>> "דרושה אקדמיה ישראלית לנדל"ן", קבע אריק מירובסקי במאמרו (27 ,TheMarker במארס 2009). בצל הטלטלה שחוו הכלכלה ושוק הנדל"ן בתוכה במהלך החודשים האחרונים, מסביר מירובסקי, "היינו מצפים מחוקרי אקדמיה, שיביעו את דעותיהם המלומדות, שיבהירו את המצב וינתחו את שוק הנדל"ן לעומקו, ושיסייעו לכולנו להבין טוב יותר את המתחולל בו".
דומני שאין מחלוקת על קביעתו של מירובסקי כי "דרושה אקדמיה ישראלית לנדל"ן". הסוגיה המרכזית, לטעמי, אינה עוסקת בשאלה אם זו נדרשת, אלא בתהייה מדוע לא נשמע קולם של חוקרי האקדמיה בתחום הנדל"ן בתקופה רווית תהפוכות כלכליות זו.
התשובה לשאלה זו נחלקת לכמה גורמים. בראש ובראשונה, מחקר אקדמי שמנסה לומר דבר מה על המציאות חייב להישען על נתונים אמפיריים. אם אנו שואפים לומר דבר מה מלומד על התנהגותם של המחירים בשוק הנדל"ן, אנו חייבים לשם כך גישה לנתונים הגולמיים המתארים את כל אחת מעסקות הנדל"ן ומחיריהן. בדומה לכך, אם אנו רוצים לומר דבר מה משכיל על שוק המשכנתאות המקומי, אנו נדרשים לבחון את הנתונים הגולמיים המתארים כל אחת מעסקות הלוואת המשכנתא הנערכות בשוק.
לצערנו, כדינם של הרבה מאגרי נתונים גולמיים אחרים בישראל, אלה העוסקים בשוק הנדל"ן, גם כשהם כבר נאגרים, נשמרים בסודיות בחדרי חדרים ובמערכות המחשוב של מוסדות ציבוריים ופרטיים ונמנעת כל גישה אליהם מצד אנשי האקדמיה. בעניין זה הוגשה באחרונה עתירה לבית משפט על ידי ד"ר אפרת טולקובסקי מאוניברסיטת תל אביב ואנוכי, באמצעות עו"ד אורה בלום מהתוכנית למשפט ורווחה באוניברסיטת תל אביב.
העתירה מופנית כנגד רשות המסים והעומד בראשה. בעתירה אנו דורשים כי הרשות תחשוף את כלל המידע הנאסף ונאגר בה בדבר עסקות נדל"ן בישראל, כמובן ללא שמות הצדדים הנוגעים לעסקה.
הצלחה בתביעה זו לא רק תייעל את המחקר ואת קבלת ההחלטות של המשתתפים בשוק הנדל"ן בעתיד, אלא אולי אף תהווה סנונית ראשונה שתסמל אולי את אביב חשיפתם של מאגרי נתונים כלכליים נוספים המצויים בידי הרשויות בהמשך.
על אף האמור לעיל, חשוב גם להבין כי בעוד שניתן בהחלט להתדיין על תפקידה של האקדמיה בחברה ובכלכלה בכלל, נדמה לי שאין מחלוקת בין אנשי המדע על כך שתפקידה של האקדמיה אינו בייצור תחזיות באשר לעתיד להתרחש ובכלל זה אין זה תפקידה לייעץ למשתתפים בשוק כיצד עליהם לנהוג בהחלטותיהם העתידיות. תפקיד זה שמור, בדרך כלל, לנביאים ולמגידי עתידות - ונראה לי כי כישלונן של התחזיות באשר למשבר הנוכחי מאשש ומחזק טענה זו.
יחד עם זאת, אם יהיו מאגרי נתונים זמינים למחקר, ניתן יהיה ללא ספק להבין טוב יותר את התנהגות המשתנים והמגמות בשוק הן בעבר והן בהווה.
לסיום, חשוב לציין כי מסגרות המחקר האקדמי בתחום הנדל"ן בישראל הן אכן עדיין מצומצמות יחסית למדינות רבות אחרות בעולם ויש בפניהן עוד כר נרחב לצמוח ולגדול לתוכו. עם זאת, יש לציין כי המחקר ותוכניות הלימודים בתחום הנדל"ן בישראל התפתחו מאוד בשנים האחרונות. מרכזי מחקר בתחומי הנדל"ן פועלים בכמה אוניברסיטאות, והתוכנית הראשונה בישראל המכשירה תלמידי מאסטר בלימודי נדל"ן החלה לפעול זה לא מכבר בטכניון. אם מותר בכל זאת להתנבא, הרי ששוק הנדל"ן עשוי להרוויח רבות בעתיד ממגמה זו של הרחבת העיסוק האקדמי בתחום.
-
הכותב הוא חוקר בתחומי מימון וכלכלת נדל"ן בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
דרושים: נתונים על עסקות נדל"ן
דני בן-שחר
17.4.2009 / 9:46