בנק דיסקונט למשכנתאות בתגובה לתביעות הריבית המשתנה: "טענת התובעים מופרכת"

בנק דיסקונט למשכנתאות הגיש היום את תגובתו לתביעה הייצוגית שהוגשה כנגדו בקשר להלוואות שנתן ללקוחותיו בריבית משתנה.



לפני מספר חודשים הוגשו שורת תביעות כנגד כל הבנקים למשכנתאות, ובהם בנק דיסקונט , בטענה כי הבנקים הציעו ללקוחותיהם הלוואות בריבית נמוכה במיוחד, מתוך כוונה לפתות את הלקוחות להצטרף למסלול ההלוואה בריבית משתנה, כאשר בתקופות החידוש שיעורי הריבית על ההלוואה עולים בשיעור גבוה במיוחד.



התביעה כנגד בנק דיסקונט למשכנתאות הוגשה ע"י קימלמן ענת ועמית, באמצעות עו"ד יצחק אבירם, וביהמ"ש התבקש לאשרה כתביעה ייצוגית ע"ס 30 מיליון שקל.



התובעים טענו כי הבנק מחדש הלוואות בריבית משתנה בריבית של כ-7.25%, כאשר באותה העת הוא מוכן לתת הלוואות חדשות בריבית נמוכה במיוחד של 6.1%. ההפרש בין שתי הריביות משנה את שיעור ההחזר החודשי במאות ש"ח ומגדיל את סכומי ההחזר הכוללים בעשרות אלפי שקלים.



עוד טוענים התובעים כי בעת שחודשה ההלוואה שלהם היה קיים פער משמעותי בין הריבית של בנק דיסקונט למשכנתאות לבין הריבית הממוצעת במשק.



תגובת בנק דיסקונט



בנק דיסקונט בתגובתו לבקשה לאשר את התביעה כייצוגית טוען באמצעות עו"ד יחיאל כשר, חן בוכניק ויגאל בורוכובסקי ממשרד פרופ' לוי ושות' כי מדובר בבקשה "הלוקה, באופן המובהק ביותר, בכל החוליים המוכרים בחלק ניכר מהתובענות הייצוגיות המוגשות, חדשות לבקרים, לבתי המשפט המוסמכים".



הבנק טוען כי לא רק שלתביעה אין כלל בסיס אלא שאין היא מתאימה לאישור כתובענה ייצוגית ודינה להידחות על הסף.



הבנק טוען בתגובתו כי טענתם של התובעים לפיה הם הוטעו ע"י הבנק ומצאו עצמם משלמים, החל מהשנה השנייה להלוואתם, ריבית מופרזת ובלתי סבירה תוך שימוש בנוסחת חישוב שיעור ריבית והשימוש ב-"ריבית תעריפית", מופרכת לחלוטין.



לטענת הבנק, נאחזים התובעים לצורך תביעתם בקביעתו של המפקח על הבנקים בבנק ישראל לגבי הריבית הראויה לצורך הלוואות אלו והתוצאה המתבקשת לגישתם היא כי הואיל והתערבותו של המפקח על הבנקים הינה רק מכאן ולהבא, ראוי שבית המשפט ישלים את החסר ויחייב את המשיב להשיב את הסכומים שהצליח להספיק ולקחת עד התערבותו של המפקח.



אך טענה זו היתה נחסכת, לגישת הבנק לו היו התובעים טורחים לצייד את בית המשפט בתוכנן של אותן הוראות של המפקח על הבנקים.



מיישום אותן הוראות על הלוואת המבקשים, טוען הבנק, היה מתברר כי אילו היו הוראות המפקח על הבנקים מוחלות באופן רטרואקטיווי והמבקשים היה נגבה שיעור הריבית על פי הנוסחה הקבועה בהוראות האמורות, היה עליהם לשלם ריבית גבוהה מן הריבית ששולמה על ידם.



הבנק מציין כי במועד החידוש שילמו התובעים בהתאם לקבוע בהסכם ההלוואה ריבית בשיעור 7.25%, בעוד שעל פי הנוסחה הקבועה בהוראות המפקח על הבנקים עמד שיעור הריבית במועד זה על 7.52%.



הבנק טוען כי למעשה, מתברר כעת שהריבית ה"דרקונית", אשר נגבתה מהתובעים לטענתם החל ממועד תום שנת ההלוואה הראשונה, לא רק שהינה ריבית הוגנת כלפיהם אלא שהינה למעשה ריבית הפסד לבנק.



לאור זאת מבקש הבנק לדחות את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית (ת.א. 2201/01).