אלכס וייסמן: "הפרדה מבנית לא בהכרח מגנה על הצרכן והתחרות"

"שוק השיחות הבינלאומיות הוא שוק של מעט מאוד שחקנים, כשהרגולטור הוא היום השחקן הראשי בו. הרגולטור חייב להתאים מדיניות למצב השוק ולצמצם המגבלות על השחקנים בו. הרגולטור צריך להיות אמון על הגנת הצרכן, אך הפרדה מבנית לא בהכרח מגנה על הצרכן והתחרות", כך אומר אלכס וייסמן, מנהל תחום התקשורת בחברת ארתור אנדרסן ומי שהיה סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת.



"השוק הבינלאומי בנוי למעשה מתשתית ומשירותים נלווים. הניסיון להפריד בין התשתית לשירותים יוצרת שתי בעיות: לשירותי האינטרנט אין זכות קיום עצמאית - הם מהווים מוצר משלים, וקשה להגיע למסה קריטית.



"לא מן הנמנע שמפעיל בינלאומי חדש ייכנס לשוק הישראלי, אך הדבר ייעשה באמצעות שיתוף פעולה עם גורם מקומי. השוק הוא קטן וכזה שמיצה את עצמו עם צמיחה שנתית של 5%-6%. היתרון טמון בכך שמחיר הכניסה לשוק נמוך - 20-30 מיליון דולר - ועל כן, מי שכבר ערוך עם שירות לקוחות ומערכות גבייה יכול לבצע כניסה מיידית לשוק.



"כניסה של סלקום ופרטנר לשוק הבינלאומי משמעותה המיידית היא - אובדן של 15%-20% מנתח השוק של המפעילות הקיימות. ברק בכל מקרה לא תמשיך להיות שחקן עצמאי.



"סלקום ופרטנר ייכנסו בוודאות לשוק הבינלאומי, עם הכרזת משרד התקשורת על פתיחתו, כי הוא מתחבר היטב עם שרשרת הערך שלהן.



"ברור ששחקני השירות ייבלעו לבסוף בחברות התשתית. היום יש 5 חברות ISP בשוק. אם ימשיכו לדרוש הפרדה מבנית יהיה להן קשה לחיות. השוק ימשיך לדמם ולשאוב הרבה מזומנים.



"חלון ההזדמנויות בשירותי הפס הרחב מוגבל. למעשה, זה תחום דרכו אפשר להיכנס לשוק, אך הוא נאמד ב-700-800 מיליון שקל ולאורך זמן - בכמיליארד-מיליארד וחצי שקל. זה לא יכול להחזיק מפעיל אחד, ובמיוחד כשמדובר על נתח שיתחלק בין מספר מפעילים.



"תיתכן תחרות איטית בשוק הבינלאומי אם המדינה תצליח לגרום לשחקנים להיכנס לתחום, אך גם היום הם מנסים לבנות משהו מושלם שלא קיים.



"למדינה צריך להיות אינטרס הדומה לאינטרס של סלקום והכבלים, הרוצות להעמיק את חדירתן לשוק התקשורת. היום שוק התקשורת הישראלי מפיק 4-4.5 מיליארד דולר, כשבזק מחזיקה מעל 50% מהשוק.



"כפי שפרטנר ו-YES רכשו לעצמן מעמד בשוק, כך גם לא מן הנמנע שהחברה שתפעל, אם תפעל בשוק התקשורת הפנים ארצי, תבסס לעצמה מעמד. כך תתחיל תחרות בפס הרחב שתגיע לכל בית.

"התחזיות ל-2001 דיברו על 100 אלף מנויי פס רחב. בפועל, בזק הצליחה להגיע ל-35 אלף מנויי ADSL כי לא היה לה תמריץ למכור. כניסה של 2-3 גורמים לשוק תאיץ את החדירה של השירותים רחבי הפס. בהחלט ניתן להעריך שבתוך כמה שנים כ-50% ממנויי האינטרנט בישראל יעשו שימוש בפס רחב.



"הצרכן משלם למעשה עבור ערך נתפס של שירות. פס רחב צריך לתמוך בעיקר במולטימדיה, אך קיים מחסור חמור בתוכן רחב פס. רק בזק והכבלים כספקי שירות הם שיוכלו להגדיל את עולם התוכן ורק להם יש אינטרס לייצר אותו. המניעה מהם מלהתערב בשוק התוכן בגלל שיקולי הפרדה מבנית היא שגיאה.



