מחקר: אתרי מורשת השואה אינם מנהלים נכון את שימור הזיכרון

>> מחנות ההשמדה ואתרי מורשת השואה אינם יודעים לנהל נכון את שימור זכר השואה ושיווק הנושא - כך עולה ממחקר אודות שיווק אתרי מורשת. המחקר בחן את השיטות היעילות ביותר לשיווק אתרי מורשת כמו אושוויץ ויד ושם, כך שיישארו רלוונטיים במשך עשורים רבים.

המחקר התמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בשלב הראשון התבצעו ראיונות עם כ-20 מבקרים במקום, בנוגע לסיבות הביקור והתכנים שלהם מעוניין המבקר להיחשף. בשלב השני מילאו כ-200 מהמבקרים שאלון, כאשר 6% מהם היו יהודים.



את המחקר ביצעו ד"ר גילה אורן, מבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל, המתמחה בתחום השיווק של אתרי מורשת והנצחה; ד"ר אביטל בירן מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת סארי בבריטניה; וד"ר יניב פוריה, מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון.



"אושוויץ הוא מוצר תיירותי", אומרת אורן. "מבקרים בו יותר מ-1.2 מיליון תיירים בשנה. אתרי מורשת עסוקים בהעברת ידע, ולא ברגש. כיום הם מבינים שידע זה לא מספיק. ההדרכה באתרים כמו יד ושם מתמקדת במספרים ובעובדות יבשות, ומטרתה אינה לרגש את המבקר. המבקר עובר חוויה אינטלקטואלית ולא רגשית".



לדבריה, "מסקנותינו הן שהמבקרים באתרים כמו אושוויץ ויד ושם צריכים לעבור חוויות שונות, לפי אופיו של המבקר: צריכה להיות פנייה שונה לאנשים שהשואה היא מורשתם לבין אנשים שמגיעים לאושוויץ ואינם קשורים בנושא".



כדוגמה להיעדר טיפול רגשי נכון, מצביעים החוקרים על טקסי הזיכרון במקום. "רק היהודים שמגיעים לאושוויץ מנהלים טקס זיכרון. מדוע לא לייצר טקס שמתאים גם למבקרים שאינם יהודים? זה יחבר אותם לנושא בצורה רגשית עמוקה הרבה יותר", אומרת אורן.