>> את הסיפור על כלכלת רוסיה אפשר להתחיל בתיאור של עשר שנות הצמיחה המהירה והמופלאה שעברו על המדינה הזאת מאז המשבר הגדול של 1998. מאז אותו משבר, שגרם לצניחה חדה של הרובל ולשמיטת חובות של המדינה, צמחה כלכלת רוסיה במשך עשר שנים ברציפות בקצב ממוצע של כ-7% לשנה.
אפשר גם להתחיל את הסיפור בתיאור מרבצי האנרגיה העצומים ששוכנים באדמתה ושהפכו את רוסיה ליצואנית הנפט והגז הגדולה ביותר בעולם. מרבצים אלה, ששוויים עלה מאוד בחמש השנים האחרונות, סייעו להאיץ את צמיחתה של רוסיה. הם חיזקו את המטבע שלה, הגדילו את יתרות מטבע החוץ של המדינה עד לשיא של כ-600 מילארד דולר והובילו את ההתאוששות הכלכלית המופלאה שלה.
את הסיפור אפשר לתבל גם בתיאור מכרות האשלג העצומים של רוסיה, שמדשנים את אדמתה החרבה של השכנה הגדולה סין ומסייעים לה להגדיל את יבולי האורז, שצריכים להזין 1.3 מיליארד נפשות. ואפשר גם להוסיף קמצוץ מלים על מכרות הברזל והניקל, שגם הם זכו לעדנה בעשור האחרון.
אי אפשר להתעלם, כמובן, גם מהעוצמה הפוליטית הגדולה שיש לרוסיה בכל המרחב המזרחי של כדור הארץ, שגורמת מדי פעם למתיחות עם מדינות שכנות כמו גיאורגיה, אוקראינה, יפאן, אפגניסטאן ועוד כמה מדינות חדשות יחסית שהשתייכו בעבר לברית המועצות.
ואיך אפשר שלא להזכיר את שכבת המתעשרים החדשה, האוליגרכים, שתהליכי ההפרטה העקומים של המשטר בראשותו של בוריס ילצין העבירו לרשותם בשנות ה-90 את מרבית עושרה של המדינה. ואי אפשר גם שלא לציין שעם כל הבעיות שלה, רוסיה היא עדיין מדינת ענק, שאוכלוסייתה מונה כ-140 מיליון נפש, ששטחה גדול כמעט פי שניים משטחה של ארה"ב, ושהיא משתרעת על פני לא פחות מתשעה אזורי זמן שונים.
אבל אולי כדאי דווקא להתחיל את הסיפור על רוסיה במקום אחר, בעיר אומסק הנמצאת בדרום מערב סיביר, מרחק של 2,700 קילומטר מזרחית למוסקווה.
>> במשך מאות שנים שימשה אומסק צומת דרכים למטענים שעוברים מרוסיה למדינות אסיה הרעבות לסחורות. בעבר היא היתה ביתם של המושלים נציגי האימפריה הרוסית, שסייעו לה לשלוט בעמים היושבים במזרח היבשת. כיום גרים באומסק כ-1.2 מיליון תושבים.
העיר הסיבירית אומסק ובית המשפט המחוזי שלה עומדים כיום במרכזו של ויכוח עיקש בין שני גופים כלכליים גדולים וחזקים - חברת הטלקום הנורווגית טלנור, וקבוצת ההשקעות אלפא, שבשליטת המיליארדר והאוליגרך היהודי-רוסי מיכאיל פרידמן. הפסיקה של בית המשפט באומסק עשויה לקבוע תקדים חשוב באחת השאלות המרכזיות והחשובות ביותר לכל גוף זר שבוחן את אפשרויות ההשקעה ברוסיה - שאלת זכויות הקניין וזכויות הבעלות.
