כלל פיננסים: "הפרדוקס עלול להיות שהבנקים בארה"ב יתקשו להתאושש מהר דווקא בגלל תוכנית החילוץ"

לבנקים יש שתי אפשרויות להשתחרר מ"חיבוק הדוב" של הממשל, לטענת האנליסטים בכלל פינסים. האפשרות הראשונה היא שהבנקים יקנו מהממשל בחזרה את מניותיהם ואת כתבי האופציה, והאפשרות השנייה היא שהממשל ימכור את המניות והאופציות בשוק החופשי.



"הבעיה היא עם האופציות. האופציות לא שוות כמעט כלום, כיוון שהן נקובות במחיר מימוש גבוה בהרבה ממחיר המניות בשוק. אבל הממשל לא חושב שהן שוות כלום ודורש עליהן מחיר גבוה, בעיקר כיוון שאורך הנשימה שלו ארוך ומתאים לטווח שלהן (ל-10 שנים), מה שלדעתו יהפוך אותן לרווחיות עבור משלמי המיסים", לפי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים. הבנקים טוענים מצידם שהמחיר הנדרש מגלם ריבית שנתית של 60% על ההלוואות שקיבלו.



לממשל בארה"ב חשוב לא ליצור הפסדים למשלמי המיסים, ודו"ח ממשלתי שפורסם אתמול הראה שפעולות החילוץ של בנק סיטי גרמו להפסד של 900 מיליון דולר למשלם המיסים, מציינים האנליסטים בכלל פיננסים. "לבנקים יהיה קשה להשיג את מבוקשם - לצאת במחיר זול מהתוכנית. הפרדוקס עלול להיות שהבנקים יתקשו להתאושש מהר דווקא בגלל תוכנית החילוץ, אלא שאופציה זאת עדיפה ונכונה יותר, לדעתנו, מאופציה של רווח על חשבון משלמי המיסים, או אופציה חמורה יותר של נפילת בנק", טוען כהנוביץ.



לפי האנליטסים, הבנקים רוצים לצאת מתוכנית ה-700 מיליארד דולר וכמה מהם כבר עשו זאת, כמו גולדמן סאקס וג'יי.פי מורגן. בנקים נוספים שרוצים לצאת מהתוכנית מתלוננים על קושי רב. התוכנית, שעיקרה רכישת מניות וכתבי אופציות על ידי הממשל בכדי להזרים הון לבנקים, תסתיים כשהממשל ימשוך את הכסף בחזרה כשמחיר האופציות שקיבל יהיו בתוך הכסף. בכלל פיננסים מונים את הסיבות שבגללן הבנקים רוצים להשתחרר מהתוכנית: ההתערבויות של הממשל בהתנהלות הבנקים, כמו לדוגמא בנושא הבונוסים לבכירים, העמלות; חשיפה לביקורת ציבורית; דילול בעלי המניות ו"סימון הצלב" שהבריח משקיעים פוטנציאלים מהשקעה.