>> חברת כימיקלים לישראל (כיל) היתה מעורבת בשנים האחרונות בכמה מחלוקות הנוגעות לאיכות סביבה, כמו הדיון בנוגע לכריית פוספט ליד ערד והצפת המלונות בים המלח. ואולם, בשנים האחרונות נוקטת כיל מדיניות אקטיווית להפחתת פליטות של גזי החממה שגורמים להחזר קרינת שמש אל פני כדור הארץ ולהתחממותו; שיפור טביעת הרגל הפחמנית של החברה כולל מעבר לשימוש בגז טבעי ואימוץ תקן לבנייה ירוקה.
כחלק מאמנת קיוטו מ-1997, התחייבו המדינות המתועשות להפחית עד 2012 את רמת הפליטה של גזי חממה בהיקף של 8% ביחס לרמת הפליטה של גזים אלה ב-1990. המדינות המתפתחות, בהן ישראל, קיבלו פטור מפרוטוקול קיוטו. עם זאת, על פי פרוטוקול קופנהאגן שיאושר ב-2010 אמורה ישראל להיכלל בקטגוריית ביניים של מדינות מפותחות שיקבלו על עצמן מחויבות להפחית את רמת הפליטה של גזי חממה, אם כי בכמויות קטנות יותר מאשר המדינות המפותחות האחרות.
כיל, בהנהלת עקיבא מוזס, מעריכה שכחברה תעשייתית יוטלו עליה מכסות של פליטת גזי חממה החל ב-2013, ועל כן העדיפה להיערך לכך עוד קודם לכן, ולממן חלק מההיערכות באמצעות מנגנון שמאפשר למכור אשרות של הפחתת פליטות גזי חממה.
מדובר במנגנון בשם Clean Development Mechanism CDM)), שנקבע כחלק מפרוטוקול קיוטו. המנגנון מאפשר לחברות יצרניות במדינות מפותחות לרכוש אשרות של הפחתת פליטות גזי חממה במדינה מתפתחת, וזאת עד להיקף של 10% ממכסת הפליטות המותרת ליצרנית במדינה מפותחת.
הליך ביורוקרטי
פיתוח תהליך של סחר כלכלי באשרות להפחתת פליטות נועד לתמרץ חברות במדינות שעליהן לא מוטלת חובה רשמית להפחית את הפליטות להשתתף באופן וולונטרי במאמץ הכלל עולמי להילחם בתופעת גזי החממה והתחממות כדור הארץ. קביעת תמריץ כלכלי ליצרניות במדינות מתפתחות עשויה לקדם אימוץ טכנולוגיות חדישות להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים.
כך, למשל, יכולה יצרנית כימיקלים גרמנית שמחויבת להפחית 100 אלף טונה פחמן דו-חמצני בשנה לקנות אשרות מיצרן מלט מצרי שהפחית 10,000 טונה של פחמן דו-חמצני, למשל באמצעות ניצול החום שנפלט בתהליך ייצור המלט הפקת חשמל. לחלופין יכולה יצרנית הכימיקלים לרכוש מכסות פליטת גזי חממה שלא נוצלו על ידי יצרן אירופי אחר.
כניסה לשוק הסחר ביחידות להפחתת פליטות גזי חממה מותנית בקבלת אישור לשיטת ההפחתה המוצעת מהמועצה המנהלת של ועידת האו"ם להפחתת פליטות, הצגת אב טיפוס שיוכיח שההפחתה מתבצעת בפועל, עמידה ברשימת דרישות ורישום הליך ההפחתה שכרוך בוויתור של המפתח על כל זכויותיו בתהליך הפחתת הפליטה של גזי חממה. זהו תהליך ביורוקרטי שצורך זמן וכסף וספג ביקורת מצד הגופים שביקשו לקבל הכרה בפרויקטים של הפחתת פליטות.
המסחר באשרות להפחתת גזי חממה מתבצע על פי מפתח אשר ממיר את כל שש גזי החממה לפחמן דו-חמצני בהתאם לחומרת השפעתם על ההתחממות הגלובלית. לפי המפתח, יחידה אחת של sf6 - גז המשמש למניעת קורוזיה במפעל המגנזיום של כיל בים המלח - שקולה ל-23 אלף יחידות של פחמן דו-חמצני.
יחידות הסחר בפליטות מסווגות על פי רמת הסיכון שלוקחת על עצמה החברה הרוכשת. החברה מתחייבת לשמור על מכסת פליטות מסוימת ועלולה שלא לעמוד בה אם הפרויקט שהתחייב לספק לה אשרות להפחתת פליטות לא יעמוד בהתחייבותו, כמו במקרה שהמועצה המנהלת של האו"ם להפחתת פליטות לא תאשר את הבקשה. רמת הסיכון נובעת גם מחוסר הוודאות בנוגע ליכולתו של הפרויקט ליישום את שיטת ההפחתה ולנטר אותה לאורך זמן באופן שיאפשר לו לעמוד בהתחייבות להפחית את הפליטות.
