>> בבחירות האחרונות הוצגו בפני הבוחר הישראלי שתי גישות שונות לפתרון המשבר הכלכלי הגלובלי: האחת דגלה בהגדלת ההוצאה הממשלתית על ידי השקעה בתשתיות במשק, והאחרת בהגדלת ההכנסה הפנויה. אין ספק כי ההתמודדות עם המשבר תהיה מהמשימות הראשונות שעמן תידרש הממשלה החדשה להתמודד, קרוב לוודאי שתוך שימוש משולב בשני הכלים הנדונים.
אלא שמעקב אחר הדיון הכלכלי בצורך בהגדלת השקעה בתשתיות והגדלת ההכנסה הפנויה מלמד שדיון זה נסוב בעיקר סביב הפחתת מס הכנסה ו"סלילת כבישים", ופחות אחר השקעות בשירותים חברתיים בכלל ובשירותי בריאות בפרט.
תשתיות מערכת הבריאות הציבורית בישראל מצויות בשחיקה מתמשכת זה שנים: שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא מהנמוכים במדינות המתועשות. מ-2000 ועד היום גדלה אוכלוסיית ישראל בכמליון איש, בעוד מספר המיטות הכלליות גדל ב-400 מיטות בלבד. יש כיום יותר מזקנה אחת במסדרונות בתי החולים הכלליים בישראל.
שחיקה חמורה לא פחות מתרחשת כיום בתשתיות הרפואיות והמלונאיות של בתי החולים. היעדרו של תקציב ממשלתי לחידושן והתמעטות התרומות עשויים להסיג את מערכת הבריאות הישראלית הרחק לאחור. גם תשתיות כוח האדם הרפואי בישראל מצויות בירידה: מספר הרופאים המצטרפים כיום למערכת נמוך זה מספר שנים מגידול האוכלוסייה. שיעור האחיות ל-1,000 נפש במדינת ישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי ומצוי גם הוא במגמת ירידה.
השקעה בתשתיות מערכת הבריאות היא יותר מחיונית. תוכניות להוספת כ-3,000 מיטות אשפוז והכפלת מסגרות ההכשרה של רופאים ואחיות חייבות להיכלל בכל תוכנית כלכלית עתידית להתמודדות עם המשבר הגלובלי.
באשר להגדלת ההכנסה הפנויה: שיעורו הגבוה של המימון הפרטי במערכת הבריאות מהווה כיום בעיה חברתית וכלכלית שאינה זוכה לתשומת לב ראויה. ב-2007 שילמו תושבי ישראל יותר מ-17 מיליארד שקל מכיסם הפרטי למימון שירותי בריאות. שיעור המימון הפרטי כיום בישראל הוא 36% מההוצאה הלאומית לבריאות (לעומת 25% ערב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי) - מהגבוהים בעולם המערבי.
חלקו הגדול של המימון הפרטי בישראל מהווה מס חובה מהרגרסיוויים ביותר הקיימים במשק, שכן רובו הגדול ממומן על ידי קשישים וחולים. ביטולם של תשלומי השתתפות עצמית שונים (כמו אגרת ביקור בטיפת חלב) והרחבת הפטורים וההנחות על תשלומים עבור תרופות, ביקורים אצל רופא ושורה נוספת של שירותי בריאות - כל אלה מתחייבים לא רק מטעמים חברתיים של שוויון, אלא גם מטעמים מקרו-כלכליים של הגדלת ההכנסה הפנויה כאמצעי להנעת גלגלי המשק.
אין כיום שירות חברתי במדינת ישראל שמימונו הפרטי מגיע לממדים דומים לאלה שבמערכת הבריאות; ואין כיום שירות חברתי בישראל שההשקעה הממשלתית בתשתיותיו כל כך נמוכה. התוכנית הכלכלית החדשה להתמודדות עם המשבר הגלובלי חייבת לכלול גם את מערכת הבריאות, הן באמצעות הרחבת תשתיות והן באמצעות הפחתת המימון הפרטי.
הכותב הוא פרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, ולשעבר סמנכ"ל לכלכלת בריאות במשרד הבריאות
השקעה בתשתיות והפחתת מסים - גם במערכת הבריאות
גבי בן נון
23.4.2009 / 7:33