לרוסיה עבר מפוקפק מאוד בכל הנוגע לשמירה על זכויות קניין של משקיעים זרים. אחת הפרשות הידועות היא זו שכללה את משפטו ומאסרו של איל הנפט מיכאיל חודורקובסקי, שהשליטה בחברת יוקוס נלקחה ממנו על ידי המדינה. בשוקי המערב ראו במקרה של חודרוקובסקי דוגמה למה שקורה ברוסיה לאנשי עסקים חזקים שמבקרים את המשטר ומטפחים שאיפות פוליטיות עצמאיות.
מול הסיכונים, לרבות סיכונים פוליטיים, מגיעות פעמים רבות גם הזדמנויות לעשות כסף גדול. עשור של צמיחה מהירה איפשר למשקיעים זרים לעשות עסקים יפים ברוסיה, וליהנות מזינוק נחשוני של 1,200% בשוק המניות הרוסי. אלא שבשנה האחרונה המשקיעים הזרים נמלטים מרוסיה, גם בגלל נפילת מחירי הנכסים וגם בגלל שובו המאיים של הסיכון הפוליטי, שלפחות חלק ממנו התבטא גם במלחמה קצרת הימים בגיאורגיה.
"מקום מחריד לעסקים"
את הסיבה להימלטות הזרים היטיב לתאר המשקיע הבריטי ביל בראודר, שראיון שקיים עמו העורך הראשי של TheMarker, גיא רולניק, פורסם בתחילת ספטמבר האחרון. בראודר, שהרוויח כסף רב בהשקעות ברוסיה, חיסל בשנתיים האחרונות את עסקיו בה לאחר ששורה של פקידים ומקורבים לשלטון החלו להשתלט על החברות שלו - באמצעות הליכים משפטיים שהיו לטענתו פיקטיוויים.
"רוסיה היתה מושחתת, אבל הייתי משוכנע שבתהליך שבו היא נהפכת ממקום מחריד לעשות בו עסקים למקום גרוע לעשות בו עסקים יהיו בה הזדמנויות עסקיות ואפשר יהיה להרוויח", סיפר בראודר. "אלא שמה שקורה עכשיו הוא שהיא נהפכת בחזרה ממקום גרוע לעשות בו עסקים למקום מחריד.
"ברגע שמישהו מבחוץ מתחיל להרוויח כסף, יגיע מישהו אחר וידרוש את חלקו. אין חוק ברוסיה, ואין בה זכויות קניין. אתה מרוויח יפה עד שיום אחד אתה מפסיד הכל. אף אחד לא מוגן ברוסיה. ואם אתה חושב שאתה מחובר לאנשים הנכונים, מחר תגלה שהאנשים הנכונים שלך הם כבר לא האנשים הנכונים".
מקרה המבחן של וימפלקום
הדברים שאמר בראודר נשמעים מוכרים כאשר מתעמקים קצת בסיפור שנדון כיום בבית המשפט של אומסק. אלפא גרופ וטלנור הן שותפות עסקיות. שתיהן מחזיקות במניות של מפעילת הסלולר השנייה בגודלה ברוסיה, חברת וימפלקום, שמנייתה נסחרת גם בארה"ב. אלפא מחזיקה ב-44% ממניות וימפלקום, וטלנור ב-29%. בנוסף, השתיים מחזיקות במשותף במפעילת הסלולר הגדולה ביותר באוקראינה, קייבסטאר.
ב-2004 הובילו נציגי אלפא את וימפלקום למהלך של רכישת מפעילת סלולר אוקראינית אחרת, URS. בטלנור התנגדו למהלך בטענה שהוא שגוי מבחינה עסקית, והדירקטורים שלה בוימפלקום ניסו למנוע אותו. בסופו של דבר העסקה אושרה, והחברה האוקראינית נרכשה.
זמן קצר לאחר מכן הגישה בעלת מניות זעירה של וימפלקום, חברה בשם פארימקס, שרשומה באיי הבתולה, תביעה נגד טלנור בטענה שהדירקטורים שלה מעלו באמון החברה. בטלנור טוענים שמגישת התביעה פועלת בשמה של אלפא, כשהמטרה הסמויה שלה היא לנשל את החברה הנורווגית ממניות וימפלקום. באלפא מכחישים את הטענות על קשר שכזה.
