באוצר ממשיכים להעריך: הגירעון בשנתיים הקרובות יסתכם ב-100-90 מיליארד שקל

במשרד האוצר ממשיכים להיערך להגדלת הגירעון ומעריכים כי הוא יסתכם בשנתיים הקרובות ב-100-90מיליארד שקל. התוצר המקומי השנתי של ישראל מוערך ב-750 מיליארד שקל, כך שהמספרים מייצגים גירעון שנתי של כ-6% מהתוצר בשנים 2009 ו-2010. כתוצאה מהגירעון, תאלץ הממשלה לבצע קיצוץ של 20-15 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.

מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, הציג מספרים דומים מאוד בראיון שהעניק לפני כחודש לסוכנות הידיעות בלומברג. שר האוצר הנכנס, יובל שטייניץ, צפוי להיפגש עם ראשי האגפים במשרד האוצר בשבוע הקרוב אם כי לנוכח המשבר, מדובר בפגישות שגרתיות.

הסיבה העיקרית להגדלת הגירעון היא הירידה בהכנסות המדינה ממיסים כתוצאה מהמיתון העולמי. בחודש מארס האחרון היה לממשלה גירעון בסך של 3.3 מיליארד שקל, ומתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 4.8 מיליארד שקל. גירעון ברבעון הראשון הוא תופעה חריגה, שכן בשנים האחרונות היה לממשלה עודף תקציבי גדול ברבעון הראשון. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2008 עד מארס 2009) מסתכם בכ-24.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 17.4 ו-19.8 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים בינואר ובפברואר בהתאמה.

הכנסות רשות המיסים בחודשים ינואר-מארס 2009 הסתכמו ב-41.4 מיליארד שקל לעומת 48.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אולם בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 15.4%. יתרה מכך, במארס 2008 היו הכנסות גבוהות במיוחד, משום שנדחו החזרים במע"מ בסך 400 מליון שקל ממארס לאפריל בגלל עיצומים. ללא הדחייה בהחזר היתה הירידה בסה"כ ההכנסות נמוכה יותר.

באוצר כבר נערכים למימון הגירעון: לפני פחות מחודש גייס המשרד 1.5 מיליארד דולר ממשקיעים זרים באמצעות הנפקת איגרות חוב דולריות - ההנפקה הגדולה בתולדות המשרד. החשב הכללי, שוקי אורן, העריך דאז כי במהלך השנה יבצע האוצר גיוס נוסף בחו"ל, ייתכן שבאמצעות הנפקת איגרות חוב ביורו ולא בדולר.