"לא לעצור את המחקר בתאי גזע"

>> ד"ר רוברט נרם, דירקטור במרכז להנדסת רקמות של ג'ורג'יה טק ואמורי, אוהב לצטט בכיר בענקית הציוד הרפואי מדטרוניקס שאמר: "או שמדטרוניקס תכניס ביוטכנולוגיה למודל העסקי שלה, או שתהיה הקודאק של המאה ה-21". בכך התייחס הבכיר ליצרנית סרטי הצילום שאיחרה לאמץ את הצילום הדיגיטלי ואיבדה את מעמדה המוביל בתחום.

נרם מספר על השינויים במוצרים גנטיים לתחום הבריאות. ארה"ב, שחוללה את מהפכת הביוטכנולוגיה עם פרסום מפת הגנום האנושי בתחילת העשור, קפאה על שמריה תחת ממשל בוש השמרני, שהקשה על עריכת ניסויים בתאי גזע עובריים. תאי גזע הם התאים שמהם מתפתחות כל הרקמות בגוף, והדיון בסוגיית התאים העובריים נוגע לשאלה המוסרית אם ניתן להתייחס אליהם כאל מצבור תאים בלבד, או שמדובר בתחילת חיים.



"ב-2000 הובילה ההתלהבות לציפיות שלא היו ריאליות לטווח הקצר במונחי הנדסת רקמות ותרופות המבוססות על תאי גזע, אבל לתאי הגזע יש פוטנציאל עצום לטיפול במחלות שכרגע אינן ניתנות לטיפול", אומר נרם. לדבריו, מהפכה אפשרית בתחום תהיה שימוש ברקמות שאפשר יהיה לבצע בהן ניסויים לפיתוח תרופות, לפני שלב הניסויים בבני אדם. להערכתו, בתוך חמש עד עשר שנים אפשר יהיה לייצר לבלב מתאי גזע ובתוך עשור אפשר יהיה לבצע תיקונים נוירולוגיים. להערכתו, באותו טווח זמן אפשר יהיה לבצע ריפוי אורטופדי בעצמות ולהחליף רקמות במקרה של סרטן בעצם.



סינגפור, קוריאה ובריטניה עקפו את ארה"ב במחקר בתאי גזע עובריים, כנראה כתוצאה ממדיניות ממשל בוש, סבור נרם. כשהוא נשאל לגבי רמת המחקר בתאי גזע עובריים בישראל, הוא עונה: "ממה שאני יודע, מספר האנשים שעוסקים שם בתחום קטן. עם זאת, אני תמיד מתרשם מהעבודה שנעשית בישראל".



נרם מצפה שהממשל החדש בארה"ב יפרסם הוראות שיאפשרו לחדש את המחקר בנושא באוניברסיטאות. "אני מכבד אנשים בעלי דעות שונות, אבל אני לא מאמין שחיים מתחילים בכמה תאים. הם מתחילים כשהמוח מתחיל להתהוות", הוא אומר.



בינתיים התפתח המחקר בתאי גזע בוגרים, שבהם אפשר להשתמש ליצירת רקמות ובכך לייתר את הצורך להתלבט מוסרית בשאלת תאי הגזע העובריים. "השאלה העיקרית בהנדסת רקמות וברפואה גנטית היא המקור לתאים שישתמשו בהם. על הפרק עומדים ריפוי באמצעות החלפת רקמות ואיברים, ותיקון רקמות פגועות בגוף. יש כאן פוטנציאל ריפוי אדיר אבל גם צריך עוד ללמוד הרבה בתחום", אומר נרם.