לשכת עורכי הדין על חוק "האח הגדול": החוק מפלה לרעה עורכי דין לעומת עיתונאים

הוראות חוק "האח הגדול" מפלות לטובה עתונאים, לעומת בעלי חיסיון אחרים כגון עורכי דין או רופאים - כך טוענת לשכת עורכי הדין בתגובה שהגישה אתמול לבג"ץ.

בעוד שלגבי עתונאים נקבע בחוק כי "ככל שידוע שהמנוי הוא עיתונאי, שאינו חשוד בעבירה ואינו הקורבן, לא יאשר הקצין המוסמך קבלת נתוני תקשורת מסוג נתוני תעבורה (רשימת שיחות יוצאות ונכנסות) לגביו", הסדר זה לא חל על בעלי חיסיון אחרים. "מדוע דווקא רק בנוגע לעיתונאים יאשר הקצין המוסמך קבלת נתוני תקשורת ומדוע נתוני תקשורת הינם מסוג נתוני תעבורה? מדוע בעלי חיסיון כרופאים, פסיכולוגים או עורכי דין אינם חוסים תחת הסדר זה?" מקשה הלשכה.

בנובמבר האחרון הגישה לשכת עורכי הדין עתירה לבג"ץ התוקפת את החוקיות של חוק סדר הדין הפלילי: "סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת", הידוע בכינוי חוק "האח הגדול". על פי החוק, שנכנס לתוקף בסוף יוני, רשאית המשטרה להקים מאגר מידע או מנוע חיפוש שיכלול את הנתונים הבאים לגבי כל אדם: מספרי טלפון, בהם גם מספרים חסויים, שמות בעלי מנוי ואפשרות לחיפוש לפי שם ומספר, מספרי ברזל של מכשירי הטלפון (המספרים החקוקים במכשיר) ומיפוי אנטנות הטלפונים הניידים. הרשויות שיקבלו גישה לנתונים הן המשטרה, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המסים, והעתירה מופנית כלפיהן וכלפי שר המשפטים ומשטרת ישראל.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דן חי, נטען כי "בדרכו להשיג את המטרה הנעלה של סיכול עבירות ושמירה על שלום הציבור, חוקק המחוקק חוק שחלק מהוראותיו מפרות את האיזון הראוי בין רצון רשויות האכיפה לקבל לידיהן את מרב המידע המצוי בידי גופי התקשורת לצורך מילוי תפקידיהן, לבין הצורך להגן על זכויות היסוד של האזרח בכלל והזכות החוקתית לפרטיות בפרט". הלשכה מבקשת מבית המשפט לבטל את סעיף 4 לחוק, המאפשר לרשויות קבלת נתוני תקשורת ללא פנייה מוקדמת לקבלת אישור מבית משפט בנוגע למקרים שבהם המנוי הוא עורך דין.

עוד טוענת הלשכה בתגובתה, שהוגשה בתגובה להודעת פרקליטות המדינה שנמסרה לבג"ץ, כי מצב בו בתקופה של חצי שנה הוציאה המשטרה 755 היתרים מינהליים לקבלת נתוני תקשורת, הינו מצב בעייתי. "מצב זה אינו מאפשר פיקוח ראוי על המשטרה, כאשר החשש העיקרי מופנה למקרים בהם קבלת נתוני התקשורת סובלת דיחוי וניתן לקבל בגינם צו שיפוטי, בהתאם לסעיף 3 לחוק".