מיליארד דולר על הקירות

ניו יורק



>> ניו יורק. מי שביקר במחצית הראשונה של אפריל בבית המכירות הפומביות סותבי'ס בניו יורק היה יכול להתרשם מכמה מיצירות המופת הידועות ביותר של האמנות המודרנית. בין השאר הוצגו שם "מרילין בטורקיז" של אנדי וורהול, "מדונה" של אדוארד מונק ו"אשה 3" של ווילם דה קונינג.

ואולם בניגוד למקובל, היצירות לא הוצעו למכירה. הסיבה: בעליהן הוא סטיב כהן - ממנהלי קרנות הגידור המצליחים בוול סטריט, ואחד מבעלי המניות הגדולים בסותבי'ס. לכהן אוסף אמנות שערכו מוערך במיליארד דולר, ובאחרונה שיכנעו אותו כמה ממנהלי בית המכירות להציג אצלם כמה מהעבודות שברשותו - כולן עוסקות בנשים.



העובדה שכהן, 52, השיב בחיוב מפתיעה: בדרך כלל הוא עושה הכל כדי להימנע מפרסום. הוא מסרב באופן עקבי להתראיין, וגם לקראת התערוכה בסותבי'ס לא הסכים לדבר עם עיתונאים - ואף לא נכח במסיבת העיתונאים שאורגנה לכבוד האירוע. ובכל זאת, למרות הניסיון להישאר אנונימי כהן עושה כותרות. ככה זה כשאתה שווה 6 מיליארד דולר על פי המגזין "פורבס".



בורח מהתקשורת



כהן, לשעבר סוחר בחברת הברוקרים גרונטל, עשה את הונו בקרן הגידור שהקים ב-1992 - SAC Capital Partners. בתחילת הדרך היו לו תשעה עובדים שניהלו 25 מיליון דולר, וכיום מנהלת החברה 12 מיליארד דולר. ב-2008 דיווחה SAC כי היא מעסיקה 800 עובדים, אך לפי דיווח אנונימי באתר Dealbraker היא ביצעה פיטורים נרחבים עקב המשבר.



ביצועי כהן בשוק המניות נחשבים למעולים. על פי ה"ניו יורק טיימס" היו שנים שבהן הרוויחו משקיעיו 60% - וגם בשנים פחות טובות הם נהנו מתשואה של 13%. ואולם גם העמלות שלו גבוהות. על פי ה"טיימס" הוא מקבל 50% מהרווחים - בניגוד ל-20% שמקובלים בשוק קרנות הגידור. באחרונה רכש כהן חבילה גדולה של מניות של סותבי'ס במחיר של שישה דולרים למניה - ומיד לאחר מכן קפצה מניית בית המכירות בעשרות אחוזים.



האהבה של כהן לפרטיות כה עזה עד שקשה למצוא מידע עליו או על עסקיו. ה"ניו יורק פוסט" טוען כי הוא אף מתכנן להפוך את סותבי'ס לחברה פרטית - דבר שיעלה לו כ-600 מיליון דולר. הדבר יעצים את התחרות בינו לבין המיליארדר ההצרפתי פרנסואה פינו - הבעלים של בית האמנות כריסטי'ס, המתחרה בו על רכישת יצירות.



ואולם כהן לא מצליח לחמוק לחלוטין מחשיפה: התקשורת אוהבת לדווח על ביתו שבגריניץ' - עיר בקונטיקט שבה מתגוררים עשירים רבים. הבית משתרע על פני 3,300 מ"ר ובנוי על מגרש ששטחו כ-60 אלף מ"ר; בין השאר יש בו מגרש כדורסל ובריכת שחייה מקורה גדולה. בימי חג המולד הבית מואר בתאורה ייחודית (אשתו של כהן נוצרייה) - ואנשים המגיעים מכל הסביבה כדי לראות אותו יוצרים סביבו פקקי תנועה.



ציור ב-137 מיליון דולר



בתערוכה, שנערכה בקומה העשירית של סותבי'ס, הוצגו 20 יצירות. בכניסה ניצבה "מרילין בטורקיז", שאותה רכש כהן ב-80 מיליון דולר. בהמשך היו יכולים המבקרים להתרשם גם מ"המנוחה" (Le Repos) של פבלו פיקאסו ומ"אשה 3" של וילם דה קונינג, שאותה רכש כהן ב-137.5 מיליון דולר ממפיק הסרטים דיוויד גפן.



עוד הוצגו בתערוכה "פורטרט של אשה" של פול סזאן, פסל שיצר הנרי מאטיס, שתי עבודות נוספות של פיקאסו - "אשה יושבת" ו"אשה עירומה שוכבת" - "פורטרט של איכרה צעירה" שצייר וינסנט ואן גוך ו"פורטרט של רוז" של לוסיאן פרויד.



האוסף של כהן אינו יוצא דופן רק בשל היקפו, אלא גם בגלל המחירים הגבוהים שבעליו היו מוכנים לשלם תמורת יצירות. "אספנים אחרים רכשו עבודות ב-50 אלף דולר לפני הרבה שנים והערך שלהן זינק. כהן קנה את העבודות בעשור האחרון לאחר שערכן כבר עלה - וזה כבר מייצר כותרות", אומר איש מכירות בתחום האמנות.



בין היצירות שבאוסף של כהן אפשר למצוא גם ציור של ג'קסון פולוק שנרכש ב-52 מיליון דולר ועבודה נוספת של דה קונינג, שנרכשה ב-63.5 מיליון דולר מדיוויד גפן. כהן התכוון לרכוש גם את הציור "החלום" ("Le Reve") של פיקאסו מאיל בתי הקזינו סטיב ווין תמורת 139 מיליון דולר. ואולם לפני שהציור נשלח אליו פגע בו בטעות ווין במרפקו - ועקב הנזק בוטלה העסקה.



אף שהתערוכה איפשרה לחזות ביצירות שמוצגות באופן פומבי לעתים נדירות בלבד לא השתרכו תורים מחוץ לבניין סותבי'ס. רוב המבקרים בתערוכה היו אנשים מבוססים מאוד - וניכר שהגיעו בעיקר כדי להציץ בעושרו של האיש שבדרך כלל בורח מחשיפה.



הקהל הרגיל שפוקד בדרך כלל תערוכות כמעט שלא הגיע, כנראה בגלל המיקום יוצא הדופן של התערוכה - וחבל. עם השקעה של כמיליארד דולר, מדובר באחד מאוספי האמנות המרתקים בעולם.