שתי יחידות הסחר הבסיסיות בשוק להפחתת פליטות הן EUA, מכסה אירופית שנקבעת בהתאם לתקני הפליטה שנקבעו על ידי האיחוד האירופי, ו-CER, אישור הפחתה ממדינה מתפתחת. יחידות EUA הן בעלות הערך הגבוה ביותר, בשל רמת הסיכון הנמוכה שלהן וסחירותן הגבוהה. יחידות CER נחשבות כבעלות סיכון רב יותר, והן מדורגות על פי סיכון הפרויקט ומצב התפתחותו. יחידות אלה נסחרות בהנחה של 2-3 יורו לטונה פחמן דו-חמצני שפליטתו נמנעה לעומת השווי של יחידות EUA.
זירת המסחר באשרות להפחתת פליטות מורכבת מחברות תעשייתיות כמו EDF, חברת החשמל הצרפתית, שרוכשת מדי שנה כמויות גדולות כדי לעמוד במכסת ההפחתות שנקבעה לה על ידי האיחוד האירופי. שחקן נוסף הוא הבנק העולמי, שרוכש יחידות כדי לסייע בעתיד למדינות עניות שיחויבו בהפחתה. לצדם פעילים בזירת המסחר עושי שוק, בנקים מסחריים וקרנות שחלקן מבצעות רכישה ישירה מיצרנים במדינות מתפתחות ומכירה בשוק המשני לאשרות.
שוק תנודתי
מקורות בכיל מציינים כי מדובר בשוק תנודתי שמושפע בעיקר מהפערים שבין מחיר הפחם מול מחיר המזוט או הגז הטבעי. הסיבה לכך היא שמפעילי תחנות כוח יכולות לשנות את תמהיל הדלקים שבו הם משתמשים על פי הכדאיות היחסית, שנקבעת על פי יחס המחירים שבין הפחם - מקור האנרגיה הזול ביותר אבל המזהם ביותר - לעומת מחיר מזוט והגז הטבעי. אם יבחר מפעיל תחנת הכוח בפחם הוא יצטרך לרכוש אשרות להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני, כך שמחיר האשרה ייקבע במידה רבה על פי האיזון בין שימוש בפחם ובאשרות לבין השימוש במקור אנרגיה נקי אך יקר יותר.
כיל החלה לטפל בהפחתת הפליטות בקבוצה כולה, אולם את ההכרה הראשונית בתהליך ייצור שמצמצם משמעותית את פליטת גזי חממה קיבלה דווקא אחת החברות הצנועות בקבוצה - חברת דשנים וחומרים כימיים ממפרץ חיפה שעוסקת בייצור דשנים וכימיקלים ונמצאית באתר משותף עם מרכז המחקר והפיתוח של כיל (תמ"י).
דשנים וחומרים כימיים הצליחה להקין את פליטת חד תחמוצת החנקן במתקן לייצור חומצה חנקתית באמצעות תוספת שלב כימי קטליטי. שינוי זה הביא להגדלת הפירוק של חד תחמוצת החנקן, שיפור בנצילות התהליך ולירידה של 80% בפליטת חד תחמוצת החנקן - אחד מששת גזי החממה.
כיל תמכור מכסות של הפחתת פחמן דו-חמצני עד 2012, על אף שבאופן עקרוני כל פרויקט שאושר על ידי האו"ם זכאי למכור את כמות הפליטות שחסך לתקופה של 10 שנים. הסיבה להחלטת החברה היא חוסר הבהירות לגבי הדרישות הצפויות מכיל עצמה להפחית את פליטת גזי החממה מ-2013 ואילך.
ההפחתות של כיל הן בעיקר תוצאה של הסבת sf6, חומר המשמש למניעת קורוזיה במפעל המגנזיום בסדום, לחלופה אחרת, הפחתה של 50 עד 60 אלף טונה של N2O בדשנים וחומרים כימיים, והפחתת הפליטות הצפויה כתוצאה מהמעבר לגז טבעי בחברות בקבוצת כיל באזור הדרום. כיל צברה הפחתות של עשרות אלפי טונות בסוף 2008 ובתחילת 2009, וצפויה להמשיך להגדיל את הצבירה בהדרגה ב-2009.
מכירת האשרות תיעשה לפי שילוב של מחיר קבוע לכל טונה פחמן דו-חמצני שנחסך, ומחיר משתנה עם רצפה אך ללא תקרה. על פי הערכות ההכנסה הכוללת תגיע ל-4.5 מיליון יורו בשנה ברוטו, לא כולל עלויות הפיתוח של תההליך ותשלום לגופים המקצועיים שליוו אותו.
כימיקלים לישראל מוכרת איכות סביבה לאירופה
מאת יורם גביזון
22.4.2009 / 8:31