החודש שנעלם מדו"ח המבקר של דניה סיבוס

>> ב-14 בפברואר 2008 דיווחה דניה-סיבוס על התפטרות מנכ"לה דאז, עופר קוטלר, שעבר לכהן כמנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי. היתה זו תחילתה של סדרת הודעות לא נעימות של החברה. שבועיים וחצי לאחר מכן פירסמה החברה במפתיע אזהרת רווח שלפיה תיאלץ לרשום הפסד בטווח של 60 עד 100 מיליון שקל בגין פרויקט כביש 431 המחבר בין ראשל"צ למודיעין. כמה שבועות לאחר מכן פירסמה החברה אזהרת רווח שנייה בגין הפסד צפוי בסך 148 מיליון שקל - ושלושה ימים מאוחר יותר דיווחה במסגרת דו"חותיה הכספיים על הפסד גולמי של 165 מיליון שקל בגין הפרויקט, שכמעט שחק כליל את הונה העצמי.



האירועים לא חמקו מעיניה של רשות ניירות ערך שמינתה בודק חיצוני מטעמה, משרד רוה"ח בר-לב ושות', לבחינת הדיווחים הפתאומיים ונסיבותיהם. במקביל מיהרה דניה עצמה למנות את רו"ח עופר אלקלעי כבודק חיצוני מטעמה.

בינתיים השלימה דניה סיבוס את הפרויקט וזכתה באחרונה במלוא מענק ההקמה מידי המדינה. עם זאת, בדו"חות הכספיים ל-2008 שפירסמה דניה כבר האמיר ההפסד הגולמי בגין הפרויקט ל-189 מיליון שקל.



בחלוף שנה בדיוק מאז התפטר קוטלר, ערב פרסום דוח"ותיה הכספיים השנתיים, הוצג בפני דירקטוריון דניה-סיבוס דו"ח הבודק מטעמה.



אלא שהדו"ח מותיר תעלומות. דניה לא צירפה את הדו"ח או את מסקנותיו לדו"חותיה הכספיים, אלא פירסמה את תמציתם לכאורה. מתמצית זו ניתן ללמוד כי אלקלעי הצביע על כמה ליקויים בהתנהלותה של החברה בשנות הפרויקט. כך למשל העיר הבודק על ביצוע שינויים מהותיים בתכולת הפרויקט וכן שינויי תכנון שלא בהתאם לתקציב - זאת בין היתר בגלל היעדר פונקציה מקשרת בין אגפי התכנון והביצוע של החברה. שינויים אלה הביאו לטענת הבודק לחריגות מהותיות מהתקציב, שעליהן התווספו גם חריגות בהיקף עבודות העפר בפרויקט - בין השאר בשל בדיקות לא מספקות ותהליכי בקרה לקויים.



ואולם את עיקר העניין בדו"ח מרכזת התייחסותו לעיתוי התמוה של הדיווח על הפסדי העתק של החברה, זמן קצר בלבד לאחר עזיבת המנכ"ל. "בהתכתבויות בדואר האלקטרוני ובהתכתבויות אחרות בין מנכ"ל החברה לשעבר לבין מחלקת בקרה, מתחילת הפרויקט ועד חודש מארס 2008", כותב הבודק, "לא אותרו מסמכים המלמדים על גילוי ההפסדים לפני סוף חודש ינואר". כלומר, על פי תמצית דו"ח הביקורת שהביאה דניה סיבוס לידיעת הציבור, הבודק מאשר "התגלות" מיידית של הפסד העתק בגין פרויקט 431 בתוך חודש ימים (לכל היותר), אך הסבר לכך - אם אמנם ניתן כזה - לא הובא לידיעת ציבור המשקיעים. כמו כן לא הובא כל הסבר לפשר שרשרת הדיווחים התמוהה אודות ההפסד ההולך ותופח. ואולם, בכך לא מסכמת התמיהה סביב הניסוח המעורפל והמרומז שבו בחרה דניה בביאורים.



הבודק משאיר אותנו עם תקופה של חור שחור: מה קרה בין סוף ינואר למועד ההתפטרות של קוטלר באמצע פברואר.



הבודק מציין כי לא מצא תיעוד לעניין ההפסדים בהתכתבויות בין מנכ"ל החברה למחלקת בקרה - אך לא מפרט אם נבדקו תכתובות בין מחלקות אחרות בחברה, שסביר כי גם אצלן עשוי היה להימצא תיעוד אודות הפסדים לכאורה בפרויקט. בנוסף, הבודק מצוטט כמי שבדק את התכתובות הללו עד מארס 2008 - אך לא איתר תיעוד שכזה עד סוף ינואר. כלומר, תיאורטית ייתכן שתיעוד שכזה אמנם אותר כבר ב-1 בפברואר - שבועיים לפני עזיבת קוטלר את תפקידו. האם מדובר בניסיון לרמוז ל"בריחה" לכאורה של קוטלר מתפקידו על רקע גילוי ההפסדים - או שמא בניסיון נלוז שלא לנקות את שמו, ולהותיר צוהר לחרושת השמועות סביב נסיבות עזיבתו של קוטלר את החברה?



בדניה סיבוס מציינים בדו"חות הכספיים כי בעקבות הממצאים נקטה החברה פעולות תיקון, "ובכלל זאת שיפור זרימת המידע והתיאום בין אגף התכנון לבין אגף הביצוע, שיפור וייעול תהליכי בקרת הפרויקטים והגדלת תדירות חישובי כמויות עפר". עם זאת, בחברה סירבו להתייחס לשאלות TheMarker הבאות: מדוע נבדקו ההתכתבויות הפנימיות בחברה באופן חלקי לכאורה? האם ניתן להסיק מלוחות הזמנים המצוינים כי מנכ"ל החברה הקודם, עופר קוטלר, ידע על הצטברות ההפסדים לפני עזיבתו את החברה? ומדוע לא הובאו ממצאי הדו"ח במלואם לידיעת המשקיעים? כך נותרו המשקיעים עם תמצית של דו"ח ביקורת מוזמן, אשר מתיימר לנמק את גילויו הפתאומי של הפסד עתק - אך לא צורף לעיון פומבי ואף תומצת בידי בעלי עניין. זאת, כשרשות ני"ע עצמה מתמהמהת בגיבוש מסקנותיה שלה - יותר משנה לאחר הפרשה.



בדניה-סיבוס השיבו כי אין לחברה מה להוסיף מעבר לכתוב בדו"חות. עופר קוטלר ורו"ח עופר אלקלעי סירבו להתייחס לדברים.



מרשות ני"ע נמסר כי הפרשה עדיין מצויה בבדיקה.