מרבית קרנות הנאמנות אינן מצליחות להכות את מדדי המניות גם בימים של ירידות - כך עולה מבדיקת TheMarker המסתמכת על נתוני קרנות מידע זהב.
אין זה סוד שגם בתקופות גאות, מתקשות קרנות הנאמנות להכות (כלומר להשיג תשואה טובה יותר) את מדד היחס. אולם בימים של ירידות, כך טוענים מנהלי ההשקעות, קל יותר להכות את השוק שכן בזמן זה הפאניקה בשווקים גורמת למשקיעים לזרוק סחורה איכותית כלאחר יד. בנקודות שכאלה, אמורות להיכנס לתמונה מחלקות המחקר, לזהות את הנכסים האיכותיים שנזרקו כלאחר יד ולרכוש אותם במחירים זולים. זהו הערך המוסף שאמור להתקבל ממסירת הכסף למנהל מקצועי. הבסת המדד בתקופה של ירידות נתפשת לעיתים כקלה יותר שכן המטרה היא להציג ירידה מעט יותר מתונה לעומת מדד הבסיס. הצהרות נאות, אולם בפועל, מתברר כי מרבית קרנות הנאמנות מתקשים להכות את המדדים גם בתקופה של ירידות.
מטרתה המוצהרת של קרן נאמנות היא להשיג תשואה כמה שיותר גבוהה, אולם הבדיקה מתבצעת מול מדד מסויים. כך, קרן שמשקיעה במניות הכלולות במדד תל אביב 100, אמורה להציג תשואה טובה יותר ממדד זה. כדי לעשות זאת, גובות קרנות הנאמנות דמי ניהול שמנים בשיעור של כ-3% מהכסף שהיא מנהלת. בכסף זה, אמור מנהל הקרן להפעיל מחלקת מחקר שתדע לבחור את המניות הטובות ביותר במדד. הצידוק היחיד אפוא לגביית דמי הניהול הללו הוא הבסת מדד היחס שכן את המדד עצמו ניתן לרכוש באמצעות תעודת סל שגובה דמי ניהול של 0.5% או פחות. את התשואות של קרן הנאמנות מקובל לבדוק לאחר גביית דמי הניהול.
לצורך הבדיקה, בחנו את קרנות הנאמנות המנייתיות בתקופת "הירידה הגדולה" כלומר במחצית השניה של 2009. בתקופה זו ירדו המדדים כמעט מדי יום ובסיכומה, צנח מדד ב-42.2% ומדד ירד ב-39.6%. קרן נאמנות מנייתית, המתחרה במדדים הללו והשיגה תשואה נמוכה יותר חוטאת כאמור למטרתה.
לא מכים את המדדים
מנתוני קרנות מידע זהב עולה כי במחצית השנייה של 2008 פעלו בשוק 27 קרנות נאמנות מנייתיות שהתמקדו ב-100 המניות הכלולות במדד תל אביב 100. המדד עצמו ירד בתקופה זו ב-42.2% אולם קרנות הנאמנות איבדו בממוצע 46.7%. מתוך 27 הקרנות, רק 7 קרנות הצליחו להשיג תשואה טובה יותר כאשר בחלק מן המקרים מדובר בתשואה עדיפה בשיעורים זעומים של 0.5%. הקרן הטובה בתקופה זו ישיר פוקוס 10 מניות איבדה 35.8%.
בתקופה זו פעלו בשוק גם 26 קרנות שהתמקדו ב-25 המניות הכלולות במדד תל אביב 25. המדד עצמו איבד 39.6%, אולם קרנות הנאמנות ירדו בממוצע ב-42.7%. מתוך 26 הקרנות, רק 10 קרנות הציגו תשואה טובה יותר כשחלקן עדיפות על פני המדד בשיעורים זניחים בלבד.
הקרן הטובה בקטגוריה זו היא הקרן הבינארית של עמדה, שירדה רק ב-3.4%. עם זאת, מדובר בקרן בינארית - כלומר קרן הפועלת באסטרטגיה מיוחדת והיא למעשה מוצר המשלב בין קרן נאמנות לתעודת סל. קרן הנאמנות הקלאסית הבאה בתור, מרכנתיל תל אביב 25 דפנסיווית, ירדה במהלך המחצית השנייה של 2008 ב-25.2%.
הבדיקה הבאה התמקדה בקרנות המחזיקות באיגרות חוב קונצרניות - כלומר איגרות חבו שהנפיקו החברות הנסחרות בבורסה. איגרות אלו צנחו בחדות בתקופה זו, ורבים ממנהלי ההשקעות סברו כי הירידות אינן מוצדקות וכי יש לא מעט איגרות שראוי להחזיק. במקרה זה, מדד היחס הוא ה הכולל את 60 איגרות החוב הגדולות הנסחרות בבורסה. במחצית השנייה של 2008 צנח מדד התל בונד 60 ב-17.1%, מדד התל בונד 40 איבד 25.6% ומדד התל בונד 20 איבד 10.8%.
בקטגוריה זו נכללות 39 קרנות נאמנות כשמתוכן רק 29 קרנות מדורגות - כלומר פועלות לפחות שנה. תשע הקרנות הנותרות הציגו נכון לתום 2008 רקורד של חצי שנה לפחות. בתקופה זו, איבדו 39 הקרנות 28% בממוצע כלומר נכשלו בהבסת כל אחד משלושת המדדים. מתוך 39 הקרנות, רק תשע קרנות הצליחו להביס את מדד התל בונד 60. מתוך כך, הקרן שהשיגה את התשואה הטובה ביותר היתה אפריקה אג"ח חברות שאיבדה 6.8%, והקרן הגרועה ביותר היתה פסגות High Yield שאיבדה 57.1%.
בדיקת TheMarker מגלה: למרות ירידות השערים מרבית קרנות הנאמנות אינן מצליחות להביס את המדד
טל לוי
13.4.2009 / 14:31