התנאי של פישר

בראשון במאי לפני ארבע שנים נכנס עולה חדש מארה"ב, סטנלי פישר, לתפקיד נגיד בנק ישראל. באחד המפגשים הראשונים שלו עם הציבור, שהתקיים במכון ון ליר בירושלים זמן קצר מאוד לאחר שהתיישב על כיסא הנגיד, אמר פישר כי אחד מיעדיו הראשונים והחשובים ביותר הוא חקיקת חוק חדש, מודרני, עדכני, לבנק ישראל, במקום החוק הישן מ-1954.

מאז אותה הופעה במכון ון ליר התחלפו במשרד האוצר חמישה שרים בשש קדנציות, וחלומו של פישר לא התגשם. לבנק ישראל אין חוק חדש. ביום ראשון השבוע פירסם הבנק את הדו"ח השנתי שלו לשנה שעברה ("דין וחשבון 2008"). בהקדמה לדו"ח מפורסם מכתב ששלח פישר לראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי ועדת הכספים של הכנסת. במכתב מדגיש הנגיד: "בדומה למדינות שעידכנו בשנים האחרונות את החקיקה המסדירה את פעילות הבנק המרכזי, חשוב להשלים את חקיקתו של חוק חדש לבנק ישראל. החוק החדש, כפי שמקובל בחוקים מודרניים של בנקים מרכזיים, צריך להבטיח את עצמאות הבנק המרכזי ולהגדיר בברור את מטרותיו".



בהמשך מדגיש הנגיד: "לבנק תינתן עצמאות מלאה בהפעלת הכלים הנדרשים להשגת מטרותיו". במסיבת העיתונאים המיוחדת שבנק ישראל ערך ביום ראשון להצגת הדו"ח, אמר הנגיד כי חוק חדש לבנק ישראל חשוב למדינת ישראל ולכלכלתה הרבה יותר ממה שהוא חשוב לבנק עצמו.



פישר הוזמן לעמוד בראש בנק ישראל על ידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון ושר האוצר דאז בנימין נתניהו. השניים הבטיחו לו סיוע בהעברת חוק חדש לבנק ישראל. גם כל שרי האוצר שבאו אחרי נתניהו, אהוד אולמרט (שכיהן בתפקיד שתי קדנציות), אברהם הירשזון, רוני בר-און ועכשיו יובל שטייניץ, מצהירים על מחויבותם לחוק חדש לבנק הממלכתי.



אז מדוע הכנסת לא חוקקה עד היום את החוק החדש? הסיבה, שפישר עושה כל מאמץ להסתיר, היא מחלוקת עמוקה עם האוצר סביב השאלה למי תהיה המלה האחרונה בקביעת שכר עובדי בנק ישראל. או כפי שהמקצוענים אומרים, המחלוקת היא סביב סעיף 29 א' לחוק יסודות התקציב.



נושא שינוי חוק בנק ישראל עלה לפני 12 שנה כשביבי נתניהו, אז ראש הממשלה, מינה ועדה ציבורית לבדיקת הנושא בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס דב לוין. הוועדה סיימה את עבודתה ב-1999, בשלהי הכהונה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, ומסקנותיה נדחקו לקצה הרחוק של המגירות במשרדו. במהלך עשר השנים שחלפו מאז נעשו ניסיונות רבים לקדם את הנושא, ללא הצלחה. בין משרדי האוצר ובנק ישראל קיימות מחלוקות בנושאים מקצועיים, כולן פתירות, ומחלוקת סביב סעיף 29 א', שמוגדרת בלתי פתירה.



הנגיד מרבה להטיף באחרונה, ובצדק, לקידום נושא חוק בנק ישראל החדש. עם זאת, בכל הופעותיו הוא נמנע בעקביות מחשיפת הסיבה או הסיבות להיעדרו של חוק חדש. בדיונים הפנימיים עם משרד ראש הממשלה והאוצר, הנגיד ונציגיו מגלים עמדה נוקשה מאוד בסוגית השכר בבנק.



כיום, במקרה של חילוקי דעות בנושא שכר עובדי בנק ישראל הפוסק האחרון הוא הממונה על השכר באוצר. לפי הצעת בנק ישראל, בחוק החדש ייקבע כי גוף חדש בבנק, ועדה מנהלת, יטפל בנושא השכר בבנק. במקרה של חילוקי דעות עם האוצר, ולאחר מיצוי כל ההליכים, ההכרעה תועבר לראש הממשלה. כלומר, נושא השכר בבנק ישראל יוצא מאחריות האוצר. זהו תקדים מסוכן מאוד. האוצר מתנגד, כמובן, והחוק תקוע.



כרגע האוצר עסוק מעל לראש בתקציב 2009 ו-2010, ולשר האוצר ולפקידיו אין ראש לחוק בנק ישראל. המשמעות היא שכל ניסיון לקדם את החוק יועבר במקרה הטוב למושב החורף של הכנסת, כשעד לסיום כהונתו בת חמש השנים של הנגיד ייוותרו כשישה חודשים. באותה תקופה ראש הממשלה ושר האוצר יפעילו על פישר לחצים כבדים מאוד להסכים לקדנציה שנייה כנגיד. לא מן הנמנע כי הנגיד יתנה את הסכמתו באישור חוק בנק ישראל לאלתר. השאלה שתעלה אז תהיה כמובן אם הממשלה תתקפל לפני פישר בנושא סעיף 29 א'.