בנק הפועלים - הכי פחות יעיל

2008 תיזכר כאחת השנים הקשות בתולדות מערכת הבנקאות הישראלית. אמנם, ארבעה מבין חמשת הבנקים הגדולים סיימו את השנה ברווח - אבל היה זה רווח מזערי, הנמוך בעשרות אחוזים לעומת הרווח ב-2007.

ההרעה בתוצאות באה לידי ביטוי באופן ברור ביחס היעילות של הבנקים בשנה החולפת. יחס היעילות מתקבל מחלוקה של ההוצאות התפעוליות בהכנסות (הכנסות תפעוליות ומימוניות), והוא מלמד כמה מוציא הבנק מתוך כל שקל הכנסה.

הממוצע של יחסי היעילות בחמשת הבנקים הגדולים עלה ל-0.8 ב-2008 - לעומת 0.7 ב-2007. העלייה מלמדת, כי על כל שקל שנכנס הבנקים הוציאו בשנה החולפת כ-80 אגורות, בהשוואה ל-70 אגורות לכל שקל ב-2007. ההרעה נרשמה בכל הבנקים, ויחס היעילות במערכת היה הגרוע מאז 2000. ב-2001 נרשם יחס היעילות הגרוע עד 2008, 0.73, וב-2003 הטוב בתקופה - 0.64.

ההרעה ניכרה בעיקר בשני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שסבלו ממחיקות של מיליארדי שקלים בתיקי ני"ע שלהם - שפגעו ברווח מפעולות המימון. היחס הגרוע ביותר, 1.03, נרשם בבנק הפועלים; הוצאותיו עלו על ההכנסות.

הירידה החדה בהכנסות שינתה סדרי עולם. דווקא הפועלים, שנחשב עד 2008 לבנק היעיל במערכת הבנקאות המקומית, מחזיק כעת בתואר הלא מכובד של הבנק הכי פחות יעיל. הסיבה העיקרית למהפך היתה השנה הגרועה של הפועלים: הפסד שנתי של קרוב ל-900 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מצניחה חדה בהכנסות מפעילות מימון בשל הפסד של 1.3 מיליארד דולר ממכירת תיק האג"ח מגובות המשכנתאות שלו.

ההרעה נבעה גם מקיטון בערך המונה של היחס, כלומר מעלייה בהוצאות התפעוליות. הוצאות השכר בבנק אמנם ירדו בשיעור קל של 1%, בעיקר מכיוון שפועלים לא שילם ב-2008 בונוסים לעובדים והפסיק לאחד את תוצאות הבנקים יהב ומסד בתוצאותיו - ולמרות עלייה של 345 מיליון שקל בגין הוצאות פרישה מרצון. אבל סך ההוצאות עלה בשל עלייה בהוצאות על עמלות, שירותים מקצועיים והוצאות הפרשה בגין תביעות.

גם הבינלאומי "ניצח" את דיסקונט ב-2008, עם יחס יעילות של 0.82. הבינלאומי סבל מצניחה בהכנסותיו לעומת 2007, בעיקר כתוצאה מחשיפה לאג"ח זרות ומהפסדים בנגזרים. בצד ההוצאות הבינלאומי המשיך לסבול מכאבי גדילה: הוצאותיו גדלו בשל איחודו, לראשונה, של בנק מסד שנרכש מהפועלים, וגם מהפסדים בקופת הפיצויים של העובדים ומגידול בהוצאות משפטיות, הוצאות מחשוב ועוד.

במקום השלישי מהסוף - קפיצה של שני מקומות בהשוואה ל-2007 - ניצב בנק דיסקונט. הבנק, המאופיין כאמור מסורתית כבנק הכי פחות יעיל, הצליח לעקוף את הבינלאומי והפועלים - למרות הרעה שרשם ביחס היעילות לעומת השנה הקודמת: מ-0.75 ל-0.8.

בדומה לשאר הבנקים גם דיסקונט סבל מירידות ערך בתיק ניירות הערך ומפעילות בנגזרים וכן מירידה בהכנסות התפעוליות, כתוצאה מירידה בהכנסות משוק ההון - אבל למעט מזרחי טפחות, שהציג גידול בהכנסות ב-2008, דיסקונט הציג את הפגיעה המינורית ביותר בהכנסות בהשוואה ל-2007.

ובכל זאת, ההרעה ביחס היעילות של דיסקונט הגיעה גם מצד הגידול בהוצאות, שנבע מעלייה בהוצאות השכר בבנק - בעיקר בשל הוצאות בגין קופות הפיצויים של העובדים, שסבלו מהירידות בשווקים בשנה האחרונה. בנוסף, הוצאות השכר של הבנק כללו מענק של 52 מיליון שקל לעובדים בגין השנה החולפת; דיסקונט היה אחד הבנקים הבודדים ששילם בונוס לעובדיו, בגובה חצי משכורת, כשעל פי החוזה לא היו זכאים לו.

למרות המהפך של 2008 קשה לראות את דיסקונט שומר על המיקום החדש שלו בטבלת היעילות גם השנה, כפי שקשה לראות את הפועלים נותר בתחתית הדירוג: על פי הערכות, הפועלים לא צפוי לסבול השנה מהפסדים כבדים בתיק ני"ע, והבנק, הנהנה ממבנה הוצאות שכר יעיל יחסית, צפוי לשוב לראש טבלת היעילות. דיסקונט, מנגד, ימשיך לסבול מהוצאות שכר בעייתיות גם השנה.

בנק לאומי סיים את 2008 עם הרעה ביחס היעילות, מ-0.58 ב-2007 ל-0.76. הרעה זו הושגה כתוצאה מירידה של 16.6% ברווח מפעולות מימון, בעיקר כתוצאה ממחיקות בגין תיק ניירות הערך ומגידול של 1% בהוצאותיו התפעוליות. הגידול בהוצאות נבע מהוצאות בגין קופות הפיצויים של העובדים בשל הירידות בשווקים, מעלייה בהוצאות על שירותים מקצועיים ומחשוב ומגידול בהוצאות בגין אחזקת בניינים - אבל קוזז על ידי ירידה בהוצאות השכר הכוללות בבנק, שלא שילם מענקים לעובדים בשנה החולפת.

בנק מזרחי טפחות, שזכה במשבר הנוכחי לכינוי "אי של יציבות", זכה בתואר הבנק היעיל ביותר ב-2008 - על פי מדידת ההוצאות כחלק מההכנסות. מזרחי-טפחות הצליח "להתחמק" מהמשבר בשל התמקדותו בפעילות קמעונאית, בעיקר מתן משכנתאות - תחום שבישראל לא נפגע מהמשבר כתחומים אחרים.

מזרחי טפחות, כאמור, היה הבנק היחיד שהציג גידול בהכנסות ב-2008. עם זאת, הבנק רשם הרעה קלה ביחס היעילות התפעולית, מ-0.6 ל-0.61, כתוצאה מעלייה בהוצאות השכר בשל איחוד תוצאות בנק יהב בדו"חותיו.