משרד המדע יקים 12 מרכזי ידע לאומיים ב-2002

מאת דבי קאופמן



משרד המדע מתכנן להקים כ-12 מרכזי ידע חדשים ב-2002, בנוסף לחמשת המרכזים הקיימים, המתמקדים בביוטכנולוגיה בלבד. המרכזים החדשים שיוקמו יעמידו לרשות קהילת המדע בישראל תשתית לעריכת מחקרים בתחומים מוגדרים, בהם שבעה מרכזים בתחומי הביוטכנולוגיה, מרכז אחד בתחום המידע והתקשוב, מרכז ידע בתחום המים ומרכז בתחום חקר הלייזר.



לצורך מימון הקמתם, צריכים המרכזים החדשים להראות כי הם עומדים בכמה תנאים: עליהם להיות יחידים במדינה או מובילים בתחומם, חיוניים להתפתחות המחקר והפיתוח בתחום, להכיל ציוד ייחודי או טכנולוגיה ייחודית ולהעסיק עובדים בעלי מיומנויות ייחודיות. כמו כן עליהם לספק שירות למגוון חוקרים, מחקרים ופרויקטים בתחום. בראש כל מרכז יעמוד מדען בכיר פעיל.



המדענית הראשית במשרד המדע, חגית מסר-ירון, אמרה כי קודם לקביעת תנאים אלה לא היתה כל מסגרת מארגנת וברורה לקביעת התנאים להקמת מרכזי הידע. על פי המודל שנבחר, בתחילת דרכם יקבלו המרכזים את תמיכת משרד המדע, ופעילותם תיבחן לאורך זמן. המרכז ימשיך לקבל את תמיכת המשרד כל עוד יעמוד תחום עיסוקו בחזית המחקר. כאשר יגיע המחקר לשלב הייצור התעשייתי, יעבור המרכז למימון פרטי או שייתמך בידי משרד התמ"ס.



בנוסף יערוך המשרד שינוי באופן חלוקת תקציבי המחקר לוועדות ההיגוי בתוכנית המו"פ התשתיתי במשרד. לדברי מסר-ירון, שינויים אלה התאפשרו רק עתה, בעקבות הגדלת המסגרת התקציבית של תוכנית התשתיות, מ-71 מיליון שקל ב-2001 ל-90 מיליון שקל ב-2002.



תוכנית המו"פ התשתיתי מיושמת באמצעות חמש ועדות לאומיות למדע (חומרים מתקדמים, אלקטרו-אופטיקה, מידע ותקשוב, ביוטכנולוגיה, מיקרו-אלקטרוניקה). כיום מחולק התקציב בשווה ביניהן, וכל אחת בוחרת את המחקרים שתממן. לדברי מסר-ירון, החל ב-2002 יהיו הוועדות כפופות לוועדת היגוי שתקבע את החלוקה התקציבית לפי נושאי המחקרים. בראש הוועדה עומדת פרופ' חרמונה סורק.



עוד אמרה מסר-ירון כי הוועדות כבר העבירו לוועדת ההיגוי את המלצות הנושאים למחקר, ובשבוע הבא יוציא המשרד "קול קורא", להצעת מחקרים ב-11 נושאים שנבחרו. בין אלה: תאי גזע עובריים, הגנום הצמחי, ננו-חומרים, מערכות משולבות חשמל ואופטיקה ונושא רב-תחומי הכולל ביוטכנולוגיה, מחשבים ומדעים מדויקים. לדבריה, החלוקה התקציבית תיקבע בהתאם למספר הפניות שיתקבלו בתגובה לפרסומי המשרד.



בסך הכל יגדל התקציב למימון מחקרים אלה ב-20 מיליון שקל ויסתכם ב-30 מיליון שקל ב-2002, לעומת 10 מיליון שקל למימון מחקרים באמצעות הקולות הקוראים ב-2001.