>> מי שיבחן את ההודעות האחרונות ששיגרה חברת הנדל"ן שיכון דיירים לבורסה, יכול לטעות ולחשוב שהחברה פתחה גם פעילות צדדית של עשיית שוק באיגרות החוב שלה.
בשבוע שעבר שיגרה החברה חמש הודעות לבורסה על כך שבעל השליטה בה, רוני מזרחי, ובנו לי מזרחי מכרו 650 אלף איגרות חוב תמורת 285 אלף שקל, מחיר המשקף מחיר ממוצע של 43 אגורות לאיגרת.
מדובר בחדשות רעות מאוד למשקיעים. אם בעל השליטה החליט למכור את האג"ח של החברה במחיר המשקף תשואה של 73%, משמעות הדבר היא כי הוא אינו סבור שהשקעה זו כדאית, כלומר סיכויי החזר החוב נמוכים. ביום המסחר שלאחר המכירות פירסמה שיכון דיירים הודעה לא משמחת נוספת: בנק זר שממנו לוותה החברה 10 מיליון יורו, דורש פירעון מיידי של ההלוואה. באותו יום רשמה האג"ח ירידה של 2% במחירה.
ואולם מי שיעיין בדו"חות השנתיים ל-2008 שאותם פירסמה החברה יופתע, שכן בזמן שבעלי השליטה בחברה מוכרים את האג"ח, החברה עצמה דווקא רוכשת את האיגרות בשוק. למעשה, שיכון דיירים רכשה כבר שליש מהסדרה. ההתנהגות של משפחת מזרחי יכולה לבלבל את המשקיעים: רכישה חוזרת של איגרות חוב היא דווקא איתות חיובי עבור מחזיקי האג"ח - אם החברה רוכשת את הסדרה, מכאן עולה כי היא מאמינה שתעמוד בחוב למשקיעים.
בנוסף, הקטנת הסחורה הצפה בשוק במחירים אטרקטיוויים משפרת את מבנה החוב של החברה, וייתכן כי אלמלא האפשרות לרכוש חלק מהאיגרות במחיר נמוך מהפארי (מחיר התחייבותי הכולל את הקרן, הריבית והצמדה למדד), לא היתה החברה מצליחה לשלם את החוב במלואו. אז אם שיכון דיירים צופה שתעמוד בהתחייבויותיה, מדוע החליטו בעלי השליטה למכור את איגרות החוב?
פניית TheMarker לשיכון דיירים לא עוררה התרגשות:
"למה אתם מוכרים את האג"ח באישי אחרי שהחברה רכשה כבר שליש? יכול להיות שאתם מנסים להוריד את מחיר האג"ח, או להבהיל את המשקיעים"?
"רק רוני (מזרחי, בעל השליטה) יכול לענות על זה. הוא לא נמצא היום", ענו בשיכון דיירים.
עדיין לא ברור מה גרם למשפחת מזרחי להתחיל למכור איגרות חוב בשוק. האיגרת עשתה מהלך יפה, ומתחילת השנה הכפילה את מחירה. פניית הפרסה של משפחת מזרחי לגבי איגרות החוב של שיכון דיירים עלתה כבר בפברואר, אז מכר לי מזרחי אג"ח בהיקף כספי צנוע של 120 אלף שקל, מכירה שעליה דווח בשתי עסקות.
ייתכן כי המכירות האישיות התבצעו כדי לעשות סיבוב פיננסי מהיר. מההודעות לבורסה לא ברור אם וכמה הרוויחו בעלי השליטה מהמכירה. ואולם בהנחה שהם קנו בשפל שאליו הגיעה האיגרת בדצמבר 2008 - 21 אגורות, והמכירה נעשתה במחיר ממוצע של 43 אגורות - משפחת מזרחי רשמה רווח של יותר מ-100%. אם יודעים במשפחת מזרחי שהאיגרת תשולם במלואה, מדוע להם להסתפק ברווח של 100%, כשאפשר להחזיק את האיגרות עד לפדיון ולקבל לפחות פי ארבעה על הכסף? ואם במשפחת מזרחי לא בטוחים שיחזירו את החוב, אז מדוע החברה קונה?
ישנה סבירות גבוהה שהאמון שרכשו המשקיעים ביכולת החזר החוב של שיכון דיירים לא עולה בקנה אחד עם ההזדמנות שנקרתה בפני החברה - לקנות את החוב שלה מהמשקיעים ובזול.
הירידות שנרשמו באפיק הקונצרני במחצית השנייה של 2008 הביאו חברות להתחיל לבצע רכישות עצמיות של אג"ח. ואולם כשמחיר האיגרת מתייקר, הרכישות העצמיות נעשות יותר יקרות. לא פעם, ריקושט למשקיעים יכול להוזיל קצת את מחיר האיגרת בשוק ולאפשר לחברה להמשיך לרכוש את האיגרת במחירי מבצע.
משיכון דיירים לא התקבלה תגובה.
המשחק הכפול של בעלי השליטה בחברת שיכון דיירים
מאת שרית מנחם
20.4.2009 / 7:11