שובה של הבושה

>> "בתקופת מיתון יש נטייה לבטל או לדחות בנייה של פרויקטים חדשים, בעיקר ראוותניים ויקרים. מאחר שיש פחות כסף בשוק, היזמים מבקשים להוזיל את המוצר הסופי על ידי הורדת הסטנדרט ושינוי תמהיל הדירות לדירות קטנות יותר", אומר יוסי סיון, שותף ומנהל התכנון במשרד האדריכלים יסקי, מור, סיון.



תקופות קשות מבחינה פיננסית מביאות עמן שינויים אדריכליים. "פרויקטים יוקרתיים נהפכים לפשוטים יותר, היזמים לא מביאים אדריכלים מחו"ל ולא משתמשים בחומרי גמר ייחודיים", מסביר סיון. "יש קיצוץ גם בתוספות היוקרתיות - בשנים האחרונות לא היה פרויקט יוקרה בלי ספא ובריכה, וכיום זה מצטמצם. חדרי כושר, שהעלות שלהם נמוכה יותר, עדיין נבנים".

הקבלנים, המבקשים למשוך קונים גם בתקופה קשה של מיתון, נוקטים אמצעים יצירתיים. סיון מספר כי "היזמים מנסים להקטין את היקף השטחים הציבוריים ומשנים גם את תמהיל הדירות: הם מצמצמים את שטח הדירות כדי להוריד את המחיר הסופי לצרכן וכדי להגדיל את מספר הדירות בבניין". סיון מספר כי באזורי הביקוש השינויים האלה קטנים יותר, ואילו בפריפריה הם יותר שכיחים.



עד כמה אפשר להנמיך את הסטנדרט?



"לא הרבה, כי אנשים התרגלו למוצר מסוים והנסיגה לא יכולה להיות גדולה מדי. אנשים ידחו קנייה או החלפת דירה, אבל הם לא ינמיכו את הסטנדרט בצורה דרמטית, הם לא יעברו מדירת ארבעה חדרים לשניים".



האם רואים את המגמה הזו כבר כיום?



"בפירוש כן. אבל יש גם יזמים שמכוונים לקהל יעד מאוד מסוים ואמיד, והם לא רוצים להוריד את הסטנדרט".



איך מושפעת האדריכלות מימי מיתון?



"בשנות ה-50 וה-60 היתה עלייה גדולה לישראל, בתקופת שפל כלכלי. היה צורך לבנות הרבה דירות מהר ובזול, ובהמשך הרבה מבנים כאלה נהפכו לשכונות עוני, למרות שגם ברמת אביב אפשר לראות זכר לבנייני הרכבת. בתקופת שגשוג בונים בנייני יוקרה, מביאים אדריכלים זרים ויוצאים להרפתקאות אדריכליות. בימי פריחה בונים יותר מגדלים, שאמנם לא ייעלמו לחלוטין אבל בהחלט נראה פחות מהם בתקופה הקרובה.



"דוגמה אחרת היא מעון ראש הממשלה בירושלים, שנתניהו אישר את בנייתו בקדנציה הקודמת שלו - אך ביטל אותה מיד עם תחילת הכהונה הנוכחית שלו. העיצוב של המבנה ראוותני ומתאים לתקופה שאופיינה בחוסר בושה, אבל בימים כאלה התקציב הגבוה של הבית לא מתקבל בעין יפה בציבור".