בימים האחרונים התפרסמו ידיעות לפיהן בדעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית שוב את המסים הישירים ואת מס החברות. פורסם גם ש"שר האוצר העל", בנימין נתניהו אף שוקל לייקר את מחיר הבנזין ב-30 אגורות לליטר. זאת, כחלק מן המאמץ לכסות על הגירעון הצפוי כתוצאה מאובדן גביית המסים בשנת 2009, אשר צפוי להסתכם ב-40 מיליארד שקל. מדובר בייקור היטל הבלו (מס דלק) העומד היום על כ-2.4 שקל לליטר ב-30 אגורות - מהלך אשר צפוי להוסיף כמיליארד שקל לקופת המדינה מדי שנה. משמעות מהלך זה הינה ייקור כפול, היות ועל מחיר הבנזין בתוספת הבלו, גובה המדינה גם מע"מ (15.5%). לפיכך צפוי ייקור ליטר בנזין לעמוד בפועל על כ-35 אגורות. כך מחיר הדלק יתחלק לשניים: מחציתו הוא התשלום עבור המוצר שנשלם ליצרן ולמשווק, ומחצית עבור האוצר.
אז מי צודק? ראש הממשלה נתניהו הדוגל בהפחתת מסים כדי "לתמרץ את המשק", או שר האוצר העל נתניהו הדוגל בהעלאת מסים כדי לכסות על הגרעון בתקציב המדינה וכך "לתמרץ את המשק"? זו לכאורה עוד סתירה במדיניות כלכלית שאת פרטיה ראש הממשלה ושר האוצר טרם גילו לאזרחי ישראל. אבל למעשה זו אותה מדיניות. היד המקצצת, היא אותה היד הנותנת. היא מקצצת לכולנו ונותנת לקבוצה קטנה ל"חזירון העליון".
רוב התוספת להכנסה לעשירים בלבד
נעשה קצת חשבון חברתי פשוט: להפחתה המתוכננת במס הכנסה ומס החברות מתווספת לזו שהונהגה ב-2003 ושביצועה משתרע עד 2010. בדיקה שערך מרכז "אדוה" השבוע מעלה, כי הפחתת המסים הישירים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות) של 2003 הוסיפה סכומים גבוהים במיוחד להכנסה נטו של העשירון העליון.
ב-2009, הודות להפחתת המסים, השכר החודשי נטו של גבר שכיר (בניכוי נקודת זיכוי) בעשירון העליון היה גדול ב-3,416 ש"ח משהיה ב-2002 ושכרו של גבר שכיר במאון העליון - ב-6,528 ש"ח. לעומת זאת, שכרו החודשי של גבר בעשירון החמישי גדל ב-603 ש"ח ושכרו של גבר בעשירון השני ב-129 ש"ח. 67% מכלל התוספת להכנסה נטו של גברים הלכה לגברים בשלושת העשירונים הגבוהים. מהבדיקה מתברר, כי הפחתת המיסים הישירים - מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - הוסיפה סכומים גבוהים במיוחד להכנסה נטו של העשירונים הגבוהים. נשים הרוויחו פחות מן ההפחתה, בעיקר משום ש-60% מהן אינן מגיעות לסף המס. עד כאן התשובה לשאלה "מי מרווח מהפחתת המסים?".
רובנו מפסידים פעמיים
מי מפסיד מייקור הדלק? נעשה שוב חשבון פשוט: לא מפסיד מהצעד המתוכנן כל מי שמחזיק רכב מהחברה (מנהלים, למשל, בכירים ובכירים פחות) וכל מי שעבורו הוצאות הדלק הן הוצאה מוכרת למס.
אז מי כן מפסיד? כל היתר: רוב רובם של השכירים, הגמלאים והמובטלים, שנוסעים ברכבם הפרטי על חשבונם ואין ביכולתם לקבל החזרי מס על הוצאות דלק. בדיוק אלה אותם העובדים שלא "צ'ופרו" בעקבות ההפחתות במסים הישירים בשנים האחרונות. כך, שהחזירון העליון מרוויח פעמיים ממדיניות נתניהו: מהפחתת המסים ומאי-תשלום (מכיסו) של העלאת המסים על הדלק.
ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית