השווקים עלו - אך הקרנות גייסו פחות

>> מצב הרוח החיובי שאפיין את הבורסה באחד העם במארס חילחל גם לענף קרנות הנאמנות. לאחר גיוסים בינואר ופברואר, גם במארס הצליחה התעשייה לגדול. עם זאת, ביחס לחודשיים הקודמים היקף הגיוסים ממשיך לרדת - כך עולה מסיכום החודש של קרנות מידע זהב.



במארס גייסו הקרנות 600 מיליון שקל, לעומת 1.3 מיליארד שקל בפברואר ו-3.8 מיליארד שקל בינואר. למרות ההאטה בקצב הגיוסים, החדשות הטובות מבחינת מנהלי הקרנות הן שבניגוד לחודשים הקודמים, במארס הצליחו המנהלים לגייס כסף גם לקרנות המסורתיות (אג"ח ומניות) שמניבות דמי ניהול גבוהים יותר.

היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הגיע בסוף מארס ל-109.1 מיליארד שקל, לעומת 106.5 מיליארד שקל בסוף פברואר. העלייה בהיקף הנכסים - 2.6 מיליארד שקל - גבוהה מהגיוסים (600 מיליון שקל) והיא מיוחסת לתשואות החיוביות בשווקים, שהביאו לעליית ערך של 2 מיליארד שקל נוספים.



גם במארס המשיכו הקרנות הכספיות לבלוט בתעשייה: הירידה בגיוסים נטו בכל התעשייה נובעת מהמשך העלייה בהיקף המשיכות - מ-4.5 מיליארד שקל ל-6.7 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 50%. זאת, לצד עלייה מתונה יותר בגיוסים - מ-5.8 ל-7.3 מיליארד שקל - עלייה של 25%. 75% מהפדיונות בתעשיית הקרנות נרשמו בקרנות הכספיות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל.



הפדיונות בכספיות מושפעים משני גורמים - הראשון הוא הירידה באטרקטיוויות שלהן כתוצאה משינוי הסנטימנט בשווקים, מהריבית הנמוכה ומהציפיות למדדי מחירים אפסיים או אפילו שליליים.



הגורם השני הוא העלאת דמי הניהול הממוצעים בתעשייה. מתחילת השנה עידכנו גופים בולטים בזירת הקרנות הכספיות כמו פסגות, דש והראל את דמי הניהול, והענף החל לספוג פדיונות. לאחר שבינואר קטנו מאוד הגיוסים בקרנות הכספיות, ובפברואר כבר נרשמו בהן פדיונות, במארס הגיעו הפדיונות בכספיות למיליארדי שקלים.



ממשיכים עם 0% דמי ניהול בדלת האחורית



כדי לעצור את הפדיונות השיקו הגופים המנהלים קרנות כספיות אחיות, שמנוהלות עדיין בדמי ניהול אפסיים - מהלך שממחיש כי בבתי ההשקעות עדיין מתמקדים בנתח שוק ולא ברווחיות. בפסגות, למשל, שהיא השחקנית הגדולה בתעשיית הקרנות, נרשמו פדיונות של 1.9 מיליארד בקרנות הכספיות שגובות דמי ניהול וגיוסים של מיליארד שקל בקרן הכספית החדשה "פסגות בטא כספית", שלא גובה דמי ניהול. מגמה דומה נצפתה בהראל.



הדו"חות השנתיים שהגישו בתי ההשקעות הציבוריים הציגו את הנזקים הכספיים של ניהול קרנות בדמי ניהול אפסיים. חברות הציגו הפסד תפעולי בפעילות הקרנות.



המגייסת הגדולה של מארס היא פסגות, עם 550 מיליון שקל. זאת, למרות פדיונות נטו של 920 מיליון שקל בקרנות הכספיות. נתח השוק של פסגות הוא כעת 25%, עם היקף נכסים של יותר מ-27 מיליארד שקל, וגיוס של 1.6 מיליארד מתחילת השנה.



מגדל היא המגייסת השנייה בגודלה, עם 415 מיליון שקל, מהם 155 מיליון שקל בקרנות הכספיות (שאינן גובות דמי ניהול) והיתר בקרנות שקליות ואג"חיות. זהו החודש השלישי ברציפות שאותו מסיימת מגדל עם גיוסים.



המגייסת השלישית בגודלה היא הראל פיא, עם 400 מיליון שקל. המאזן החיובי של פיא נרשם כתוצאה מגיוסים בקרנות שקליות ואג"חיות, וכן גיוסים בכספית ללא דמי ניהול (בכספית שגובה דמי ניהול נרשמו פדיונות). הראל פיא היא השחקנית השנייה בגודלה בתעשייה והיא ממשיכה להגדיל את הפער בינה לבין כלל פיננסים, שהגיע בסיומו של מארס ל-3.4 מיליארד שקל.



המגייסת הרביעית בגודלה במארס היא אקסלנס, עם 380 מיליון שקל, 190 מיליון שקל מתוכם בכספית (ללא דמי ניהול). מתחילת השנה גייסה אקסלנס 1.4 מיליארד שקל - גידול של 60% ביחס למצבת הנכסים בסוף 2008. גיוסים צנועים יותר - 30-70 מיליון שקל - נרשמו אצל אלטשולר שחם, גאון, אפסילון, אפריקה, מנורה, איילון, מילניום, תמיר פישמן, ילין לפידות ומיטב.