התביעה הוגשה לבוררים מטעם בית המשפט באומסק, ואלה פסקו באוגוסט האחרון כי על טלנור לשלם לוימפלקום פיצויי ענק בסך 2.8 מיליארד דולר. טלנור עירערה על ההחלטה, והפיצויים "הומתקו" ל-1.7 מיליארד דולר. אגב, שווי השוק של וימפלקום עצמה הוא כיום כ-9 מיליארד דולר.
טלנור שבה ועירערה, והשיבה שאין בכוונתה לשלם סכום כזה. בתגובה פסק בית המשפט כי טלנור אינה זכאית עוד להחזיק במניות וימלפקום, וכי אלה יכולות להימכר במכרז כדי שניתן יהיה לשלם את הקנס לחברה.
עורכי הדין של טלנור, שהתראיינו בשבוע שעבר ל"ניו יורק טיימס", כועסים מאוד על הפסיקה. הם מכנים אותה "גניבה". "אנחנו משוכנעים שבית המשפט לא פעל באופן עצמאי", הסביר עורך הדין גריגורי צ'רניסוב. "מישהו הפעיל על בית המשפט לחץ כדי שיפסוק כך". בהמשך הכתבה מספר העיתון על הקשרים השונים שיש לאלפא גרופ עם פרנסי העיר אומסק.
הסכסוך בין טלנור לאלפא זכה לכותרות גדולות בעיתוני המערב. המגזין "פורבס" כינה אותו "מקרה מבחן לרוסיה". בתקשורת המערבית מזכירים כי חשיבות המקרה הזה חורגת הרבה מעבר לשאלת הנזק האפשרי לטלנור.
במקרים קודמים, שבהם חברות נפט זרות כמו BP הבריטית ו-ENI האיטלקית אולצו לוותר על זכויות במיזמים משותפים עם חברות אנרגיה רוסיות, נטען שהדבר נעשה כדי להגן על האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה באוצרות הטבע שלה, אבל כאן מדובר בסכסוך עסקי אזרחי שאין לו השלכות אסטרטגיות. פסיקה נגד טלנור תשלח איתות אזהרה לכל המשקיעים הזרים ששוקלים להשקיע ברוסיה.
מלבד סכסוכים משפטיים, לרוסיה יש כמובן עוד כמה צרות שנגזרות מהמשבר הכלכלי. צלילת מחירי הנפט והמתכת ברבעון האחרון של 2008 פגעה אנושות בכמה מיצואניות הסחורות הרוסיות.
מנתונים שפורסמו בשבוע שעבר מתברר כי ברבעון הראשון של 2009 צנח התמ"ג הרוסי בכ-7% לעומת התקופה המקבילה ב-2008. ברבעון הרביעי נרשמה צמיחה זעומה של 1.2% בלבד, שהיא הנמוכה ביותר מאז המשבר של 1998. הייצור התעשייתי של רוסיה נפל בפברואר בפעם הרביעית ברציפות, והיה נמוך בכ-13% לעומת החודש המקביל ב-2008.
הנפילה החדה בתוצר משתקפת כמובן גם בנתוני התעסוקה. שיעור האבטלה ברוסיה, שהגיע ל-6.2% בסוף 2008, זינק ברבעון הראשון, ובסוף מארס הגיע ל-8.5%. ההתפתחויות הכלכליות השליליות הובילו את קברניטי רוסיה להפחית את תחזיות הצמיחה למדינה. לאחר שב-2008 עוד הצליחה רוסיה לצמוח בשיעור נאה של 6%, התחזית הרשמית מדברת כעת על התכווצות של 2.2% בתוצר ב-2009.
הבריחה של משקיעים זרים מרוסיה נמשכת כבר כמה חודשים. סגן השר לפיתוח כלכלי, אנדריי קלפץ', דיווח לפני שבוע כי ברבעון הראשון של 2009 משכו המשקיעים הזרים ברוסיה סכום של 33 מיליארד דולר, וזאת בהמשך לבריחת הון של כ-130 מיליארד דולר שנרשמה במחצית השנייה של 2008.
בריחת ההון הובילה בחודשים האחרונים להיחלשות מהירה של הרובל, ולהתערבות ממשלתית מאסיווית בניסיון לעצור את המפולת. ממשלת רוסיה הזרימה כ-200 מיליארד דולר, כשליש מרזרבות המט"ח שלה, כדי לעצור את הידרדרות הרובל. נפילת הרובל גרמה ללחצים אינפלציוניים מוגברים, וקצב האינפלציה במדינה עלה באחרונה לרמה של כ-14% בשנה. קצב האינפלציה הגבוה מונע מהממשלה הרוסית להפחית את הריבית כדי להקל על מצוקת המימון של חברות רוסיות רבות.
הריבית הגבוהה ברוסיה הובילה בשנים האחרונות חברות רוסיות רבות לקחת הלוואות בחו"ל. הנתונים מראים שהיקף החובות המצרפי של חברות רוסיות לבנקים זרים קרוב כיום ל-500 מיליארד דולר - פי שלושה מהחוב המצרפי של החברות בשלוש מדינות BRIC האחרות. חובות אלה מעיקים כעת מאוד על החברות הרוסיות בגלל הנפילה בשיעור של כ-40% שרשם הרובל מאז אוגוסט שעבר. ואם זה לא מספיק, אפשר להוסיף לצרות של רוסיה גם את פרויקטי הנדל"ן שקפאו בחורף הרוסי ואת שוקי האשראי שפנו להם עורף.
רולטה רוסית
עם כל כך הרבה צרות, בעיות ומהמורות, מה בעצם עוד נשאר למשקיעים זרים לחפש ברוסיה? שני דברים עיקריים - התקווה שאיכשהו הכל יסתדר בסוף, כמו תמיד, והמחירים הנמוכים שבהם נסחרות החברות הרוסיות המובילות.
כי עם כל הסיכון הגדול שטמון בכלכלה הרוסית, ישנם עדיין לא מעט משקיעים שזוכרים כי גם החורף הקשה של 98' הסתיים לבסוף, ולאחריו נרשמה התאוששות אדירה שהקפיצה את מדד המניות הרוסי RTX פי 12, עד לשיא של 2,500 נקודות במאי 2008. מדד RTX אמנם איבד מאז כשני שלישים מערכו, אבל הנפילה הזו הותירה אחריה הרבה מאוד חברות רוסיות מובילות שנסחרות במחירים מגוחכים.
ובאמת, כאשר מסתכלים על המחירים של חברות אנרגיה כמו גזפרום או לוקאויל (שנסחרת במכפיל רווח של 7.5 על הרווח החזוי השנה ומכפיל הון של 0.8); חברת הסלולר מובייל טלסיסטמס (מכפיל רווח 7.5) או חברת הכרייה Mechel, שמנייתה צנחה ב-87% והיא נסחרת בכמחצית מהונה העצמי, מבינים שההזדמנות להרוויח כסף עדיין קיימת כאן.
כמובן, כל זאת בתנאי שמקורבי השלטון הרוסי לא יחליטו פתאום שגם הם צריכים להתחלק ברווחים. או כמו שאמר בראודר בראיון: "תזכרו שמדובר ברולטה רוסית. אתה יכול לנצח שוב ושוב, אבל בסוף אתה פוגש את הכדור".
-
BRIC
מונח שטבע ג'ים אוניל, הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס - ראשי התיבות של ברזיל (B), רוסיה (R), הודו (I) וסין (C). אוניל ניבא שב-2050 התוצר המשותף של המדינות האלה יהיה גבוה משל כל המדינות המפותחות יחד
חוק הג'ונגל הרוסי
מאת עמי גינזבורג
19.4.2009 / 7:02