האוצר מודה בטעויותיו: שיפר את תנאי הערבות לבנקים והעדיף להעמיד ערבויות במקום להוציא כספי תקציב

>> משרד האוצר יודע גם להודות בטעויות: חלק גדול מהסעיפים העוסקים בעידוד האשראי במשק בתוכנית הבלימה הכלכלית שהוצגה אתמול הם בבחינת שיפורים להצעות שהעלה האוצר בחודשים האחרונים, והתגלו כלא מוצלחות. באוצר מודים בכך, ואף רואים בזאת מקור לגאווה והוכחה לכך שהמשרד אינו אטום לביקורת, ואף יודע להפנים אותה כשהיא מתגלה כמוצדקת.

ההודאה הבולטת ביותר בטעות שעשה האוצר היא בתנאי הערבות לבנקים. האוצר העמיד עד כה ערבות של 6 מיליארד שקל, אבל בתנאים נוקשים: הבנקים היו חייבים לנצל את הערבות בתוך חודשים ספורים, והערבות היתה בשיעור פוחת לאורך שנים - משמע, התחייבות המדינה לשלם את חובות הבנקים, אם לא יצליחו לשלם בעצמם את החובות, היתה על שיעור הולך וקטן של החוב לאורך שנים.



ההפחתה של הערבות לאורך שנים סיבכה מאוד את מנגנון הערבות, הקשתה על חברות הדירוג להחליט מה יהיה הדירוג שייתנו לערבות, וגם גרמה לכך שגופים מוסדיים גדולים בשוק ההון טענו כי הערבות אינה מעניקה להם ביטחון מספק. כתוצאה מכל אלה, אף בנק לא עשה שימוש עד כה בערבות המדינה לשם גיוס הון.



באוצר הסיקו את המסקנות, ושינו את תנאי הערבות לבנקים באופן דרמטי: היא הוגדלה מ-6 מיליארד שקל ל-12 מיליארד שקל, משך הזמן שבו יכולים הבנקים לגייס הון באמצעות ערבות המדינה הוארך עד תחילת 2010, והחשוב מכל - המדינה הודיעה כי תבטח 95% מההון שיגויס על ידי הבנקים, וזאת לכל תקופת הערבות (עשר שנים). ההערכה היא כי בעקבות השינוי בתנאי הערבות יתחילו הבנקים בקרוב לגייס הון בשוק באמצעות ערבות המדינה.



הודאה נוספת בטעות היא במנגנון הסיוע לגיוס אשראי דרך שוק ההון. האוצר מפסיק למקד את ההתערבות שלו בסיוע לשוק האג"ח, שעל פניו נראה כמתאושש, ולא ישקיע כספי מדינה ישירות בשוק ההון, כפי שהתכוון לעשות בקרנות המנוף. במקום זאת, האוצר עובר למבנה של העמדת ערבויות מדינה בלבד, וזאת רק לשם עידוד העמדת אשראי לענפי משק נבחרים.



ספציפית, מדובר בשלב ראשון בסיוע באשראי לחברות היי-טק, שמתקשות בדרך כלל לגייס אשראי בבנקים בשל היעדר ביטחונות, או מפני שהן מעמידות ביטחונות קשים מאוד לאומדן כלכלי (קניין רוחני). לשם כך האוצר מתכוון להקים קרנות שיקבלו ערבות מדינה בשיעור שעדיין לא נקבע. הקרנות, שינוהלו בידי מנהלים פרטיים, יגייסו הון מגופים מוסדיים בישראל ובחו"ל וישתמשו בו להעמדת אשראי לחברות היי-טק.



עוד הופקו לקחים באוצר בנוגע לסעיף אשראי חדש, שלא נכלל עד כה בתוכניות האוצר: סיוע באשראי ליצוא הישראלי. האוצר מקדיש עתה מאמץ רב לסיוע ליצוא ומעמיד ערבות מדינה בסכום של 6 מיליארד שקל לכך. הסיוע יפוצל לשלושה מסלולים.



חברת ביטוח האשראי הממשלתית, אשרא, תקבל ערבות מדינה של מיליארד שקלים נוספים. עיקר השימוש של אשרא בערבות הנוספת יופנה לסיוע לחברות ביטוח האשראי הפרטיות הפועלות בישראל - בסס"ח וחברת ביטוח האשראי של כלל ביטוח - באמצעות הגדלת הביטוח לסיכון פוליטי. הכוונה היא להגדיל את הביטוח בעבור יצוא למדינות שחברות הביטוח הפרטיות כבר אינן מוכנות לבטח את היצוא אליהן - בשל ההידרדרות במצבן הפוליטי-כלכלי בעקבות המשבר העולמי.



ערבות של 4 מיליארד שקל תועמד ישירות לחברות הביטוח הפרטיות (בסס"ח וכלל ביטוח), בכך שהמדינה תשמש מבטחת משנה להן. עוד כמיליארד שקל ישמשו ערבות לבנקים כנגד ערבויות ביצוע שהבנקים מעמידים ליצואנים.