למסות את העשירים

>> בעוד שהמאמץ למצוא פתרון למשבר מתקדם במלוא הקיטור, מתנהל ויכוח לוהט בין ליברלים כלכליים לבין שמרנים כלכליים בנוגע להעלאות מסים. המגמה העולמית של הגדלת ההתערבות הממשלתית בכלכלה ובשווקים מזעזעת את אמות הספים של חסידי השוק החופשי. ואולם, במקום שבו לממשלה יש הדרך הפתוחה ביותר להתערב - במיסוי הכנסות האזרחים - כבר נכנסו לפעולה המחוקקים בכלכלות הגדולות בעולם.

ביום רביעי הגישה ממשלת בריטניה הצעת תקציב הכוללת העלאה של שיעור המס על מדרגת ההכנסה העליונה. לאחר שנים שבהן הורידה בריטניה בהתמדה את המסים, עד שהשיעור הגבוה ביותר ירד לכדי 40% - מהנמוכים ביותר במערב אירופה ובצפונה - מתכנן אליסטר דרלינג, שר האוצר, להעלות את המס ל-50%. בארה"ב מציע הנשיא אובמה להעלות את שיעור המס על הכנסה של 250 אלף דולר (כל הסכומים המפורטים בטבלה מימין הם ליחיד). בגרמניה מציעה ממשלת מרקל להעלות את שיעור המס הגבוה מ-45% ל-47.5%, ולהוריד את סף המדרגה העליונה מ-250 אלף יורו ל-125 אלף יורו.



הוויכוח העיקרי הוא סביב השאלה אם העלאת המס לעשירים תגרום לשינוי משמעותי בהכנסות המדינה. הנימוקים נגד ברורים: מדובר בשינוי של אחוזים מעטים במס, העשירים יעבירו את עסקיהם למדינות עם שיעורי מס נמוכים יותר, והתיאוריה הכלכלית שטוענת כי הגדלת מסים פוגעת בתמריצים להגברת פעילות כלכלית. בגרמניה אמר שר הכלכלה, קרל-תאודור צו גוטנברג, כי העלאת המסים לעשירים תיפול בסופו של דבר כנטל על העניים. נציג המפלגה הנוצרית דמוקרטית טען כי העלאות המסים נועדו לסכסך בין שכבות בעם.



ההיסטוריה אינה מספקת לקח נחרץ עבור הניצים. הנשיא ג'ורג' בוש האב העלה מסים - והכלכלה קירטעה. הנשיא קלינטון העלה מסים שוב - והכלכלה שיגשגה. הורדות המסים של הנשיא בוש הבן היו דרמטיות ביותר, אך תרומתן למשבר הכלכלי שנויה במחלוקת. אפילו יועצו לשעבר של הנשיא קלינטון, ד"ר רוברט וסקוט, מבקר חריף של הנשיא בוש, אמר ל-TheMarker כי לא הורדות המסים הן שתרמו לגידול המונומנטלי בגירעון התקציבי בתקופת בוש, אלא המלחמה בעיראק ושחיתות שלטונית.



הטיעון כי העלאת המסים לעשירים עלולה להביא לקיטוב חברתי נשמע מוזר: המסקנה היותר סבירה מהאסון הכלכלי של השנתיים האחרונות היא שהורדות המסים גרמו לקיטוב חריף במעמדות הכלכליים, ולחלוקה פחות צודקת של המשאבים הכלכליים. מס הכנסה מהווה חלק קטן יחסית בנטל המס של העשירים, שמרבית הגידול בעושרם נובע מתשואות הון ולא מהכנסה מעבודה. בשל כך צריך הדיון בשאלת המס להיות כולל ומערכתי ולא להתמקד רק בשאלת מדרגת המס העליונה, אלא לכלול בחינה מחדש של מס רווחי הון ומסים אחרים.



המשבר שינה לחלוטין את השיח הציבורי אודות הכלכלה. המיתוס של חלחול העושר מהעשירונים העליונים לתחתונים הופרך. נשיאת המעמד הבינוני ברוב הנטל הכלכלי נהפכה לדגל שמניף ממשל אובמה מעל הרפורמות הלא-ממש-רדיקליות שהוא מציע. למרות ההתנגדות העזה, יש ודאות גדולה שהמחזור הכלכלי הנוכחי יסתיים בהעלאות מסים לעשירים. רק עשור של מרוץ מטורף להתעשרות קלה יכול לגרום להלך הרוח הציבורי לחשוב שהרעיון הזה משולל הגיון כלכלי וחברתי.



זהירות מדרגה