עכשיו ברור מהי ההיררכיה הכלכלית

>> מהתוכנית הכלכלית שפורסמה אתמול אפשר ללמוד על מודל שיתוף הפעולה הכלכלי הצפוי במשק ועל יחסי הכוחות בין השחקנים השונים. עולה ממנה שהעמדות הקובעות הן של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמקשיב קודם כל למקורבו אורי יוגב.

שטייניץ עומד בראש הגורמים שעמם מתאם נתניהו את הדברים, והוא שותף מלא בהצגתם, אם כי לא בהכרח בכל תהליך הבישול שלהם, מראשיתו. נתניהו משתף אותו, אבל אינו מרגיש מחויב לקבל את עצותיו. לדוגמה, שטייניץ גיבש במשך זמן לא מבוטל את תוכנית 100 הימים לחילוץ המשק מהמשבר, והמלצותיה העיקריות כללו מתן ערבויות מדינה למיחזור חוב של תאגידים תמורת ריבית והשתתפות הבנקים בסיכון. מסעיף מרכזי זה נותר רק אבק. מנגד קיבל נתניהו את המלצת צוות 100 הימים להכפיל את הערבויות להלוואות לבנקים.



חלקים נוספים בתוכנית, שקשורים לעידוד ביטוח היצוא ולהגדלת הקרנות למתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, גובשו מזמן על ידי הצוות נתניהו-יוגב. הן מבוססות על בקשות ששמעו בעבר מנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. עם זאת, נתניהו לא חיכה לשמוע את חוות דעתו של ברוש סביב השולחן העגול, וגם לא את זאת של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.



שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, אמר אתמול: "מה שהוצג הוא רק עיקרי התוכנית הכלכלית. הפרטים יגובשו, כפי שסוכם, בתוך שבועיים-שלושה, עם המעסיקים וההסתדרות, והתוכנית הכלכלית תהיה אז מוסכמת על הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים".



מתגובתו של ברוש לתוכנית נתניהו עולה שהוא מרגיש לא נוח אתה. הוא הדגיש שהתוכנית תקבל תוכן ומשמעות רק אחרי שפרטיה יתואמו עמו ועם עיני, וחזר והדגיש את הצורך בהתייעצות בין צלעות המשולש. אחרי הכל, רק שלשום חזרו נציגי התעשיינים מירושלים משוכנעים שקודם יוקמו צוותי עבודה אתם, ואלה יגבשו את התוכנית הכלכלית. עכשיו נותר לצוותי השולחן העגול רק למלא בתוכן את סעיפיה של התוכנית, ולהתנחם בכך שהפרטים הקטנים הם אלה שקובעים את מידת היעילות של התוכנית.