>> "אין קשר משפחתי", עונה בחיוך עו"ד יונה גושן-גוטשטיין כאשר אני מנסה לברר את דרגת הקרבה בינה לבין פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך. אבל בין השניים דווקא יש קשר. גושן וגושן-גוטשטיין למדו יחד משפטים באוניברסיטה העברית. "הוא היה חמוד", היא מעידה בשובבות האופיינית לה. ההערכה בין גושן-גוטשטיין לפרופ' גושן נותרה בעינה אך נוספה לה גם ביקורת, מקצועית כמובן.
עו"ד גושן-גוטשטיין היא אחת מעורכות הדין הבכירות והמנוסות בתחום הבנקאות. ניתן לסכם את הביקורת שלה על הצעותיו של יו"ר רשות ניירות ערך לפתרון המשבר בשוק איגרות החוב הקונצרניות בפשטות: זה לא ניירות ערך, זה אשראי. כולם מדברים על שקיפות, היא אומרת. פרופ' גושן מקדם שקיפות בשוק איגרות החוב. אבל גושן-גוטשטיין סבורה שהבעיה היא ניהול סיכוני אשראי: "הכשל הוא לא בשקיפות, שאותה מנסה רשות ניירות ערך להסדיר. הכשל הוא בהחלטות האשראי".
לדברי גושן-גוטשטיין, שני כשלים מרכזיים נחשפו בעקבות המשבר הנוכחי בהקשר הישראלי. הכשל הראשון הוא פיננסי: ההשקעות במכשירים פיננסיים מורכבים שהביאו למחיקות רבות במאזני הבנקים והגופים המוסדיים. הכשל השני הוא כשל האשראי, שעיקרו השקעות באג"ח קונצרניות "שהן למעשה מתן אשראי לכל דבר, ובחלקן הוכיחו עצמן כלא מוצדקות מלכתחילה וגורמות לגופים המוסדיים הפסדים רבים, חלק מהם על חשבון הלקוחות".
איגרות חוב הן אשראי לכל דבר
הביקורת של גושן-גוטשטיין נחרצת: "לפני שנותנים ערבות לגופים מוסדיים להשקעה באיגרות חוב צריך להבין שאיגרות חוב הן אשראי לכל דבר. יש להעביר אותן תהליך של חיתום אשראי. תהליך של בדיקת אשראי. את שוק איגרות החוב החוץ-בנקאי צריך להסדיר כמו שמסדירים שוק אשראי". חיתום אשראי פירושו בדיקת אשראי לפני נתינתו וניהול סיכוני אשראי לאחר נתינת המימון. לדעת גושן-גוטשטיין, גושן צריך להשתחרר מראיית עולם המודרכת על ידי מומחיותו בתחומי התאגידים וניירות הערך. "אצל הרגולטורים צריך ליפול האסימון שאם משקיעים מוסדיים פועלים בשוק איגרות החוב הם צריכים ללמוד כיצד לתת אשראי, כיצד לנהל אשראי. לא ייתכן שאתה גוף שיודע לקחת כסף מהציבור - והמוסדיים גייסו הרבה כסף מהציבור - אבל לא יודע לנהל את הסיכון".
הנה, גושן יזם את ההצעה למנות "קציני אשראי" שיתווכו בין הגופים המוסדיים לבין מחזיקי האג"ח.
"ההצעה מעניינת ונראית נכונה, אך חסרה. מי הם קציני האשראי? מי הם יהיו? מה הם צריכים לעשות? זה לא ברור ולא כלול בהצעה. לדעתי, זה צריך להיות החלק המרכזי בה".
בצד הדברים הנכוחים, גושן-גוטשטיין נזהרת בכבודם של הרגולטורים, שעמם היא מתחככת בכל כנס בשבועות האחרונים. "אין מקום לחפש אשמים", היא מדגישה ומזכירה כי "הממונה על שוק ההון הוציא הנחיות בענייני אשראי ב-2007-2009, ואולם המציאות היא שההנחיות לא הספיקו ככל הנראה למנוע את ההשקעות הבעייתיות באג"ח קונצרניות". לדבריה, "כולם עושים את מלאכתם נאמנה. אבל לא עונים על השאלה האקוטית במשק: איך יתערב הרגולטור באופן שיבטיח מנגנון נכון של מתן אשראי חוץ-בנקאי ולא מתן אשראי נרחב מדי במחירים שאינם משקפים את סיכון החברות מנפיקות האג"ח".
באחרונה הוצע במליאת רשות ניירות ערך להתמודד עם הבעיה בשוק איגרות החוב על ידי הרחבת חובותיו של נאמן אג"ח. גושן-גוטשטיין לא מתלהבת. "כל תוכנית תמיכה חיצונית, תהיה של איזה גוף רגולטורי שתהיה, חייבת להיות מותנית ומרוכזת בדרישות לאכיפת הליכי חיתום אשראי יותר מובנים, לניהול סיכוני אשראי וסיכונים נלווים כמו שצריך ופיקוח על כך, ולא יכולה להסתפק בהוראות הנוכחיות, בעניין השקיפות או בהעברת נטל לגופים אחרים כמו נאמני אג"ח.
"צריך להכיר בזה שהגופים המוסדיים נותנים אשראי ולהתייחס אליהם כאל נותני אשראי. בשביל זה נדרשת חקיקה. גושן הוא אדם יצירתי והצעותיו חשובות וראויות. עם זאת, אם ברצונו לתת פתרון כולל, צריך לצאת ממסגרת החשיבה של שקיפות על פי דיני ניירות ערך. אולי הדרך היא תיאום יותר הדוק בין הרגולטורים".
