המנכ"ל שלא יעשה לשטייניץ חיים קלים

>> ארז ויגודמן אוהב לקחת אחריות, לנהל בפועל, ליצור ולהוביל. כמנכ"ל, הוא מרבה להתייעץ, ללמוד, לקרוא, להתלבט ולבדוק לפני שהוא מקבל החלטה - אך ברגע שהוא מגבש עמדה, הוא מצפה שכל הצוות שעמו יירתם לביצוע המשימה וישקיע בכך את המרב.



ויגודמן אינו אוהב לעגל פינות ולטאטא דברים מתחת לשטיח. הוא מעדיף לעבוד ישר ולא לשלב מניפולציות בהתנהלותו השוטפת - למעט מקרים שבהם התקבלה החלטה אסטרטגית על הטעיית יריב כלכלי שפועל נגדו.

ויגודמן גם אינו נרתע מעמידה מול אלה שמינו אותו ולהתנגד להם, אם הוא חושב שהם טועים. לדוגמה, אם מיכאל שטראוס, בעל השליטה בקבוצה, סבור שחברת הקפה צריכה משקיע אסטרטגי, ואילו ויגודמן סבור שהיא צריכה משקיע פיננסי - ויגודמן יעמוד על דעתו, והמשקיע שיצטרף יהיה פיננסי.



ויגודמן רואה הכרח ללמוד את המעגל הרחב של הגורמים המשפיעים על עבודתו, גם בעקיפין. אם מדובר בחברת הקפה, הוא יבחן את המגמות בשוק הקפה העולמי - משלב הגידול ועד שלב המתחרים ברשתות המזון. עם זאת, הירידה לרמת המיקרו אינה באה במקום היריעה האסטרטגית הרחבה. ויגודמן הקפיד לצייר מפה של שוק המזון העולמי ולעמוד על תהליכי ההתפתחות בו באופן רציף.



אם ויגודמן ימונה למנכ"ל משרד האוצר, לנגד עיניו תעמוד רק טובת המשק הלאומי. מדינת ישראל יקרה לו, והוא יתייחס לתפקיד בחרדת קודש. הוא לא ייתן לאילי הון לקלקל לו את הרזומה ולהשפיע עליו בהחלטות שיקדמו אינטרסים שלהם ויפגעו בכלל המשק. הוא גם לא יאפשר לפוליטיקאים, לשר או לראש ממשלה לכפות עליו עמדה פופוליסטית, אם הוא יחשוב שהיא מוטעית. לויגודמן השכלה כלכלית, כך שאנשי משרד האוצר יצטרכו לשכנע אותו בתועלת של כל תוכנית שיציעו לפני שיזכו לקבל ממנו אור ירוק לביצועה.



במגזר העסקי נתפש ויגודמן כמנהל מוערך במיוחד. גם המתחרים הגדולים שלו רוחשים לו כבוד על הביצועים העסקיים ועל היושרה הניהולית. נראה כי אם שר האוצר לא ימשוך את הצעתו לויגודמן ויהיה מוכן לקבל תחתיו מנהל כל כך דומיננטי, הוא יוכל לפצות עצמו בכך שהמגזר העסקי לא ישמיץ אותו, כפי שעשה לקודמו.