האם המדדים הצופים קדימה מציגים תמונה קודרת מדי, או שמדדי הפעילות השוטפת מציגים תמונה אופטימית מדי?

הוויכוח בשאלה, האם העליות האחרונות בשוקי המניות בעולם מוצדקות, ממשיך למקד את סדר היום העולמי. טיעונים רבים נשמעים לשני הצדדים. רבים חוששים שההידרדרות הכלכלית עוד תחריף ומסתמכים, בין השאר, על ירידות תלולות במדדים העתידיים, המחושבים ומפורסמים מדי חודש על ידי גופי מחקר מובילים.

בבנק מזרחי טפחות מנתחים היום את ההערכות וסבורים כי ירידות אלה לא תתגשמנה בסופו של דבר למרות שהמדדים הצופים קדימה מציירים תמונה עגומה. להערכת כלכלני הבנק, המדדים הצופים קדימה מציגים כעת תמונה שלילית יתר על המידה ובחודשים הבאים יחול בהם שיפור הדרגתי.

התחזית הראשונה אליה מתייחס רונן מנחם, מנהל יחידת המחקר של בנק מזרחי, הוא ה-Conference Board, מכון מחקר אמריקאי בעל שם, המפרסם מדד משולב עבור מבחר מדינות. לכל מדינה, משוקללים מספר נתונים כלכליים לשני מדדים, כשהאחד בוחן את הפעילות השוטפת והאחר צופה קדימה. באמצעות חישוב השינוי במדדים אלה בששת החודשים האחרונים, מסיק המכון לגבי מצב הכלכלה בכל מדינה ולאן פניה. ככל שהמדד הצופה קדימה עולה או יורד בשיעור גבוה יותר, כך נכונה לפעילות הכלכלית להתרחבות או הצטמקות חזקה יותר.

לדברי מנחם "עיון בנתוני החודש האחרון מראה בבירור, שבקרב המדינות השונות, המדדים הצופים קדימה מציגים תמונה עגומה מאוד, אך המדדים לפעילות השוטפת לא הולכים בעקבותיהם ומציגים, בדרך כלל, תמונה משופרת יותר".



"תופעה זו אינה חדשה ולמעשה היא נמשכת כבר מספר חודשים". וכך, בעוד המדדים הצופים קדימה שבים ומאותתים על הידרדרות נוספת, המדדים לפעילות השוטפת מפתיעים מדי חודש בחודשו לטובה.
בבנק מזרחי סבורים כי, שאלת המפתח היא, איזה מדד מראה את התמונה האמיתית? האם המדדים הצופים קדימה מציגים תמונה קודרת מדי, או שמא מדדי הפעילות השוטפת מציגים תמונה אופטימית מדי ועלולים לקרוס בהמשך?

על פי נתוני המחקר שמציגים היום כלכלני הבנק, הסיכוי שהתמונה העגומה כל כך תתגשם קטן והולך. הטענה העיקרית שמציגים כלכלני הבנק גורסת כי ככל שחולף הזמן והפעילות השוטפת לא "מתיישרת" עם הצפי העגום, העולה מהמדדים הצופים קדימה, יורגשו ביתר שאת צעדי ההמרצה הננקטים עתה. "צעדים תכליתיים ורחבי היקף אלה, במישור הפיסיקאלי והמוניטארי, ישנו לבסוף את התמונה למרות שהמדדים הצופים קדימה לא מסוגלים להתחשב בכך" אומרים בבנק.

יפאן, לדוגמא, מתכננת להוציא 15 טריליון ין כ-150 מיליארד דולר, שהם 3% מהתמ"ג, בחבילה פיסיקאלית שנייה, לאחר שחבילה ראשונה בסך 10 טריליון ין כבר הוכרזה. "מאחר והמדד הצופה קדימה מנבא ליפאן ירידה דו ספרתית חדה בפעילות הכלכלית, ניתן להבין עד כמה יכולה חבילה זו, אם תיושם כהלכה, לשנות את התמונה" אומר מנחם.

הסיבה השנייה שמציגים בבנק נתמכת בעובדה שהמדדים הצופים קדימה כוללים בין סעיפיהם את מדדי המניות במדינות השונות. זאת בשל ההנחה, שהתנהלות השווקים הללו מבשרת על ההתפתחויות הכלכליות העתידיות, שתשפענה בתורן על החברות הנסחרות בהם. "השאלה האם הבורסות אכן צופות קדימה, או מגיבות לאירועים לאחר מעשה, נידונה רבות וקשה להצביע על תשובה אחידה" אומרים בבנק.

"הפעם הכללת מדדי המניות במדדים הצופים קדימה בעייתית מבעבר" אומרים בבנק, שכן "הירידות התלולות שנרשמו בהם, עד לפני מספר שבועות, היו בחלקן הגדול תוצאה של סנטימנט שלילי במיוחד, שעל סיבותיו כבר נכתבו תילי תילים של מילים". לולא נכללו מדדי המניות בחישוב טוען מנחם, "היו המדדים הצופים קדימה שליליים במידה פחותה משמעותית".

על פי ההערכות בבנק בחודשים הבאים תורגש בעייתיות זו בכיוון ההפוך, שכן העליות הדו ספרתיות, שנרשמו במדדי המניות בשבועות האחרונים, תטינה הפעם את המדדים הצופים קדימה כלפי מעלה. כך תגדל התנודתיות במדדים אלה ואמינותם תתערער, וכך גם הפרשי תשואות הפדיון.