פחות משלוש דקות לקח לדירקטוריון בנק הפועלים לדון בהחלפת המנכ"ל צבי זיו. אפשר להבין מכך מספר אפשרויות : הדירקטוריון ידע על ההחלטה לפני שהובאה בפניו רשמית, שיקול הדעת של מרבית הדירקטורים לקוי, או שאולי הדירקטוריון הוא בעצם חותמת גומי של בעלת השליטה והיו"ר. ואולי פשוט כל האפשרויות נכונות.
וכשזה המצב, אפשר להבין את נדודי השינה של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו: הפיקוח נדהם לקרוא ראיון ערב חג הפסח עם דירקטורית בבנק שהעידה על עצמה "עוצמתית, מבינה דברים, אחראית, בעלת ידע ויכולת". בבנק ישראל מכירים את הגברת המדוברת כחסרת השכלה בנקאית והעוצמתיות שלה לא ממש מעניינת את המפקח. מעניין אותו שהגב' העוצמתית תדע יותר על תורת הסיכונים במתן אשראי מאשר על יחסי ציבור....
דיסנצ'יק מול ברנע
המפקח על הבנקים מתגעגע בערגה לדירקטור לשעבר בבנק הפועלים, פרופ' אמיר ברנע, איש מימון מוכשר ובעל הבנה בנקאית מובהקת, שעזב את דירקטוריון הפועלים בהמלצת בעלת השליטה שרי אריסון. אחד ממקורביה של אריסון, העיתונאי לשעבר רוני דיסנצ'יק, אף התנפל בביקורת בוטה על ברנע שהעז להטיל ספקות בתפקוד הדירקטוריון: לאחר טריקת הדלת של ברנע נחשף דירקטוריון הפועלים להפסדי עתק ממכשירים פיננסיים מורכבים הקשורים למשבר הסאבפריים. בתווך נטש גם היו"ר שלמה נחמה ועימו שורת בכירים ארוכה בהנהלת הבנק. חלקם זמן קצר יחסית אחרי מינויים בהפתעה וללא הסברים.
לדירקטוריון הצטרפו כוורת הנשים שמקיפה את שרי אריסון בראשות הגב' איריס דרור ואפרת פלד שניסיונן הבנקאי נמצא בתחילתו אך נאמנותן לאריסון לא מוטלת בספק. גם יו"ר הבנק דני דנקנר, אינו בנקאי מנוסה - חלק מזמנו בבנק עבר ב"ישראכרט" ותחת שלמה נחמה, יו"ר דומיננטי שקיבל החלטות מול המנכ"ל צבי זיו.
מכך מודאג המפקח על הבנקים שכמובן לא אהב את מינויו של ציון קינן למנכ"ל בשל חששו שקינן אינו בעל ניסיון בנקאי מקיף במיוחד בתחום אשראי וסיכונים, ולכן עומד על דרישתו מהדירקטוריון להקים ועדת איתור מקצועית למציאת מנכ"ל.
חיזקיהו מוטרד ומודאג
וכאן בדיוק מתחיל מאבק האגו שמטריד את הצמרת הכלכלית: חזקיהו רוצה ועדת איתור ומסרב לקבל כתכתיב מנכ"ל שמונה ב-3 דקות על ידי גברות חסרות ניסיון מספיק, אריסון ודנקנר רוצים את קינן כמנכ"ל. עצם אי הקמת ועדת איתור מקצועית כמקובל ובעיקר ההתנגדות להקמתה, 3 הדקות שנדרשו "להחלטה" על פיטורי זיו פרישת שרשרת בכירים, מינוי דירקטוריות חסרות ניסיון בבנק מורכב במושגים ישראלים - כל אלה ועוד גורמים למתח בבנק המרכזי. חשוב לדעת שגם הנגיד סטנלי פישר תומך בהסתייגויות של חיזקיהו ומבהיר זאת בשיחות רקע שקטות.
חזקיהו רוצה שועדת האיתור תמצא מנכ"ל בעל ניסיון מוכח בעיקר באשראי ובסיכונים - כזה שיפתור את הבנק המרכזי מצורך בפיקוח יתר, ומקווה שלא לקחת על גבו את האחריות "לשחרר" את הפועלים מהחלטות דירקטוריון תמוהות (כמו להשקיע בבנק רוסי דקה לפני שכאוס משתלט על כלכלת רוסיה), בעוד שעל פי עמדת המפקח, סביר שבנקאי מנוסה ירגיע את המערכת ויביא שקט לבנק. אלא שגם חזקיהו אינו כל יכול: אריסון היא בעלת הבית ולא ניתן להכתיב לה מהלכים חד צדדיים, גם לא ניתן לכופף אותה בקלות - לפיכך סביר להניח שהרומן המתמשך של חזקיהו והפועלים, עדיין רחוק מלהסתיים...
לאומי: למי יש 1.4 מיליארד שקל?
ובזמן שפועלים עסוקים בדיוני בזק בדירקטוריון, ב"לאומי" מתחילים להריח את האפשרות של בעלת בית חדש: קרן ההשקעות "סרבוס גבריאל" שבראשה עמד דן קוויל , לשעבר סגן נשיא ארה"ב, רכשה כזכור כ- 10% ממניות בנק לאומי מהממשלה כאשר לקרן הייתה אופציה לרכישת מניות נוספת. הקרן ספגה הפסדי עתק דמיוניים-ממש במפולת המניות בוול סטריט בשל השקעותיה בקרנות גידור שמחקו את כל הונם - עזרא מרקין, ששמו אוזכר בפרשת מיידוף, היה קשור לקרן "סרבוס גבריאל". בימים אלה הקרן עומדת למכור את מניותיה בבנק לאומי.
בנק ישראל, אותם חיזקיהו ופישר מסיפור הפועלים, התמהמהו (תודה לאל) לאשר "לסרבוס גבריאל" להשתלט על לאומי בשל התנגדותם לכך שקרן השקעות (שמטרתה מימוש ורווח מהירים) תחזיק בבנק הזקוק לבעל בית יציב הרואה בלאומי השקעה אסטרטגית לטווח של שנים רבות - תארו לעצמכם את "סרבוס גבריאל" הקורסת אוחזת בשליטה בלאומי חלום בלהות פיננסי.
כ 10% ממניות לאומי מהוות בסיס לשליטה לשלמה אליהו שמחזיק כבר בכ 10% מהבנק, לנוחי דנקנר שתמיד התעניין בבנק בישראל ובינתיים השקיע מיליארדים ב"קרדיט סוויס" ולעוד קבוצות משקיעים שונות שעשויות לחבור במטרה לרכוש את השליטה באישורו של בנק ישראל. הקונים אם יהיו כאלה, ימצאו יו"ר ומנכלי"ת מנוסים בבנקאות ודירקטוריון מקצועי ובעל ניסיון בשילוב שדירת ניהול איתנה הפועלת שנים רבות.
אז מסתבר שיש קשר בין המתרחש בפועלים ללאומי: בשני המקרים מעורבות הפיקוח על הבנקים רצויה ואפילו ברוכה שהרי בדיוק בשביל מצבים כאלה הרגולציה רצויה. לכן ראוי לשמוח על קיום רגולאטור כבנק ישראל ולקוות שגם שרי אריסון תשתף פעולה עם הזהירות הנדרשת ע"י הרגולאטור שכל מטרתה להשביח את השקעתה בבנק הפועלים בעתיד.
עוד בוואלה!
הכותב הוא עו"ד צחי כהן - מנהל היחידה ללימודי חוץ, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה