. יש לציין כי אין לנו מקור רווח אחד, אלא מגוון של פעילויות, חלקן חדשות, המניבות רווחים לבנק. מקור רווח חשוב שלנו הוא האשראי. אנו פועלים במידל מרקט, כלומר עם חברות בעלות צורכי אשראי של עד 500 מיליון דולר, כאשר אנו משתדלים לשמור על חשיפה של כ-15-25 מיליון דולר ללקוח. צד חזק נוסף הוא פעילות בתחום סחר חוץ ליבואנים וליצואנים אמריקאים".
מה היתרון שלכם על פני בנקים מקומיים בפעילות סחר חוץ?
"פעילות זו התרחבה, בין היתר בעקבות מעבר של חלק מלקוחותינו מחוץ לארה"ב. כעיקרון, אנו לא אוהבים לתת אשראי לפעילות מחוץ לארה"ב, אך אנו נותנים שירותי יבוא ויצוא. בתחום זה אנו מעניקים מכתבי אשראי לחברות, ואנו נמצאים במקום ה-15 ברשימת הבנקים הפועלים בתחום זה בניו יורק".
אילו עוד פעילויות תורמות לרווחיות הבנק?
"כמובן שמדיניות השקעה נבונה ונכונה היא כלי חשוב להשגת רווחיות גבוהה. אנו עושים שימוש מושכל בתשואות השונות שניתן להשיג בשווקים שונים בעולם, וכל זאת מבלי להיכנס לספקולציות. כמו כן, אנו מוכרים שירותי נאמנות ומנהלים תיקי לקוחות בהיקף הגבוה מ-1.25 מיליארד דולר" (פעילות זו היא חוץ מאזנית ומייצרת עמלות גבוהות לבנק - ל.כ).
באילו תחומי פעילות חדשים פועל הבנק?
"אנו הקמנו יחידה חדשה הפועלת בתחום נתינת אשראי לחברות על סמך חובות של לקוחותיהן. מדובר בחברות לא חזקות, שהבנק לא ייתן להן את האשראי הנחוץ להן במסגרת הרגילה, אך הן פועלות מול לקוחות חזקים ואיתנים. למעשה, היחידה החדשה שלנו מממנת חברות כאלו, תוך התבססות על הלקוחות שלהן.
"כמו כן, התחלנו לפעול בתחום הליסינג. התופעה של רכישה בליסינג הפכה לפופולרית בארה"ב, משום שרכישה כזו מאפשרת לפירמה להיראות טוב יותר, על ידי הקטנת התחייבויותיה. לעתים, על מנת להיראות טוב יותר בעיני המשקיעים והלקוחות, פירמה תעדיף רכישה בליסינג, למרות שהיא תוכל לרכוש את הנכס על ידי נטילת אשראי זול יותר".
אחד התחומים החזקים של הבנקים הישראליים בתפוצות הוא פעילות בפקדונות. יהודים רבים מכל רחבי העולם, ובעיקר מדרום אמריקה, מפקידים את כספם בבנקים ישראליים בחו"ל, והתחרות על כספם היא רבה. לעתים מדובר בכספים לא כשרים, ולמרות מאמצי הבנקים הם לא יכולים לדעת בביטחון מלא מהו מקור הכסף.
איך אתם מנהלים את פעילות הפקדונות ומוודאים כי מדובר בכסף כשר?
"הנושא הזה הפך למדובר מאוד בעולם, וכולם עושים יד אחת על מנת למנוע תופעה של הלבנת הון. לצערי, בארץ עדיין לא הפנימו את הצורך הזה, ואנו מפגרים בתחום זה. אני יכול לומר שבדיסקונט ניו יורק אנו בודקים טוב טוב את מקור הכסף. בנקים
שר כל הדרך אל הבנק
ליאור כגן
25.11.2001 / 22:19