"ברור שהתחרות מול בזק תתחיל בשוליים. על כן, לחסום את סלקום מלהעניק שירותי תקשורת לתעשייה האווירית זו טעות. אם הרגולטור יתמיד בבקשתו לתנאים אחידים בכל הארץ, לא תהיה תחרות בכלל. ברור שאם כניסת מפעיל ה-LMDS תהיה כדאית כלכלית מבחינתו, הוא עשוי בסופו של דבר להעניק שירותים ביותר מ-15 אזורים. צריך להבין שקיים יתרון לגודל בשוק ועל כן המפעיל בוחן את הפוטנציאל להחזר השקעה. לא צריך ללכת בכוח נגד חוקי הכלכלה.



"השוק לא בנוי ולא ערוך לכניסת שחקן לשוק ה-LMDS. אני לא רואה שחקן פנים ארצי מבוסס שנכנס ל-LMDS. אני לא רואה ערך בחיבור סלולר עם פנים ארצי, לכן אני חושב שאם סלקום תיכנס בסופו של דבר לשוק הפנים ארצי זו יהיה תוצאה של אפשרות כספית מבחינתם ולא חלק מתפיסה כוללת המחברת בין תקשורת פנים ארצית לשירות הסלולר.

"פרטנר ניצלה היטב את חלון ההזדמנויות שלה כשסלקום ופלאפון התקינו את מערכות הבילינג שלהן ובפלאפון היה משבר ניהול. תקופה זו נגמרה. בתקופה הבאה סלקום תחל למכור חזרה עם כניסתה ל-GSM.



"העובדה שלראשונה יהיו שני מפעילים הפועלים באותה טכנולוגיה - GSM, יכולה ליצור תחרות מסוג שונה בשוק הסלולר שתשפיע לרעה על פלאפון. הטכנולוגיה האירופית עשויה להיות נוחה יותר וליצור בשל כך תהליכים שקשה כעת להעריך לעומק את השפעתם. גם מירס תיתן מלחמה יותר משמעותית, היא התחילה להתייצב ולייצב מקורות.



"מבחינת הצרכן, המאבק בשוק יהיה מעתה על 'גניבת לקוחות'. עלות רכישת לקוח עשויה לגדול. שירותי הדאטה, ככל שיתפתחו מהר יותר, יובילו להגדלת נאמנות הלקוח.



"יחסי הכוחות בשוק יתחילו להשתוות. ברור שפלאפון לא יכולה לנחות למקום נמוך יותר. לגבי הדור ה-3, קיימת אי ודאות גדולה לגבי החזר השקעה.



"היום שוק הסלולר מתקשה לממן את עצמו ולכן אני לא מאמין שתתחיל מלחמת מחירים. אולי סלקום תוריד מעט את מחיריה כדי לא לסבול מנטישה. לסלקום היכולת והתשתית הטובה ביותר למשוך את השוק מהר יותר לדור ה-3 של השירותים, אך אני לא סבור שהחברות יעברו לדור ה-3 במהירות, הן יעדיפו למצות את דור 2.5.



"התוספת להכנסות בגין שירותי הדור ה-3 יהיו כ-5-10 דולרים למנוי בממוצע, וזה דורש הוצאה כספית גדולה על חינוך השוק. על כן התוספת להכנסות תהיה מצומצמת והדרגתית. הכניסה של שירותי הדור ה-3 תהיה, בכל מקרה, טבעית, כחלק מחידוש ההשקעות בדור 2.5.

"שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, הנאמד ב-400 מיליון דולר, הוא שוק די יציב לאורך זמן עם צמיחה קבועה. השוק לא צפוי לצמוח, בטווח הקרוב, למספרים אסטרונומיים שייצבו את ההכנסות.



"כשבזק גילתה שהלוויין פוגע בכבלים - מכניס אותם להפסדים, ומצמצם את כמות המנויים של הכבלים - היא הכריזה על הלוויין כ'נכס אסטרטגי'. בזק תהיה מוכנה להשקיע כל סכום כדי להגשים את חזון הלוויין. הפיתרון מבחינת הכבלים זה מיזוג מלא, ורק מיזוג מלא יוכל להוות פוטנציאל ממשי לתחרות בבזק.



"שוק התוכן נאמד ב-40 מיליון ד