מי שרשמו פדיונות במארס היו כלל פיננסים, שספגה פידיונות של 740 מיליון שקל בקרנות הכספיות ובסך הכל סיכמה את מארס עם פדיונות של 630 מיליון שקל. גם דש סיימה חודש שלילי עם פידיונות של 360 מיליון שקל - לאחר ש-600 מיליון שקל בקרנות נפדו מהקרנות הכספיות שלה. פדיונות קטנים יותר נרשמו אצל פריזמה (280 מיליון שקל), אי.בי.אי (150 מיליון שקל), מרכנתיל (140 מיליון שקל), איפקס (130 מיליון שקל) ויובנק (60 מיליון שקל).



אצל המנהלים האורחים נרשם שינוי מגמה. כמחציתם הצליחו לרשום מתחילת השנה גיוסים יפים. מחצית מהאורחים גייסו במארס: שליש גייסו יותר מ-3 מיליון שקל, ו-10% גייסו יותר מ-15 מיליון שקל. מתחילת השנה ירד מספר המנהלים האורחים והקרנות המתארחות - שכן רבות מהן פורקו. הנותרים גייסו 125 מיליון שקל במארס - שהם 20% מסך הגיוסים בתעשייה - ו-410 מיליון שקל מתחילת השנה (7% מסך הגיוסים).



עדין לא חוזרים למניות



התפלגות הנכסים בקרנות ממשיכה להיות סולידית מאוד: רק 6% נמצאים בקרנות מנייתיות - מול 54% בקרנות שקליות ו-40% בקרנות אג"ח. במארס נרשמה עלייה ברכיב האג"חי כתוצאה מגיוסים, ועלייה צנועה מאוד ברכיב המנייתי - כתוצאה מתשואות חיוביות. במקביל נרשמה ירידה של 4% ברכיב השקלי עקב הפדיונות בכספיות.



הגיוסים שנרשמו הופנו ברובם לקרנות שקליות שונות (קרנות המשקיעות באג"ח לא צמודות של ממשלת ישראל או בפיקדונות) וקרנות אג"ח מדינה ללא מניות. היו גם משקיעים אמיצים יותר: בתוך האפיק המנייתי, למרות הפדיונות, נרשמו גיוסים של 90 מיליון שקל בקרנות ת"א 100, 10 מיליון שקל בקרנות ת"א 75 ו-30 מיליון שקל נוספים בקרנות המנייתיות המשקיעות בארה"ב.



הגיוסים שנרשמו במארס בקרנות שקליות זרמו בעיקר לקרנות השקליות הטהורות. כך גייסו קרנות שקליות כלליות 420 מיליון שקל, קרנות שקליות קצרות 440 מיליון שקל, וקרנות גילונים 175 מיליון שקל. גם שקליות מעורבות ללא מניות גייסו 240 מיליון שקל ואפילו קרנות שקליות עם חשיפה מנייתית גייסו 300 מיליון שקל. הקרנות הכספיות השקליות, כאמור, פדו 3 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן ירד ל-25%.



המגייסות הגדולות בקרנות השקליות היו פסגות בטא כספית (מיליארד שקל), הראל שקלית 1-2 שנים (320 מיליון שקל), פסגות שקלית 1-4 שנים ללא חברות (290 מיליון שקל), דש כספית פרימיום (240 מיליון שקל), פיא-כספית פלטינום (210 מיליון שקל), פסגות כל רגע שקלי 1-2 שנים (190 מיליון שקל), אקסלנס פק"מ ג'מבו כספית (190 מיליון שקל), מגדל כספית פרימיום (170 מיליון שקל), פסגות שקל קצר ללא מניות (150 מיליון שקל), מגדל אפיקים 20/90 (130 מיליון שקל), ואי.בי.אי מק"מ פלוס (100 מיליון שקל).



במארס המשיכו קרנות האג"ח ללא מניות לגייס, והחודש התרחבו הגיוסים לכל קבוצות האג"ח: לקרנות אג"ח מדינה צמודות ללא מניות זרמו 930 מיליון שקל, קרנות אג"ח מדינה ללא מניות גייסו 670 מיליון שקל, ולקרנות אג"ח כלליות ללא מניות 530 מיליון שקל.



המגייסות הגדולות בקטגוריה היו פסגות מדדית ללא מניות עם 350 מיליון שקל, אקסלנס אג"ח מדינה ללא מניות עם 110 מיליון שקל, מנורה צמוד בינוני ללא מניות שגייסה 110 מיליון שקל ופיא אג"ח מדינה ללא מניות שגדלה ב-100 מיליון שקל.



בקרנות אג"ח קונצרניות נרשמו גיוסים קטנים. קרנות אג"ח קונצרניות ללא מניות גייסו 220 מיליון שקל והן מסכמות גיוסים של 540 מיליון שקל מתחילת 2009. קרנות ה-High Yield גייסו רק 8 מיליון שקל במארס ו-24 מיליון שקל מתחילת השנה.