ביום חמישי הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על תוכנית כלכלית לבלימת ההאטה במשק ולעידוד הצמיחה. התוכנית הכלכלית כוללת חמישה צעדים, כאשר הצעד הראשון הוא הרחבת האשראי ועידוד היצוא, והשני הוא בלימת האבטלה וקידום התעסוקה. את צעדים אלה הגדיר נתניהו כשלבי הבלימה. שלושה צעדים נוספים מיועדים לייצר מחדש את הצמיחה והם: רפורמות מבניות, מדיניות המיסים תשתיות פיזיות והון אנושי.
לייזי ינאי, מנכ"ל וריפון ישראל, אמר בתגובה לתוכנית כי "התחושה הראשונית שלי אחרי שראיתי את המצגת וקראתי את החומר היא שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והם קיימים - אבל הם לא היו זמינים לציבור. הבירוקרטיה המובנית במערכת עשויה לקלקל את הכוונות הטובות".
בין הצעדים הפרקטיים שנמנו היתה הכפלת הון המערכת הבנקאית למתן אשראי ל-12 מיליארד שקל, במקום רק 6 מיליארד שקל כפי שהיה עד כה. על כך אמר ינאי כי "אין מנגנון מוגדר איך הכסף יגיע בסופו של דבר לחברות שהוא אמור להגיע אליהן. הסיבה שאין הגדרה היא שהמדינה לא תתערב בין הלווים למלווים כעיקרון, אבל זה לא צעד נכון כי מדובר בכסף של המדינה. הדבר דומה לחלוקת כסף לשכן כדי שיחלק אותו ליתר דיירי הבניין בלי שתגיד איך. מי יקבע שהערבויות האלה לא ישמשו את הבנקים כדי לשפר את הלימות ההון ולגיוס כסף ולא למטרת שיפור ההון או הגדלת האשראי למשק היצרני?. הגדרת המטרות חשובה כי ההיסטוריה הקרובה מלמדת אותנו כי הורדות הריבית לא תורגמה למתן אשראי נוסף למשק".
אחד הצעדים הנוספים כולל הורדת מיסוי על חברות, כאשר בנושא זה אומר ינאי כי הרעיון עצמו חיובי, אך אינו מספק. "אנחנו צריכים תוכניות מס משופרות ליצואנים וליצרנים", אומר ינאי, לא כל חברה שפועלת בשוק הבינלאומי היא מייצרת, תוכניות מס משופרות נועדו למשוך משקיעים וחברות בינלאומיות כדי שיקימו פה פעילות, בין אם זה מטה מסחרי ובין אם זה פעילות פיתוח. לדוגמה, סינגפור שאבה מאיתנו את הידע על תוכניות מס ועידוד משקיעים, והם שיכללו ושיפרו את התוכניות לרמה כזו שהיום יש מאות חברות ענק רב לאומיות שמעבירות את המטה הבינלאומי לסינגפור כדי להנות מתוכניות של אפס מס לטווח ארוך.
התוכנית היא שבתמורה לאפס מס מתחייבת החברה להעסיק עובדים מקומיים עם גידול קבוע שנקבע מראש במספר העובדים ובסוג העובדים. המהלך הזה גרם לכך שהמשכורות בסינגפור עלו אבל לחברות הבינלאומיות זה היה כדאי. במדינת ישראל, לטעמי, כוח ההנדסה יותר טוב - אנחנו צריכים לבנות מנגנונים דומים".
בנוגע להורדת המס על יחידים, אומר ינאי כי "זה לאט מדי ומעט מדי. מדוע? ההורדה בשיעור המס השולי ליחידים תוזיל את עלות עובד ישראלי למעסיק הישראלי, ותאפשר יותר הקמת מרכזי פיתוח בארץ. לוח הזמנים מראה שהשיא של הורדת המס יגיע ב-2016, ואנחנו זקוקים לזה עכשיו, לא ב-2016. אם כוח האדם הישראלי יעלה 95% מכוח האדם האמריקאי, התמריץ של חברות בינלאומיות להעביר לפה מרכזי פיקוד ושליטה הוא קטן מאוד".
כחלק מהצעדים, מבקש נתניהו גם לבצע רפורמות מבניות בחברת החשמל וברשות הנמלים. על כך אומר ינאי כי "אני מסכים עם נתניהו שאם יתבצעו הרפורמות האלה, המשק הישראלי ישתנה בצורה משמעותית, הבעיה, כמו תמיד, תהיה בפרטים ובביצוע. אנחנו כולנו יודעים מה עשוי לקרות כאשר תוכנית פעולה מתבצעת ללא שיתוף פעולה של הוועדים החזקים, ומה היא יכולה לגרום למשק הישראלי".
לסיכום, אמר ינאי כי חוסר ההתייחסות לקצבאות צרם לו: "צריך לצמצם את הקצבאות כשיטה כי הן לא תורמות למשק. אני בהחלט חושב שהקצבאות הפוליטיות הן כסף שמוזרם למשק לא יצרני".
לייזי ינאי על תוכנית נתניהו: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים והם לא היו זמינים
ניר צליק
26.4.2009 / 10:35