"אנחנו בונים כנרת חדשה - ההתפלה תהיה מקור המים העיקרי של ישראל"

>> רשות המים מקדמת תכנית להכפלת המים המותפלים במשק הישראלי מדי שנה ל-1.5 מיליארד קוב- כך אמר אתמול מנהל אגף התפלה ברשות, אברהם טנא, בכנס המממנים של מתקן ההתפלה המתוכנן בשורק.



המדובר בהרחבת תוכנית המתאר הארצית למתקני ההתפלה עד 2040, עליה שוקדים בימים אלה ברשות, תוך התבססות על אזור שורק (דרומית לראשון לציון) כאתר ההתפלה המרכזי של ישראל בהיקף של כ-300 מיליון קוב בשנה. המטרה היא לספק את מרבית צורכי המגזר העירוני (85%) באמצעות מי-ים מותפלים.

ביוני 2008 אישרה הממשלה את הגדלת היקף המים המותפלים עד 2020 ל-750 מיליון קוב בשנה. כיום מהווים המים המותפלים כ-20% בלבד מן המים המסופקים למגזר העירוני, אשר ניזון בעיקר ממי האקוויפרים והכנרת.



"אנחנו בונים כנרת חדשה", אמר טנא, "המים המותפלים יהיו למקור המים העיקרי החדש של ישראל".



מתקן ההתפלה בשורק הוא מתקן ההתפלה הרביעי שיוקם בישראל בשיטת ה-P.F.I, במסגרתה יקים זכיין פרטי את המתקן ויתפעלו למשך תקופה קצובה תמורת הבטחת רכישת המים המותפלים בידי המדינה במחיר נקוב. מדובר במתקן בהיקף של 150 מיליון קוב ובעלות הקמה מוערכת של כ-2 מיליארד שקל - שעתיד להיכנס לפעילות ב-2013.



הדירוג האינדיקטיווי שניתן לפרויקט בידי חברת מידרוג עומד על Aa3 (לתקופת ההקמה) ו-Aa2 לתקופת התפעול. המשנה לחשב הכללי, עמי לנדאו, אמר בכנס כי לדעתו הדירוג יכול היה להיות אף גבוה יותר, משום הניסיון שצברה המדינה בהוצאת פרויקטים שכאלה לפועל. לדבריו, העובדה שארבע קבוצות עומדות לקחת חלק במכרז היא בגדר "סימן מעודד".



סגן החשב הכללי ויו"ר ועדת המכרזים, גיל שבתאי, אמר בכנס כי באגף שמו כמטרה את שילובו של המימון המוסדי לצד המימון הבנקאי - וכי נעשית בדיקה איך להתמודד עם אתגרי המימון בתקופת משבר האשראי הנוכחי. לפני כשבועיים נחשפו ב-TheMarker המגעים שניהלו אנשי האגף עם צמרת הגופים המוסדיים באשר למציאת מתווה מוסכם להענקת אשראי מוסדי לפרויקטי תשתית. לדברי שבתאי, "למגעים היה ערך רב ואנו מתכוונים להמשיכם גם בעתיד". זאת, ציין, לאור העובדה כי בשנתיים הקרובות יידרש המשק לסגירות פיננסיות לפרויקטים בהיקף כולל של כ-12 מיליארד שקל.



בכנס נכחו נציגי כלל הגופים המממנים הפוטנציאלים, בהם נציגי הבנקים המקומיים, בנקים זרים (EIB וקליון) וכן נציגי גופים מוסדיים. כמה מהגורמים בכנס העירו כי באוצר טרם נתנו מענה לתנודתיות שער הריבית, וציינו כי בלא מנגנון להגנה על מרווחי ריבית האשראי שיוענק לפרויקט - יתייקרו הצעות המתמודדים מפאת גילום עלויות ההון הגבוהות כיום.