השכנוע העצמי הרב של גושן-גוטשטיין חוצב להבות, אך קשה לנתקו מהרקע הבנקאי שלה (ראו מסגרת). כמי שכיהנה בתפקידי ייעוץ משפטי וניהול בכירים בבנק ירושלים, ביו-בנק ובבנק הבינלאומי, ניהול סיכוני אשראי היה הלחם והחמאה של עבודתה. גושן-גוטשטיין מדברת בשכנוע על היתרונות הגלומים בדרישות הלימות ההון שנגזרות על הבנקים במסגרת אמנת באזל 2.
"אמנת באזל 2 עושה סדר בניהול סיכונים. היא דורשת מהבנקים לתמחר את פעילותם במונחי הלימות ההון, בצורה ספציפית שלוקחת בחשבון סיכוני אשראי וסיכונים תפעוליים ומשפטיים. זו מתודולוגיה. ניהול סיכונים עושה סדר במערכת ומציף למעלה את הבעיות", היא אומרת. "התפקיד שלנו בבנק (הבינלאומי, ע"ב) היה לפרש את מגבלות הלימות ההון ולתת לזה פרשנות מאוד זהירה. לא עשינו את זה רק בגלל בנק ישראל, אלא גם בשבילנו".
האשמות העיקריות: מצגות פאואר-פוינט
מה הוביל למשבר הפיננסי שאנו שרויים בו עם שאר העולם? ההסבר של גושן-גוטשטיין נעוץ בנטייה של מקבלי החלטות להסתמך על מצגות פאואר-פוינט. הטענה נשמעת כמעט משעשעת, אבל גושן-גוטשטיין רצינית להחריד. "המשבר הפיננסי שאנחנו שרויים בו כיום נובע בין היתר מכך שגופים הסתמכו בניתוח העסקי של המוצרים על מצגות ומצגים, ולא תמיד יכלו לבדוק עד הסוף את הקשר שבין המצגת למכשיר הפיננסי. גופים השקיעו במכשירים פיננסיים על סמך מצגת. כעורכת דין, חשוב לי לוודא שהלקוח מבין מה הוא קונה. אני תמיד בודקת לא רק את המסמכים של המכשיר הפיננסי, אלא גם את הקשר שלהם למה שהוצג בפני הלקוח. לא תמיד הלקוח קורא את המסמכים המשפטיים. אני רוצה לוודא שהלקוח מקבל במכשיר הפיננסי את מה שהוא באמת חושב שהוא מקבל.
"כל הסיפור היום זה ניהול סיכונים. זה גם תפקידו של עורך דין כיום - לנהל סיכונים. זה דורש הבנה של העסק", היא מסבירה.
מה תפקיד עורך הדין בשוק האשראי ובשוק הפיננסי?
"עורך הדין צריך להבין באשראי. הוא צריך להבין את הבטוחות, הוא חייב להבין מה עומד עסקית מאחורי החוזה ולהבין רחוק יותר לאן הולכת המגמה המשפטית שהיא לרוב צעד אחד אחרי ההתפתחות הכלכלית".
מה בלם - בהשוואה לשאר העולם - את ההשקעות של בנקים ישראליים במכשירים פיננסיים שהסתברו כמסוכנים?
גושן-גוטשטיין מונה שורה של סיבות. שמרנות טבעית ורגולציה מוצלחת, למשל. לדבריה, "מעבר לכך שבנקים מעצם טיב עסקיהם הם מומחים ורגילים במתן אשראי, אני מכירה את הרגולציה הבנקאית. אני יודעת איפה היא עצרה את הבנקים בחיוב לניהול הסיכונים באופן הדוק. הרגולציה לא רעה בכלל. ויש לאן לנתב את הכספים באופן טבעי. היקף החשיפה לשימושים אחרים שאינם אשראי מראש אינו בלתי מוגבל.
"וגם החשבונאות עזרה לנו: פשוט היתה בעיה לרשום חלק מהמכשירים הפיננסיים במאזנים. בנקים מחויבים לשערך את הנכסים לפי שווי הוגן, ולגבי חלק מהמכשירים הפיננסיים, בגלל מורכבותם, היה מורכב לחשב את השווי ההוגן וזה היה גורם מרתיע".
והבנק הבינלאומי?
"הבנק הבינלאומי הוא מאוד שמרן. שם הקפידו לבחון את המוצרים לעומק ובמה שלא הבינו לא השקיעו".
על הרגולציה הנוכחית של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו בתחום העמלות יש לגושן-גוטשטיין שבחים: "אני חושבת שהרפורמה האחרונה בתחום העמלות היתה מוצלחת. שמו דגש על הפשטות והשקיפות ולא על ההתערבות. הרפורמה הקודמת ששמה דגש על מנגנוני התערבות ועל חישובים מורכבים מצרפיים של עלויות היתה לא טובה. הגישה שלי היא שחשוב לפשט את העמלות ולהגביר את השקיפות אך לא להתערב. לא פלא שהבנקים מפסידים מזה.
"אבל יש לי גם ביקורת. לפעמים נראה שיש חשש בציבור מפני זה שהבנקים ירוויחו מעמלות. זה טוב שבנקים ירוויחו. הם גוף עסקי וקיומם ויציבותם חשובים לכולנו. לא היינו רוצים שבנקים יפסידו".
"המוסדיים יודעים לגייס כסף, אבל לא יודעים לנהל סיכונים"
מאת עידו באום
16.4.2009 / 13:02