אף פעם לא ניתן לדעת בוודאות מתי מניה מגיעה למחיר השפל שלה, בעיקר בתקופות כה דרמטיות העוברות על שוקי ההון בשנה האחרונה.
אך לפחות לגבי מניית בזק ~230011-Q~ יש אינדיקציה אחת טובה לכך שהמניה עומדת לקבוע בחודשים הקרובים את מחיר השפל שלה: המדינה החליטה השבוע, לאחר 5 שנים של סחבת, לפרסם מודעה רשמית המודיעה על כוונתה למכור את החברה.
זה כל כך עצוב, שזה מצחיק: במשך כל שנות הגאות חסרת התקדים בשוקי ההון בכלל ובעסקי התקשורת בפרט, עסקה הממשלה בישראל בהכשלת ההפרטה של בזק. כאשר סוף סוף מגיע הרגע שבו רוב המכשולים הוסרו - נמצא שוק התקשורת במשבר כמותו לא ידע מעולם.
הרבה מכשולים עמדו בדרכה של הנפקת בזק בשנים האחרונות, הגדול והעיקרי שבהם היו עובדי החברה. אלה דרשו מהממשלה להבטיח את זכויותיהם ותנאי פרישתם בעת מכירת השליטה בחברה.
לאחר שנתיים של משא ומתן בין העובדים להנהלה, שבו לקחו חלק רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר, האחראים על הפרטת החברה, הגיעו הצדדים לפני שנה להסכם שאמור היה לסלול את הדרך להפרטה.
ההסכם היה יקר מאוד: עובדי בזק דרשו וקיבלו תנאי פרישה משופרים ל-2,000 עובדים אשר יצאו לפנסיה מוקדמת עד 2008. עלות ההסכם נאמדה בכ-1.6 מיליארד שקל שימומנו מגיוס הון של החברה בבורסה.
וזו היתה רק ההתחלההמחיר שהיה צריך לשלם כדי לקנות את הסכמתם של עובדי בזק נראה יקר, אך נדמה היה שהמטרה מקדשת את האמצעים. מהם 1.6 מיליארד שקל לעומת התועלת שתהיה לחברה, למדינה ולכל שוק התקשורת מהפרטת מונופול התקשורת.
והיה גם הסבר כלכלי: אם המדינה לא היתה מגיעה להסדר עם עובדי בזק, אזי קשה היה להפריט את החברה בגלל החשש של רוכש פוטנציאלי משביתות ועימותים עם העובדים. מוטב, הסבירו לנו, לסגור את עניין העובדים לפני שהולכים להפרטה.
ובכן, החדשות הרעות הן שלא רק שהשווי של בזק קוצץ ב-1.6 מיליארד שקל כדי לרצות את העובדים - הרי בימים אלה מתברר שזו רק ההתחלה.
באחרונה אנחנו מתבשרים כי עובדי בזק החליטו לשכור שלושה יועצים שיסייעו להם בתהליך ההפרטה של החברה: עורך דין, כלכלן וכן רואה חשבון ומאכר ידוע בחוגי השלטון.
ואולם רגע, מדוע בכלל צריכים העובדים יועצים להפרטה? הרי את עתידם הכלכלי הם כבר הבטיחו בהסכם פנסיה מוקדמת בעלות של 1.6 מיליארד שקל. בניגוד לעובדים בחברות התקשורת במגזר הפרטי, החרדים בחודשים האחרונים לפרנסתם בעקבות המשבר בעולם הטלקום - עובדי בזק מוגנים היטב בהסכם שחתמו עם החברה.
ובכן, מתברר שעובדי בזק סבורים ש-1.6 מיליארד שקל זה הפיצוי שהם צריכים לקבל מהמדינה בגלל הסיכון שאליו הם נחשפים בעקבות הפרטת החברה, אך ברגע שהיא הופכת לחברה מופרטת, הם רוצים ליהנות ממה שחברות פרטיות יודעות לתת - אופציות.
ואולם מדוע לקחת את היועצים עכשיו? הרי החברה עדיין בידיים ממשלתיות. שאלה טובה שעליה יש, כנראה, רק תשובה אחת. העובדים מתכוונים להכין סל של דרישות כספיות - לא מהרוכש של השליטה בבזק - אלא מהמתמודדים על רכישת השליטה.
ולמי שעדיין לא הבין: עובדי בזק לא מחכים לרגע שבו החברה תופרט - הם רוצים להיות מעורבים בתהליך ההפרטה, הם רוצים להיות מעורבים בתהליך הבחירה של הרוכש. אין להם אמנם שום דרך משפטית או פורמלית לעשות זאת, אך די בכך שהם יאותתו למתמודדים שכדאי להם קודם לסגור איתם עניינים לפני שהם קונים את השליטה בחברה.
כמובן שהכל ייעשה כדת וכדין, הרי לצורך כך הם לקחו את עו"ד רמי כספי כיועץ. הכל גם ייעשה בעורמה פוליטית - הרי לצורך כך הם שכרו את שירותיו של רואה חשבון משה ליאון, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה.
אך מי יעזור לעובדים להכין סל דרישות מהמתמודד על רכישת השליטה? מי יגיד להם מה אפשר לדרוש מחברה שהולכת להפרטה? מי יסביר להם שכל סכום שהם יקבלו מרוכש השליטה יגולגל בסופו של דבר למדינה, שכן הוא יופחת מהמחיר שהרוכש יהיה מוכן לשלם למדינה?
בשביל זה הם לקחו את דורון כהן, כלכלן מוכשר ונחמד שמשמש כיום כמנכ"ל אגודת הקו אופ, ובתפקידו הקודם היה מנהל רשות החברות הממשלתיות. כן, אותה רשות החברות הממשלתיות שראשיה בשנים האחרונות הרבו לדבר על הדרכים למקסום התמורה לקופת המדינה מההפרטה של חברות ממשלתיות, ובזק בראשן.
כהן הסביר לנו אתמול שאין ניגודי אינטרסים בין תפקידו הנוכחי לתפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות, שכן הוא מייצג את העובדים רק מול המתמודדים על רכישת בזק - ולא מול רשות החברות הממשלתיות.
הוא צודק. אך על השאלות אם מגיע לעובדי בזק פיצוי כפול על הפרטת החברה, ואם הוא מודע לכך שהדרישות המוקדמות שלהם לקבל אופציות לאחר שהחברה תופרט יביאו בפועל לפגיעה נוספת בתמורה למדינה ממכירת החברה - הוא העדיף שלא להשיב.
דורון כהן שוב מפריט את בזק
גיא רולניק
21.11.2001 / 10:28