מיטב: כל עוד מגמות המסחר נקבעים ע"י השווקים הבינלאומיים יהיה קשה לאוצר לשנות את כללי המשחק בשוק האשראי

מהלכי הבלימה הם חשובים, אך כל עוד מגמות המסחר ומחנק האשראי נקבעים על ידי השווקים הבינלאומיים, ובמיוחד ארה"ב, יהיה קשה לאוצר לשנות את כללי המשחק בשוק האשראי הישראלי", כך אומרים היום במיטב, בתגובה לתוכנית הכלכלית החדשה "בלימה ותנופה" שהוצגה היום. הרחבת מקורות האשראי במשק ומתן הערבויות עשויים לשכך את הקשיים בשוק האשראי המקומי, אך לא להסירם לחלוטין, לפי רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב.



את התוכנית החדשה בוחנים במיטב לפני 2 קריטריונים, כשהראשון שבהם הוא עלות התוכנית. האנליסטים מציינים כי נראה שתוספת ההוצאה המיידית בגין המשבר היא כ-14 מיליארד ש"ח, שהם 2% מהתוצר. לכך, יש עוד להוסיף את ההפחתה שתחול השנה במס על רווחי חברות. "השקעה בהיקף זה היא סבירה בהחלט, ומעידה שבמשרד האוצר ערים לכך שאין להגדיל את הגירעון הממשלתי בצורה ניכרת, מעבר ליכולת הפיסקלית, לרמה בה תסוכן רמת דירוג החוב של ישראל", דברי אייכל.



הקריטריון השני, לפי מיטב, הוא רלוונטיות המהלכים למשבר. "ברור שאין פתרונות קסם ואי אפשר לשנות את המגמה בשוק העבודה תוך שלושה או שישה חודשים. הפתרון בכל האמור לתנופה הוא ביצירת מסד לצמיחה גבוהה בטווח הארוך", לפי אייכל. למהלכים אלו אין קשר משמעותי עם המשבר הנוכחי ונכון לעשותם בכל עת, לטענת האנליטסים.



גם בכלל פיננסים התייחסו היום לתוכנית ואמרו כי בנוגע לסעיפי קידום התעסוקה והקמת קרן סיוע למפעלים במצוקה בתוכנית חסרים שני פרטים מהותיים: תאריכי יעד ומקורות המימון. "כידוע, הגירעון העצום בתקציב ב-2009 וב-2010 לא מאפשר הרחבות פיסקאליות גדולות, ולכן עולה השאלה האם האוצר מתכוון לבצע את החלק הזה בתוכנית עוד השנה, או שמדובר על תוכנית ארוכת טווח", לפי אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.



בנוגע להמשך הפחתות המיסים עד שנת 2016, אומרים בכלל פיננסים כי "בהינתן הירידה החדה בהכנסות ממיסים והתבטאויות בנק ישראל בנושא, קשה לנו לראות דרך אחרת לביצוע תהליך זה מלבד הפחתות מס לא משמעותיות בשנתיים הקרובות, והפחתות משמעותיות יותר כאשר המשק יחזור לתוואי צמיחה, התקבולים ממיסים יעלו ויחס החוב לתוצר יחזור להצטמצם".



"לגבי ערבויות המדינה לבנקים ולשוק האשראי החוץ-בנקאי אנו מאמינים כי תוכנית זו טובה, הן בשל ההימנעות מכניסה דורסנית של המדינה לשוקי ההון וסיכון כספי הציבור, והן בשל העלות האפסית של התוכנית. כאמור, הנעלם בתוכנית זו הוא אופן התגובה של הבנקים לערבויות והשאלה אם הם אכן יגדילו משמעותית את היצע האשראי במשק", מסכם גרינפלד.